חסידות בוסטון נוסדה לפני שני דורות על ידי האדמו"ר רבי פנחס דוד הלוי הורוביץ זצ"ל, רבי פנחס דוד נולד בירושלים עיר הקודש והיה מיוחס מצד אביו למשפחת הלווים – משפחת הורוביץ עליה נמנו גדולי ישראל כהשל"ה הקדוש והחוזה מלובלין. מצד אמו היה רבי פנחס דוד מיוחס לאדמו"רי חסידות לעלוב ורבי דויד'ל מלעלוב זצ"ל היה דודו - אחי אמו.

כבר בצעירותו בהיותו כבן עשרים, זיהה דודו רבי דויד'ל את פוטנציאל ההנהגה הטמון ברבי פנחס דוד ואת יכולתו להפיץ את אור היהדות ועל כן ציווה עליו לנסוע מעבר לים אל יבשת אמריקה שנקראה בפי כל עמא ריקא – עם הריק ממצוות ויראת שמים. רבי דויד'ל ידע כי רבי פנחס דוד יוכל לפעול גדולות ונצורות על מנת לשמר את גחלת ישראל באותה יבשת חומרית וגשמית, שאכן בה צמחה יהדות מפוארת של השנים האחרונות - יהדות ארצות הברית.

למרות בקשת דודו סירב רבי פנחס דוד לנסוע לאמריקה ונשאר בארץ הקודש, ברם 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום', כעבור למעלה מעשר שנים התגלע ויכוח בין כוללות ירושלים – ויכוח שבסופו הגיע רבי פנחס דוד לאמריקה כבקשת דודו רבי דויד'ל.

באותם הימים היו יהודי ירושלים עניים מרודים ועל מנת להתקיים בלחם צר ומים לחץ הם נמנו על רשימות הכוללים בדרך כלל לפי ארצות מוצאם, כך התקיימו בירושלים כולל 'חיבת ירושלים' ליוצאי גליציה, כולל 'שומרי החומות' ליוצאי הונגריה ועוד כוללים רבים. כוללים אלו היו משגרים שלוחים – שד"רים אל ארצות הגולה על מנת שיאספו תרומות למען יהודי ירושלים, את התרומות שהתקבלו היו ראשי הכוללים מחלקים כל אחד למי שהיה כלול ברשימותיו.

כשהיה רבי פנחס דוד כבר כבן ל"ה שנה, התגלע ויכוח בין ראשי הכוללים השונים כיצד לחלק ביניהם כספים שנאספו בארצות אירופה השונות. משלא נמצא יישוב לעניין, הוחלט לשלוח לגליציה משלחת מיהודי ירושלים שתשתתף בדיון מיוחד שיערך בנושא. על משלחת זו נמנה רבי פנחס דוד שעזב את ירושלים ופנה לכיוון מזרח אירופה. לאחר שסיים את שליחותו ועניין המחלוקת נפתר, החליט רבי פנחס דוד להישאר עוד מספר חודשים בגליציה על מנת להכיר ולפגוש את גדולי התורה והחסידות המתגוררים בארץ זו ולפקוד את קבריהם של גדולי ישראל הטמונים באדמת גליציה. הימים חלפו ובשנת ה'תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה, גליציה שהייתה על הגבול שבין מדינות ההסכמה ומעצמות המרכז החליפה ידיים מספר פעמים, הדרכים ממנה אל ארץ ישראל נחסמו, ורבי פנחס דוד מצא עצמו כלוא בגליציה בלא יכולת לשוב לעירו ירושלים. משנכח במצב החליט רבי פנחס דוד לנסוע לאמריקה כפי שביקש ממנו דודו כמעט עשרים שנה קודם לכן.

כבר באותה שנה הגיע רבי פנחס דוד לעיר בוסטון שבארצות הברית וייסד בה את החצר החסידית 'בוסטון'. בבוסטון התכנסו יהודים רבים סביב רבי פנחס דוד ונעשה אף ניסיון להקים ישיבה בעיר אך לאחר זמן מה היא נסגרה. משנכח רבי פנחס דוד כי מוסדות היהדות בעיר לא מתפתחים ועל הכף מונח חינוכם הכשר של שני בניו, החליט לעקור מבוסטון ולעבור לניו-יורק אל שכונת ויליאמסבורג שבברוקלין. בויליאמסבורג המשיך רבי פנחס דוד לנהוג באדמו"רות ויהודים רבים הסתופפו בצילו. רבי פנחס דוד פעל רבות על מנת להפיץ את אור החסידות בברוקלין וייסד במקום את המקווה הראשון לגברים על מנת שיטבלו בו החסידים מידי יום כמנהג החסידים.

מרכז החסידי הראשון בבוסטון [צלם]

ביום ח' בכסלו שנת ה'תש"ב התבקש רבי פנחס דוד לישיבה של מעלה והוא בן ס"ח שנים מתוכם כ"ח שנים בהם כיהן כאדמו"ר הראשון מבוסטון.

