יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יהדות אלג'יריה

יהדות עתיקה ומפוארת הייתה יהדות אלג'יריה שהתקיימה על אדמת המגרב למעלה מאלפיים שנה. יהודי אלג'יריה היגרו ברובם לצרפת ולא עלו לארץ ישראל אך בשנים האחרונות רבים מהם עוקרים מצרפת ושבים לארץ אבות

מ. מרינגר א' בכסלו תש"ע - 18/11/2009 06:02
רפובליקת אלג'יריה שוכנת על אדמת המגרב לחופי הים התיכון. אלג'יריה ידעה תהפוכות רבות, תחילה שלטו בה הפיניקים שהגיעו מאזור צור שבלבנון, אחריהם נכבשה הארץ על ידי רומאים ולבסוף על ידי הערבים והצרפתים. אוכלוסייתה המקורית של אלג'יריה שמנתה שבטים ברברים הייתה נתונה אלפי שנים תחת שלטון זר, וגם בעת האחרונה לאחר שאלג'יריה קבלה את עצמאותה עדיין הרוב הערבי שולט במדינה ובמשאביה והשבטים הבדואים והברברים נדחקו דרומה אל מדבריות סהרה.
דגל אלג'יריה []

כאחיותיה על אדמת המגרב דוגמת תוניסיה מרוקו, גם על אדמת אלג'יריה התגוררו יהודים שנים ארוכות. ככל הנראה ההתיישבות היהודים במקום החלה כבר לפני תקופת הרומאים יחד עם ההתיישבות היהודית במרוקו ובתוניסיה. עדויות על קיומם של יהודים באלג'יריה קיימות מתקופת השלטון הרומאי באזור בזמן הסמוך לחורבן בית המקדש השני.

בשונה מהיהודים האחרים שהתגוררו בארצות הגולה, מעמדם של יהודי אלג'יריה בעת העתיקה היה מכובד והם השתתפו יחד עם השבטים הברבריים המקומיים בקרבות ומלחמות שהתנהלו לפני למעלה מאלף שנה נגד הערבים שניסו לכבוש את האזור מידי הרומאים. הברברים והיהודים הפסידו במלחמה והערבים כבשו את אלג'יריה. עם התפשטות האיסלאם קיבלו יהודי אלג'יריה מעמד של ד'ימי דהיינו בן חסות שאינו מוסלמי אך אינו אויב ואין להרע לו, תמורת מעמד זה נאלצו היהודים לשלם כופר – מס גולגולת על כל יהודי שהגיע לגיל מצוות, סכום המס נקבע בכל תקופה על יד השליט ומקומי ולעיתים היה גבוה ומכביד ביותר. התרחבות משמעותית חוותה הקהילה היהודית במגרב בכלל ובאלג'יריה בפרט בשנת הרנ"ב עת נגזרה גזירת הגירוש הנוראה על יהודי ספרד והם עזבו את ארצם בחוסר כל, באותם הימים פתחו ארצות צפון אפריקה את שעריהן בפני היהודים הגולים ורבים מהם התיישבו בערי אלג'יריה.

לפני קרוב לחמש מאות שנה נכבשה אלג'יריה על ידי הטורקים והפכה לחלק מאימפריה העות'מאנית ששלטה בכל אזור צפון אפריקה. בשל חופיה הנוחים של אלג'יריה קבעו הטורקים את חופי הארץ למקום עמדתם של שודדי הים ששדדו ספינות נוצריות בים התיכון, שודדים אלו פגעו באוכלוסיה המקומית שהתרכזה בעיקר לאורך חופי הים שבצפון המדינה ובכללם ביהודים הרבים שהתגוררו שם.

לאורך השנים התפתחו שלשה מוקדים יהודיים גדולים בשלוש ערים מרכזיות באלג'יריה, בבירת המדינה העיר אלג'יר, בעיר קונסטנטין ובעיר אוראן. באמצע המאה הי"ט לספירת הנוצרים החלו מדינות אירופה משתלטות על שטחים באפריקה ומספחות אותם כמושבות הכפופות להן, אלג'יריה כשכנותיה הפכה למושבת חסות של האימפריה הצרפתית. ההשתלטות הצרפתית הביאה בחובה בשורה ליהודי אלג'יריה ומצבם החומרי החל משתפר, אך יחד עם שיפור זה החלו היהודים נחשפים לגילויי אנטישמיות מערביים שבאו עם הקדמה.

