יום שני כ"ב בשבט תשפ"ב 24/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל

יחיד בדורו שריד לדור דעה היה מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל שהנהיג את הציבור הליטאי בעולם כולו במשך שנים רבות, דורות של תלמידים עברו תחת ידיו של הרב שך ורבבות שראו בו את רבם צעדו אחרי מיטתו ללוותו למנוחת עולמים

מוטי מרינגר ט"ז בחשון תש"ע - 03/11/2009 06:04

מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל נולד בעיירה קטנה הנקראת בשם ואבוילניק הנמצאת בצפון ליטא והייתה באותם הימים תחת שלטונה של רוסיה, הדעות חלוקות לגבי תאריך לידתו של הרב שך וככל הנראה הוא נולד בסביבות שנת ה'תרנ"ח.

כבר בהיותו ילד רך בשנים גלה הרב שך למקום תורה ובגיל ז' שנים הוא נשלח לעיר פוניבז'. בגיל י"ג שנה הצטרף הרב שך לתלמידי ישיבת 'כנסת ישראל' – סלבודקא וחבש את ספסלי הישיבה יחד עם טובי הלומדים, בהנהגת הישיבה עמד באותם הימים מייסדה ומורה דרכה הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל – הסבא מסלבודקא וממנו ינק הרב שך את דרך המחשבה והמוסר היוצאת מכור ההיתוך של 'גדלות האדם'.

מלחמת העולם הראשונה ערערה את מעט היציבות שעוד היתה באירופה עד אותה עת ואירופה כולה נכנסה למצב של אנדרלמוסיה ואי וודאות. בשנת ה'תרע"ה נכבש מחוז קובנה על ידי הגרמנים ובני ישיבת סלבודקא - שהייתה פרבר של קובנא נאלצו לעזוב את ספסלי הישיבה האהובים וליטול את מקל הנדודים. הרב שך עזב את סלבודקא ושב לעיירת הולדתו אך עד מהרה החל נודד שוב - תר אחר מקום תורה בו יוכל לישב וללמוד ללא טרדה. הרב שך הוסיף לנדוד ברחבי ליטא עד שמצא את אשר איוותה נפשו בישיבת סלוצק שהייתה במקורה סניף של ישיבת 'כנסת ישראל' מסלבודקא.

בראשות הישיבה עמד הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל והרב שך היה לאחד מתלמידיו המקורבים, לאחר מספר שנים עזב רבי איסר זלמן את סלוצק ופנה לפתוח ישיבה בקלצק, מטבע הדברים נמשכו אחריו תלמידיו המקורבים וביניהם היה הרב שך, בישיבת קלצק היה הרב שך כבר בחור מבוגר והוא החל מוסר שיעורים לבני הישיבה.

בערך בגיל כ"ה שנה השתדך הרב שך עם רעייתו שהייתה בת אחותו של ראש הישיבה רבי איסר זלמן מלצר, הרב מלצר היה השדכן והרב שך סמך עליו והסכים לשידוך וזאת למרות שהכלה הייתה ענייה ביותר ולא הביאה עימה כל נדוניה. למפרע אמר הרב שך כי עובדה זו דווקא הצילה אותו לאחר זמן - בימים שקדמו למלחמת העולם השנייה עת עזב בקלות את אירופה בלא שיאלץ לסחור ולמכור בנכסיו וכך ניצל מחרבם של הנאצים ימ"ש. יהודים אחרים לעומתו שחששו להפסיד את נכסיהם נשארו באירופה ונרצחו במחנות ההשמדה הי"ד.

לאחר נישואיו המשיך הרב שך למשך תקופה קצרה ללמוד בקלצק ואחר עבר לשמש כמגיד שיעור וראש מתיבתא בישיבת נובהרדוק, בנובהרדוק התיידד הרב שך עם הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל שהמליץ על הרב שך בפני האדמו"ר מקרלין כמועמד ראוי לעמוד בראשות ישיבת קרלין, הרב שך עבר לכהן כראש ישיבת קרלין אולם עד לא האריך ימים בתפקיד זה.

