מאמר
מרן ה"בית יוסף"
ביום י"ג בניסן נפטר מרן רבי יוסף קארו. רבי יוסף כונה ה"בית יוסף" על שם חיבורו הנושא שם זה, ספר זה וחיבורים נוספים שכתב הפכו לספרי יסוד בפסיקה היהודית לדורותיה.
מוטי מרינגר י"ג בניסן תשס"ט - 07/04/2009 05:00
מרן רבי יוסף קארו זצ"ל נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים בעיר טולדו שבספרד, רבי יוסף מכונה בפי רבים ה"בית יוסף", "המחבר" או "מרן".
באותם הימים החלה לפעול בספרד האינקוויזיציה הספרדית הידועה לשמצה אולם עדיין כוחה לא היה רב והיהודים חיו בשקט יחסי, באותם תקופה פיארו את ספרד גדולי עולם ביניהם רבי אברהם זכות, רבי יעקב בי רב ורבי יצחק ערמאה (העקידת יצחק), כבר בהיותו בן שלש שנים החל הבית יוסף הולך לבית המדרש שם התבלטו כישוריו הרבים, בשנת ה'רנ"ב בהיות ה"בית יוסף" בן ארבע שנים נגזרה גזירת גירוש ספרד, ה"בית יוסף" יחד עם בני משפחתו ורבו רבי יעקב בי רב נטלו את מקל הנדודים ועברו לפורטוגל השכנה שם דרו בעיר ליסבון, לאחר ארבע שנים נכנע מלך פורטוגל ללחצי הספרדים ולאחר שבנו התחתן עם בתו של מלך ספרד נגזרה גזירת הגירוש גם בפורטוגל, בשנת ה'רנ"ו נטלו שנית ה"בית יוסף" ומשפחתו את מקל הנדודים ועברו לטורקיה, הסולטן הטורקי הבין את הפוטנציאל המסחרי הטמון ביהודים וקיבל לארצו את המגורשים בזרועות פתוחות, בטורקיה התיישבה משפחת קארו בעיר קושטא ובה החל ה"בית יוסף" במפעלו התורני, הוא החל כותב הערות על ספר ה"יד החזקה" של הרמב"ם, הערות אלו היוו לאחר מכן את הבסיס לחיבור "בית יוסף".
בשנת ה'רס"ח עבר ה"בית יוסף" לעיר אדריונופול בה עמד בראשות ישיבה מקומית, באותה תקופה כבר נודעה ברבים גדלותו של ה"בית יוסף" ותלמידים רבים נהרו מכל קצווי הארץ ללמוד בישיבתו, בעת שהותו באדריונופול נשא ה"בית יוסף" את בתו של רבי חיים אלבלג שהיה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר, אשה זו לא האריכה ימים ולאחר מחלה קצרה נפטרה בדמי ימיה, לאחר תקופה נישא הבית יוסף בזיווג שני לבתו של רבי יצחק סבע.
בשנת ה'רפ"ב עבר ה"בית יוסף לבולגריה וקבע מושבו בעיר נקופול, בנקופול הקים ה"בית יוסף" ישיבה והחל בכתיבת החיבור "בית יוסף" שעל שמו הוא נקרא, מלאכת כתיבת חיבור מקיף זה ארכה כעשרים שנה, ה"בית יוסף" הוא חיבור הלכתי שנכתב על הספר "ארבעה טורים" אותו חיבר ר' יעקב בן הרא"ש, החיבור "בית יוסף" הוא חיבור מקיף המביא את מקור ההלכה בדברי הגמרא וסוקר את שיטות הפוסקים עד למסקנה פסוקה הלכה למעשה, שיטתו של הבית יוסף בפסיקה הייתה לפסוק לפי משולש פסיקה המורכב מפסיקותיהם ההלכתיות של הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, בכל מקום ששניים מאלו פסקו בצורה שווה פסק ה"בית יוסף" כמותם, כאשר נעדרה פסיקה בדבריהם של פוסקים אלו פסק ה"בית יוסף" לפי דעתם של שאר הראשונים, בהקדמתו כותב ה"בית יוסף" כי בתחילה סבר לכתוב את חיבורו על הרמב"ם אך כיון שראה כי הרמב"ם מביא בכל מקום דעה אחת על כן העדיף לכתוב את חיבורו על הטור כדי שיוכל לפרש את הדעות השונות ומקורותיהם.