רבי פנחס דוד היה נשוי פעמיים. לאחר שהתאלמן מאשתו בזיווג ראשון ללא ילדים, נישא רבי פנחס דוד פעם שנייה למרת שרה שאשא ז"ל מצאצאיו של הבעל שם טוב הקדוש. מנישואין אלו נולדו לרבי פנחס דוד שני בניו – האדמו"ר רבי משה זצ"ל וייבדל לחיים טובים האדמו"ר רבי לוי יצחק שליט"א.

לאחר פטירת רבי פנחס דוד החלו שני בניו נוהגים באדמו"רות. הבן הגדול – רבי משה נותר למלא את מקום אביו בויליאמסבורג, והבן הצעיר – רבי לוי יצחק שב אל העיר בוסטון. רבי משה העביר לאחר זמן מה את חצרו מויליאמסבורג לקראון-הייטס וייסד שם בית כנסת ותלמוד תורה. למרות שעקר מויליאמסבורג נותרה לחצרו של רבי משה השם 'בוסטון - ויליאמסבורג' על שם המקומות בהם הייתה החסידות לפני שעברה לקראון הייטס. בהיותו צעיר לימים חווה רבי משה דום לב ונפטר, לאחר פטירתו נסגרו מוסדות החצר והחסידות התפרקה אך בשנים האחרונות מנסים צאצאיו של רבי משה לחדשה.

מרכז של האדמו"ר מבוסטון בברוקלין  [צלם]

הבן הצעיר, רבי לוי יצחק שכונה 'האדמו"ר מבוסטון בבוסטון' התיישב בעיר בוסטון וחידש בה את חצר אביו. פועלו הגדול של רבי לוי יצחק היה מפעל הפצת אור היהדות בקרב סטודנטים יהודיים שלמדו בבוסטון, רבי לוי יצחק בלשונו היפה ושפתו המושכת ידע כיצד למצוא מסילות לליבם של אותם סטודנטים שהיו רחוקים מיהדות ולהצית בתוכם את הגחלת היהודית העמומה שכמעט רגע וכבתה. רבי לוי יצחק היה עורך עבור אותם סטודנטים שבתות המוניות בחצרו ולאחר שטעמו את טעם השבת היו רבים מהם מקבלים על עצמם עול מצוות וחוזרים בתשובה.

מלבד מפעל קירוב הרחוקים אותו ניהל רבי לוי יצחק, הוא הקים גם מוסדות יהודיים רבים בעיר בוסטון, ביניהם שני מקוואות אותם בנה בהון רב, איגוד מוהלים האמונים על דיני המילה כמסורת ישראל מדורי דורות, מכון משוכלל לבדיקת שעטנז ועוד.

בעיר בוסטון קיימים מספר בתי חולים מפורסמים המתמחים במחלות שונות והעיר נחשבת למרכז רפואי חשוב בעולם. בשל שמה העולמי נוהרים חולים רבים אל העיר לבקש בה רפואה וביניהם ל"ע גם יהודים רבים שחלו. ליהודים אלו הפך ביתו של רבי לוי יצחק למקום אכסניה גשמית ורוחנית. בבית רבי לוי יצחק דאגו לכל מחסורם של החולים ומלוויהם, ובבית זה הם אף זכו לכתף תומכת להישען עליה בעת משבר. חסידי בוסטון אף ייסדו את ארגון 'רופא' המייעץ לחולים ובני משפחותיהם ומסייע להם בעניינים רבים.

לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, ביקש רבי לוי יצחק לעלות לארץ ישראל ולהקים בה קריה חסידית. כבר בשנת ה'תרפ"ט קנה אביו רבי פנחס דוד שטח אדמה גדול בסמוך לשכונת 'רמת שלמה' ובשטח זה רצה רבי לוי יצחק לבנות קריה חסידית. השנים חלפו ואישורי הבנייה התמהמהו עד שהחליף רבי לוי יצחק קרקע זו בקרקע שניתנה לו על ידי עיריית ירושלים בשכונת הר נוף. בשנת ה'תשמ"ד נחנך בכבוד ויקר בית המדרש של חסידי בוסטון בשכונת הר נוף בירושלים עיר הקודש ורבי לוי יצחק עקר מעירו בוסטון ועבר להתגורר בירושלים.

למרות שעלה לארץ ישראל לא זנח רבי לוי יצחק את מפעליו הרבים שבבוסטון ובייחוד לא את מפעל קירוב הסטודנטים אותו הקים, בחודשי החורף היה מנהגו של רבי לוי יצחק לשוב לבוסטון על מנת להמשיך ולקרב סטודנטים יהודיים ובחודשי הקיץ שב להתגורר בירושלים עיר הקודש.

בשנים האחרונות חלה רבי לוי יצחק מספר פעמים ונפל למשכב אך כוחו עדיין במותניו ודעתו נשמעת ברמה מעל בימת 'מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל' שעל חבריה הוא נמנה.