ערב מלחמת העולם השנייה נחתם בין רוסיה לגרמניה הסכם ריבנטרופ – מולוטוב המחלק בין השאר את פולין בין שתי המעצמות. עם פרוץ המלחמה כבשו צבאות רוסיה ממזרח וגרמניה ממערב את פולין והרב שך מצא עצמו תחת שלטון רוסי קומוניסטי הרודף את דת ישראל. על מנת להמלט מהרוסים נס הרב שך אל העיר וילנה, אולם עד מהרה נכבשה אף היא על ידי הרוסים והרב שך הוסיף לנדוד עד שהתקבל עברו אישור עלייה – סרטיפיקט לארץ ישראל אותו שלח אליו רבו ודודו רבי איסר זלמן מלצר. ברגע האחרון עזב הרב שך את אדמת אירופה הבוערת וכך ניצל מחרבם של הנאצים ימ"ש.

בהגיעו לארץ ישראל הצטרף הרב שך לעשייה התורנית והחל משמש כר"מ בישיבה התיכונית 'הישוב החדש' בתל אביב, זמן קצר בלבד כיהן הרב שך כר"מ בישיבה זו ועד מהרה עזב את תפקידו בה בעקבות הוראתו של הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל – 'החזון איש'. לאחר שעזב את 'הישוב' נענה הרב שך לבקשת רבי איסר זלמן מלצר ופנה להרביץ תורה בישיבת הדרום בעיר רחובות אותה ייסד בנו של רבי איסר זלמן – הגאון רבי צבי יהודה מלצר זצ"ל. ישיבת הדרום הוקמה כיד ושם לישיבת קלצק שנחרבה באירופה בזמן המהפכה הרוסית וגרעין הלומדים בה היו בחורים בני ישיבת 'כנסת ישראל' חברון בירושלים. לאחר מספר שנים בישיבת הדרום עבר הרב שך לכהן כר"מ בישיבת לומז'א בפתח תקוה ומשם עבר לכהן בתפקידו העיקרי והאחרון כראש ישיבת פוניבז'.

ככל הנראה בהמלצת החזון איש בחר הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל – הרב מפוניבז' ברב שך שיכהן פאר בראשות הישיבה אותה הקים, לצידם של הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל והגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל.

ממקום זה בראשות ישיבת פוניבז' צמח הרב שך למנהיג ומורה דרך לפלג הליטאי של היהדות החרדית בעולם כולו, הרב שך היה מקורב ביותר לגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל ה'בריסקער רב'. למרות שדעתו של הרב מבריסק הייתה להימנע מכל התערבות בנעשה במדינה ועל בידול מוחלט מהציונות ומוסדותיה בכל זאת ראה הרב שך צורך להתערב בפוליטיקה הישראלית וזאת על מנת לדאוג לייצוג הולם של היהדות החרדית ולמניעת רמיסת היהדות על ידי מוסדות המדינה. למרות התערבות זאת החזיק הרב שך בדעתו של הרב מבריסק כי דרך הציונות היא פסולה ואסורה ויש להיבדל ממנה ככל האפשר.

לפני הקמת תנועת 'דגל התורה' כיהן הרב שך כחבר במועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל'. לזמן קצר פרש הרב שך מתפקידו במועצת בעקבות מחלוקת על צירופה של תנועת פועלי אגודת ישראל – פא"י למפלגה אך שב ואחז בתפקידו.