לשם כתיבת החיבור "בית יוסף" נזקק המחבר לספרים רבים, בעיר נקופול בה דר ה"בית יוסף" היו ספרים מעטים ולכן בשנת ה'רצ"ג עזב ה"בית יוסף" את נקופול ונדד לקושטא וסלוניקי שם היו ספריות גדולות ובהן יכול היה לעיין בספרים הנדרשים, במסגרת מסעותיו אלה פגש ה"בית יוסף" את המשורר המקובל רבי שלמה אלקבץ (מחבר ה"לכה דודי"), ר' שלמה שהיה מקובל גדול השפיע רבות על ה"בית יוסף" מתורת הקבלה, עוד פגש ה"בית יוסף" במהלך נדודיו את האנוס רבי שלמה מולכו ששב בגאון ליהדות ומסר נפשו על קידוש השם, רשמים מפגישות אלו ניתן לראות בחיבור הקבלי "מגיד מישרים" בו מתוארות פגישותיו של ה"בית יוסף" עם "המגיד" שנגלה אליו.
בתחילת שנת ה'רצ"ו איווה ה"בית יוסף" לקבוע משכנו בארץ ישראל, לאחר הכנות מרובות נפרד ה"בית יוסף" מתלמידיו שבסלוניקי, נקופול ואדריונופול ולאחר מסע שארך כשנה דרכו רגליו של ה"בית יוסף" על אדמת הקודש, בהגיעו לארץ ישראל קבע ה"בית יוסף" את מושבו בעיר הקודש צפת בה הוא פגש את רבו משכבר הימים רבי יעקב בי רב, צפת של אותם הימים הייתה המרכז התורני המפותח ביותר בארץ ישראל, רבים ממגורשי ספרד מצאו בה את מושבם והקימו בה קהילה יהודית פורחת, בתוך קהילה זו ישבו גדולי עולם ועסקו בתורת הנגלה והנסתר, בעיר זו התיישב ה"בית יוסף" ועמל לסיים את חיבורו.
בשנת ה'שי"ד נולד ל"בית יוסף" בנו בכורו רבי שלמה, לאחר תקופה קצרה נפטרה אמו של הילד - אשתו השניה של ה"בית יוסף".
בשנת ה'שי"ח הודפסה המהדורה הראשונה של החיבור הגדול "בית יוסף" בדפוס ונציה, החיבור נפוץ בכל קהילות ישראל
ועד מהרה הפך לספר יסוד על פיו נהגו רבים, לאחר פרסום החיבור הסמיך רבי יעקב בי רב את ה"בית יוסף" והוא הפך לאחד מגדולי הדור.
בשנת ה'שכ"ה נישא ה"בית יוסף" בשלישית ובאותה שנה נולד לו בנו השני רבי יהודה. באותה תקופה פקדה את העיר צפת מגיפה וה"בית יוסף" עבר לגור בכפר בירייה הסמוך לצפת, לאחר חודשים מספר חלפה הסכנה וה"בית יוסף" חזר לגור בצפת. באותם ימים ששהה ה"בית יוסף" בברייה הוא הדפיס את חיבורו ה"שולחן ערוך" שהיה קיצור של החיבור "בית יוסף", בחיבור זה לא מובאים מקורות הדינים ופלפוליהם אלא הפסיקה בלבד הלכה למעשה.
כיון שה"בית יוסף" היה ספרדי וכך היה מנהגו, על כן בחיבוריו הובאה הפסיקה בעיקר לפי חכמי ספרד ואילו פסיקתם של פוסקי אשכנז נעדרה מחיבורים אלו, כדי להביא את פסיקתם של חכמי אשכנז חיבר הגאון רבי משה איסרליש זצ"ל (הרמ"א) חיבור על ה"בית יוסף" שנקרא בשם "דרכי משה" וחיבור נוסף ה"מפה" ובו הגהות על ה"שולחן ערוך" המביאות את פסיקתם של חכמי אשכנז. בהקדמתו לחיבורים אלו מהלל ומשבח הרמ"א את ה"בית יוסף" ומציין כי דברי המחבר הם שלמים ומתוקנים וחיבורו נועד אך ורק בכדי להביא את פסיקת חכמי אשכנז, לאחר פרסום חיבוריו של הרמ"א הפכו חיבוריו של ה"בית יוסף" נפוצים אף בקהילות אשכנז והיכן שהרמ"א לא הגיה את דבריו פוסקים גם האשכנזים לפי ה"בית יוסף".