אדולף כרמיה  
בשנת ה'תרל"א ביוזמתו של שר החוץ היהודי של צרפת אדולף כרמיה נחקק 'חוק כרמיה' המעניק אזרחות צרפתית ליהודי אלג'יריה, יישומו של חוק זה עורר גל אנטישמיות מקומית גדול ביותר וביהודים נערכו באותה העת פוגרומים ושאר התנכלויות שהלכו והתגברו ככל שהתגברה האנטישמיות באירופה. לקראת תחילת המאה העשרים שכך במקצת גל האנטישמיות, אך הוא שב והתגבר בשנות העשרים של המאה העשרים עת החלו ניצני האנטישמיות הנאצית צצים באירופה. אך בעוד שבגל האנטישמיות הראשון סבלו בעיקר יהודי אלג'יריה שנהנו מחוק כרמיה, הרי שבגל האנטישמיות השני סבלו גם יהודי מרוקו ויהודי לוב שהיו אף הם בני חסות צרפתית. גלי תעמולה אנטישמית מבתי מדרשם של גרמניה והנאצית ואיטליה הפאשיסטית חלחלו והחלו נותנים את אותותיהם באדמת המגרב.

במהלך מלחמת העולם השנייה כבשו הנאצים את צרפת אך הגיעו להסכם עם ממשלת הבובות שישבה בוישי על המשך קיומה של צרפת החופשית באזור דרום צרפת, על פי הסכם זה נותרו גם שטחי צרפת שבאפריקה חופשיים ולנאצים לא הייתה בהם דריסת רגל. מצב זה נשמר במשך כמעט שנתיים עד שנחתו כוחות של צבא בעלות הברית על אדמת מרוקו ובעקבות כך כבשו הכוחות הגרמניים את תוניסיה.

תחת שלטון וישי החלו יהודי אלג'יריה סובלים מחקיקה אנטישמית. כמושכל ראשון ראו אנשי וישי את יהודי אלג'יריה שכבר היו אזרחים צרפתיים במעמד שווה ליהודי מרוקו ותוניסיה שהיו רק נתינים, על מנת ליישם שוויון זה ביטלו הצרפתים את חוק כרמיה, ולמעט מקרים בודדים רוב רובם של יהודי אלג'יריה שבו למעמד נתיני חסות של צרפת. השלב הבא של הגזירות האנטישמיות היה החלת החוק הצרפתי לגבי היהודים, תחילה הוכרו חוקי הגזע שעל פי הבחנת צרפת קבעו כי יהודי הינו בן לשלשה הורים יהודיים או בן לזוג הורים יהודיים אך הוא גם בן זוג של יהודי. על מי שהוכר כיהודי הוטלו מגבלות רבות בעיקר בתחום התעסוקה בו נאסר על יהודים לעסוק במשרות ממשלתיות וציבוריות.

בהמשך נחקקו חוקים אנטישמיים נוספים ביניהם חוקים שאפשרו הלאמת רכוש יהודי וכן סילוק תלמידים יהודיים ממסדות אקדמיים באלג'יריה, כמו"כ הוגבלו היהודים גם בתעסוקה במקצועות חופשיים אחרים כרופאים עורכי דין ועוד. בגבולה הדרומי של אלג'יריה בסמוך למרוקו הוקמו על ידי הצרפתים עשרות מחנות עבודה אליהם גורשו אלפי יהודים באשמות שונות של בגידה וריגול, כך שגם אם לא נעשו באלג'יריה אקציות המוניות כבאירופה, עדיין מספר ניכר מתוך יהודי אלג'יריה גורשו למחנות עבודה בהם חיו בתנאים תת אנושיים ועבדו בעבודות פרך המשברות את הגוף והנפש. השלב האחרון היה תכנון והקמת יודנראט בדגם של היודנראט הצרפתי על מנת לדאוג לגירוש היהודים והשמדתם, שלב זה נקטע בחסדי ה' בעקבות פלישת כוחות בעלות הברית לאלג'יריה ביום כ"ח בחשוון ה'תש"ג.