ה"בית יוסף" חיבר חיבורים נוספים, הוא הוציא לאור ספר שו"ת שנקרא "אבקת רוכל" וכן ספר בשם "אור צדיקים" על כללי התלמוד. חיבור נוסף הוא הספר "מגיד מישרים" בו מתוארות פגישותיו של ה"בית יוסף" עם "המגיד", "מגיד" זה היה דמות מן השמים שנתגלתה ל"בית יוסף" ולמדה איתו רזי תורה, המקובל רבי שלמה אלקבץ מעיד שנכח בעת התגלותו של "המגיד" ל"בית יוסף בליל חג השבועות, וכך הוא כותב "זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו, קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".
מסופר שהייתה פעם בעת לימודו התקשה ה"בית יוסף" בסוגיה מסוימת ולא מצא לה ישוב, לאחר שבוע ימים בו הפך ה"בית יוסף" בסוגיה עלתה בידו תשובה שהסבירה את הסוגיה ויישבה את כל קושיותיו, למחרת מסר ה"בית יוסף" שיעור בישיבה על סוגיה זו והחל מונה את הקושיות שהתקשה בה אחת לאחת, סיים ה"בית יוסף" את הקושיות ובטרם התחיל מסביר את תירוצו קם אחד מהתלמידים ויישב את כל הקושיות בדיוק בדרך אותה עמל ה"בית יוסף" להשיג במשך שבוע ימים, בראות ה"בית יוסף" את הקלות בה ישב התלמיד את הסוגיה עליה עמל שבוע ימים חלשה דעתו, לעת ערב נתגלה אליו "המגיד" ואמר לו 'אל תחלש דעתך מהקלות בה ישב התלמיד את הסוגיה, כי אתה בעמל שעמלת בה שבוע ימים הורדת את ההסבר בסוגיה מהעולם העליון לארץ, לאחר שהורדת את ההסבר לעולם הזה שוב אין כל קושי להשיג הסבר זה בקלות'.
בשנת ה'של"ג סיים ה"בית יוסף" את חיבורו על הרמב"ם "כסף משנה", החיבור נשלח להדפסה בוונציה וראה אור שנה לאחר מכן בשנת ה'של"ד.
כעבור שנה בשנת ה'של"ה הורם הנזר והוסרה העטרה, ביום חמישי י"ג בניסן הסתלק לעולמו מרן ה"בית יוסף" והוא בן פ"ז שנים, גופו הטהור נטמן בבית הקברות העתיק שבצפת.
באותם הימים החלה לפעול בספרד האינקוויזיציה הספרדית הידועה לשמצה אולם עדיין כוחה לא היה רב והיהודים חיו בשקט יחסי, באותם תקופה פיארו את ספרד גדולי עולם ביניהם רבי אברהם זכות, רבי יעקב בי רב ורבי יצחק ערמאה (העקידת יצחק), כבר בהיותו בן שלש שנים החל הבית יוסף הולך לבית המדרש שם התבלטו כישוריו הרבים, בשנת ה'רנ"ב בהיות ה"בית יוסף" בן ארבע שנים נגזרה גזירת גירוש ספרד, ה"בית יוסף" יחד עם בני משפחתו ורבו רבי יעקב בי רב נטלו את מקל הנדודים ועברו לפורטוגל השכנה שם דרו בעיר ליסבון, לאחר ארבע שנים נכנע מלך פורטוגל ללחצי הספרדים ולאחר שבנו התחתן עם בתו של מלך ספרד נגזרה גזירת הגירוש גם בפורטוגל, בשנת ה'רנ"ו נטלו שנית ה"בית יוסף" ומשפחתו את מקל הנדודים ועברו לטורקיה, הסולטן הטורקי הבין את הפוטנציאל המסחרי הטמון ביהודים וקיבל לארצו את המגורשים בזרועות פתוחות, בטורקיה התיישבה משפחת קארו בעיר קושטא ובה החל ה"בית יוסף" במפעלו התורני, הוא החל כותב הערות על ספר ה"יד החזקה" של הרמב"ם, הערות אלו היוו לאחר מכן את הבסיס לחיבור "בית יוסף".
 |
|
| בית הקברות העתיק בצפת | צלם |
בשנת ה'רס"ח עבר ה"בית יוסף" לעיר אדריונופול בה עמד בראשות ישיבה מקומית, באותה תקופה כבר נודעה ברבים גדלותו של ה"בית יוסף" ותלמידים רבים נהרו מכל קצווי הארץ ללמוד בישיבתו, בעת שהותו באדריונופול נשא ה"בית יוסף" את בתו של רבי חיים אלבלג שהיה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר, אשה זו לא האריכה ימים ולאחר מחלה קצרה נפטרה בדמי ימיה, לאחר תקופה נישא הבית יוסף בזיווג שני לבתו של רבי יצחק סבע.
בשנת ה'רפ"ב עבר ה"בית יוסף לבולגריה וקבע מושבו בעיר נקופול, בנקופול הקים ה"בית יוסף" ישיבה והחל בכתיבת החיבור "בית יוסף" שעל שמו הוא נקרא, מלאכת כתיבת חיבור מקיף זה ארכה כעשרים שנה, ה"בית יוסף" הוא חיבור הלכתי שנכתב על הספר "ארבעה טורים" אותו חיבר ר' יעקב בן הרא"ש, החיבור "בית יוסף" הוא חיבור מקיף המביא את מקור ההלכה בדברי הגמרא וסוקר את שיטות הפוסקים עד למסקנה פסוקה הלכה למעשה, שיטתו של הבית יוסף בפסיקה הייתה לפסוק לפי משולש פסיקה המורכב מפסיקותיהם ההלכתיות של הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, בכל מקום ששניים מאלו פסקו בצורה שווה פסק ה"בית יוסף" כמותם, כאשר נעדרה פסיקה בדבריהם של פוסקים אלו פסק ה"בית יוסף" לפי דעתם של שאר הראשונים, בהקדמתו כותב ה"בית יוסף" כי בתחילה סבר לכתוב את חיבורו על הרמב"ם אך כיון שראה כי הרמב"ם מביא בכל מקום דעה אחת על כן העדיף לכתוב את חיבורו על הטור כדי שיוכל לפרש את הדעות השונות ומקורותיהם.
לשם כתיבת החיבור "בית יוסף" נזקק המחבר לספרים רבים, בעיר נקופול בה דר ה"בית יוסף" היו ספרים מעטים ולכן בשנת ה'רצ"ג עזב ה"בית יוסף" את נקופול ונדד לקושטא וסלוניקי שם היו ספריות גדולות ובהן יכול היה לעיין בספרים הנדרשים, במסגרת מסעותיו אלה פגש ה"בית יוסף" את המשורר המקובל רבי שלמה אלקבץ (מחבר ה"לכה דודי"), ר' שלמה שהיה מקובל גדול השפיע רבות על ה"בית יוסף" מתורת הקבלה, עוד פגש ה"בית יוסף" במהלך נדודיו את האנוס רבי שלמה מולכו ששב בגאון ליהדות ומסר נפשו על קידוש השם, רשמים מפגישות אלו ניתן לראות בחיבור הקבלי "מגיד מישרים" בו מתוארות פגישותיו של ה"בית יוסף" עם "המגיד" שנגלה אליו.
בתחילת שנת ה'רצ"ו איווה ה"בית יוסף" לקבוע משכנו בארץ ישראל, לאחר הכנות מרובות נפרד ה"בית יוסף" מתלמידיו שבסלוניקי, נקופול ואדריונופול ולאחר מסע שארך כשנה דרכו רגליו של ה"בית יוסף" על אדמת הקודש, בהגיעו לארץ ישראל קבע ה"בית יוסף" את מושבו בעיר הקודש צפת בה הוא פגש את רבו משכבר הימים רבי יעקב בי רב, צפת של אותם הימים הייתה המרכז התורני המפותח ביותר בארץ ישראל, רבים ממגורשי ספרד מצאו בה את מושבם והקימו בה קהילה יהודית פורחת, בתוך קהילה זו ישבו גדולי עולם ועסקו בתורת הנגלה והנסתר, בעיר זו התיישב ה"בית יוסף" ועמל לסיים את חיבורו.
בשנת ה'שי"ד נולד ל"בית יוסף" בנו בכורו רבי שלמה, לאחר תקופה קצרה נפטרה אמו של הילד - אשתו השניה של ה"בית יוסף".
בשנת ה'שי"ח הודפסה המהדורה הראשונה של החיבור הגדול "בית יוסף" בדפוס ונציה, החיבור נפוץ בכל קהילות ישראל
ועד מהרה הפך לספר יסוד על פיו נהגו רבים, לאחר פרסום החיבור הסמיך רבי יעקב בי רב את ה"בית יוסף" והוא הפך לאחד מגדולי הדור.
בשנת ה'שכ"ה נישא ה"בית יוסף" בשלישית ובאותה שנה נולד לו בנו השני רבי יהודה. באותה תקופה פקדה את העיר צפת מגיפה וה"בית יוסף" עבר לגור בכפר בירייה הסמוך לצפת, לאחר חודשים מספר חלפה הסכנה וה"בית יוסף" חזר לגור בצפת. באותם ימים ששהה ה"בית יוסף" בברייה הוא הדפיס את חיבורו ה"שולחן ערוך" שהיה קיצור של החיבור "בית יוסף", בחיבור זה לא מובאים מקורות הדינים ופלפוליהם אלא הפסיקה בלבד הלכה למעשה.