הגזירות האנטישמיות באלג'יריה עוררו את יהודי המקום לפעול להגנתם ולא להיכנע לשלטון וישי. במסווה של אגודת ספורט הוקמה בעיר הבירה אלג'יר רשת מחתרת יהודית שעמדה בקשר עם המחתרת הצרפתית ודרכה עם האמריקאים. גולת הכותרת של פעולות המחתרת הייתה השתלטות של חברי המחתרת על עמדות אסטרטגיות באלג'יר כהכנה לכניסתם של צבאות בעלות הברית לעיר. על פי תיאום עם כוחות בעלות הברית היו אמורים חברי המחתרת להשתלט על יעדים שנקבעו מראש לפרק זמן של כשעתיים עד לכניסת הצבאות המשחררים לעיר, למעשה התעכב החיל האמריקאי בעקבות קרבות עם חיל הים הצרפתי ומאות בודדות של אנשי המחתרת היהודית נאלצו להחזיק בחירוף נפש בעמדות אותן תפסו קרוב ליממה שלימה.

אנרי פיליפ פטן, מנהיג שלטון וישי  
בליל כ"ח בחשוון נכנסו כוחות בעלות הברית לעיר הבירה אלג'יר. למרות כיבוש העיר לא נפל המשטר האנטישמי של וישי באלג'יריה, מאחורי הקרבות התנהל משא ומתן על הפסקת אש בין בעלות הברית לבין האדמירל הצרפתי פרנסואה דרלן שהיה איש אמונו של אנרי פיליפ פטן מנהיג שלטון וישי, תנאו של דרלן להפסקת אש היה שהאמריקאים יותירו על כנו את שלטון וישי באלג'יריה ומרוקו תמורת הפסקת האש. האמריקאים הסכימו לתנאי והשלטון האנטישמי המשיך לשלוט באלג'יריה, מצבם של היהודים הוסיף להיות בכי רע ובעלות הברית בהתאם להסכם נמנעו מלהתערב בנעשה באלג'יריה. אנשי המחתרת היהודית שסייעו לכיבוש האמריקאי ציפו כי זה יביא עימו את בשורת החופש והשחרור בכנפיו אך התאכזבו מרה לגלות כי לא זו בלבד ששלטון וישי נותר על כנו אלא שבמקומות רבים הורע מצב היהודים אף יותר משהיה קודם הכיבוש וההסכם.

זמן מה לאחר חתימת ההסכם נרצח דרלן בידי מתנקשים והיהודים הואשמו בביצוע הרצח, הרצח הגביר את האנטישמיות ומנהיגי המחתרת היהודית נעצרו. מעצר זה עורר הדים נרחבים בארצות הברית והשדולה היהודית שבה החלה מביעה את מורת רוחה מהתנהלות האמריקאים באלג'יריה.

האמריקאים שחיפשו יורש לדרלן מצאו את הגנרל אנרי דיז'ו כממלא מקום ראוי, אך הדבר עורר דאגה בקרב היהודים כיון שדיז'ו מינה למושל את מרסל פירוטון שהיה שר הפנים בממשלת וישי הראשונה ונמנה על אלו שחתמו על חוקי הגזע הצרפתיים. בעקבות לחץ יהודי אמריקאי נאלץ דיז'ו לבטל את חוקי הגזע אך שב וביטל את חוק כרמיה בטענה כי הוא מפלה בין יהודים למוסלמים.

שארל דה גול  
חוק כרמיה חודש רק לאחר שנשיא צרפת שארל דה גול קיבל לידיו את השליטה באלג'יריה, אולם גם אז הדבר לא נעשה מיידית ורק באמצע חודש כסלו של שנת ה'תש"ה בוטלו לחלוטין הספיחים האחרונים של חוקי וישי האנטישמיים.

הקמת מדינת ישראל הותירה את יהודי אלג'יריה במקומם ואך מעטים מהם בחרו לעלות אל המדינה הצעירה ולחונן את אדמת הקודש. רוב יהודי אלג'יריה נותרו במקומם עד למלחמת העצמאות האלג'ירית בראשית שנות השישים, במלחמה זו סבלו היהודים קשות בעיקר בעקבות התנגדותם לעצמאות אלג'יריה ורצונם להישאר תחת שלטון צרפתי. לאחר שאלג'יריה זכתה בעצמאות, עלו אלפים בודדים מיהודי אלג'יריה לארץ ישראל ואילו רוב רובה של הקהילה היהודית - כמאה ושישים אלף איש עקרו לצרפת בה המשיכו להנהיג את קהילתם.

כיום חיים באלג'יריה יהודים בודדים - כחמישים במספר המתגוררים בעיר הבירה אלג'יר ולרשותם עומד בית כנסת אחד ויחיד. שאר בתי הכנסת באלג'יריה הוסבו למסגדים על ידי הערבים בתקופת מלחמת ששת הימים.