כיון שה"בית יוסף" היה ספרדי וכך היה מנהגו, על כן בחיבוריו הובאה הפסיקה בעיקר לפי חכמי ספרד ואילו פסיקתם של פוסקי אשכנז נעדרה מחיבורים אלו, כדי להביא את פסיקתם של חכמי אשכנז חיבר הגאון רבי משה איסרליש זצ"ל (הרמ"א) חיבור על ה"בית יוסף" שנקרא בשם "דרכי משה" וחיבור נוסף ה"מפה" ובו הגהות על ה"שולחן ערוך" המביאות את פסיקתם של חכמי אשכנז. בהקדמתו לחיבורים אלו מהלל ומשבח הרמ"א את ה"בית יוסף" ומציין כי דברי המחבר הם שלמים ומתוקנים וחיבורו נועד אך ורק בכדי להביא את פסיקת חכמי אשכנז, לאחר פרסום חיבוריו של הרמ"א הפכו חיבוריו של ה"בית יוסף" נפוצים אף בקהילות אשכנז והיכן שהרמ"א לא הגיה את דבריו פוסקים גם האשכנזים לפי ה"בית יוסף".
ה"בית יוסף" חיבר חיבורים נוספים, הוא הוציא לאור ספר שו"ת שנקרא "אבקת רוכל" וכן ספר בשם "אור צדיקים" על כללי התלמוד. חיבור נוסף הוא הספר "מגיד מישרים" בו מתוארות פגישותיו של ה"בית יוסף" עם "המגיד", "מגיד" זה היה דמות מן השמים שנתגלתה ל"בית יוסף" ולמדה איתו רזי תורה, המקובל רבי שלמה אלקבץ מעיד שנכח בעת התגלותו של "המגיד" ל"בית יוסף בליל חג השבועות, וכך הוא כותב "זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו, קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".
מסופר שהייתה פעם בעת לימודו התקשה ה"בית יוסף" בסוגיה מסוימת ולא מצא לה ישוב, לאחר שבוע ימים בו הפך ה"בית יוסף" בסוגיה עלתה בידו תשובה שהסבירה את הסוגיה ויישבה את כל קושיותיו, למחרת מסר ה"בית יוסף" שיעור בישיבה על סוגיה זו והחל מונה את הקושיות שהתקשה בה אחת לאחת, סיים ה"בית יוסף" את הקושיות ובטרם התחיל מסביר את תירוצו קם אחד מהתלמידים ויישב את כל הקושיות בדיוק בדרך אותה עמל ה"בית יוסף" להשיג במשך שבוע ימים, בראות ה"בית יוסף" את הקלות בה ישב התלמיד את הסוגיה עליה עמל שבוע ימים חלשה דעתו, לעת ערב נתגלה אליו "המגיד" ואמר לו 'אל תחלש דעתך מהקלות בה ישב התלמיד את הסוגיה, כי אתה בעמל שעמלת בה שבוע ימים הורדת את ההסבר בסוגיה מהעולם העליון לארץ, לאחר שהורדת את ההסבר לעולם הזה שוב אין כל קושי להשיג הסבר זה בקלות'.
בשנת ה'של"ג סיים ה"בית יוסף" את חיבורו על הרמב"ם "כסף משנה", החיבור נשלח להדפסה בוונציה וראה אור שנה לאחר מכן בשנת ה'של"ד.
 |
|
| מצבת ה'בית יוסף' | צלם |
כעבור שנה בשנת ה'של"ה הורם הנזר והוסרה העטרה, ביום חמישי י"ג בניסן הסתלק לעולמו מרן ה"בית יוסף" והוא בן פ"ז שנים, גופו הטהור נטמן בבית הקברות העתיק שבצפת.
ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי'- ראש גלות בבל. הוא יושב בבגדד אך מצודתו פרוסה על כל יהדות המזרח.
רבי שמחה בונים מפשיסחא רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל חידש את דרך פשיסחא בעבודת ה' שהייתה מיסודותיהם של חצרות תלמידיו הרבים – קוצק, גור, וורקי, אלכסנדר ועוד.
היהודי הקדוש שמו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ' יהה כשמו של רבוף, משום כך כינוהו חבריו "היהודי הקדוש", על שום פרישותו וצדקותו הרבה