בשנות השמונים בעקבות השתדלותו של הרב שך שקירב את יהדות המזרח, הובטח לציבור החרדי – ספרדי בארץ ישראל נציג בכנסת לחצי קדנציה במסגרת הסכם רוטציה על חשבון מושב של אגודת ישראל, למעשה הסכם זה לא התבצע מעולם בעקבות אי הסכמה של הנציגים לפנות את כיסאותיהם. לאחר אירוע זה ביקש הרב שך במועצת גדולי התורה להבטיח מקום ברשימה לכנסת לנציג ספרדי ומשבקשה זו נדחתה הורה הרב שך לנציגי עדות המזרח לפעול להקים לעצמם מפלגה עצמאית. לאור הוראה זו נוסדה מפלגת ש"ס וכמנהיגה הרוחני עמד הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א, הרב שך לא התנתק ממפלגה זו ובראשית דרכה היה הוא זה שנתן את המילה האחרונה לכל מהלך שביצעה המפלגה. בתחילה תמך הרב שך ללא עוררין במפלגה החדשה ובערב הבחירות אף הפתיע כשהכריז כי על הציבור הליטאי להצטרף למאמץ הקמת המפלגה ולהצביע בבחירות למפלגת ש"ס, הוראה זו נתנה דחיפה משמעותית למפלגת ש"ס שזכתה בבחירות בארבעה מנדטים כנגד כל התחזיות המוקדמות.

במשך שנים רבות נלחם הרב שך כנגד תנועת חב"ד, הרב שך סבר כי תנועה זו סטתה מדרך היהדות וכי סממני המשיחיות הנהוגים בה וכן מנהגים נוספים כפסיקה על פי הרמב"ם ועוד הרי הם פסולים ומובילים לדרך הרת אסון. מלחמתו זו של הרב שך הייתה אחד מהגורמים המרכזיים שהובילו לקרע בין הפלג הליטאי לפלג החסידי בציבור החרדי, היו מהחסידים שראו במלחמתו של הרב שך כנגד חב"ד מלחמה בציבור החסידי כולו וזאת למרות שהרב שך הצהיר מפורשות מספר פעמים כי אינו נלחם בחסידות כולה כי אם בחב"ד בלבד. בשנת ה'תשמ"ה החליט הרב שך כי הציבור הליטאי אינו מקבל במה מספקת בביטאון של אגודת ישראל 'המודיע', וכמענה עבור הציבור הליטאי ייסד הרב שך את היומון הליטאי 'יתד נאמן'. הקרע בין הליטאים לחסידים התרחב ובערב הבחירות של שנת ה'תשמ"ט הוקמה על ידי הרב שך מפלגת 'דגל התורה' שנוסדה כביתם של הציבור החרדי - ליטאי בארץ ישראל. רק במערכת בחירות אחת רצה מפלגת 'דגל התורה' לבדה ובהן זכתה בשני מושבים בכנסת, כעבור ארבע שנים בבחירות בשנת ה'תשנ"ב התאחדו 'דגל התורה' ו'אגודת ישראל' לרשימה מאוחדת של היהדות החרדית בארץ ישראל. הקמת מפלגת 'דגל התורה' הובילה גם לצינון היחסים ומאוחר יותר אף למלחמה גלויה בין הרב שך לראשי מפלגת ש"ס, שיאו של הקרע היה לאחר הבחירות בשנת ה'תשנ"ב בהן זכתה מפלגת העבודה, ומפלגת ש"ס הצטרפה לקואליציה בראשותו של יצחק רבין בניגוד לדעתו של הרב שך.

השפעתו של הרב שך על הפוליטיקה בארץ ישראל לא גבלה בתחומי הציבור החרדי ודבריו זכו לפרסום בכל רחבי הציבור הישראלי. מפורסם ביותר היה נאומו של הרב שזכה לכינוי 'נאום השפנים והחזירים' בו בכה הרב שך על בני הקיבוצים והמושבים המגדלים שפנים וחזירים ומאבדים את זהותם היהודית, 'אם יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם האבא שלהם?... ... אם אין שבת ואין יום כיפור, אז במה הוא יהודי?' זעק הרב שך בכאב והציבור החילוני כולו הרכין את ראשו בבושה.

למרות מעורבותו המסיבית יחסית של הרב שך בפוליטיקה ובהנהגה לא מנע ממנו הדבר מלעסוק בתורה והיא זו שהייתה עיקר חייו ובה היו כל מעייניו. הרב שך התנגד ללימוד העיוני המעמיק בדברי הגמרא הגורם להספק מועט והתעכבות מרובה, הרב שך דגל בלימוד עיוני של דף גמרא ליום יחד עם דברי הראשונים אותם ראה הרב שך כחלק בלתי נפרד מדברי הגמרא. הרב שך עמל רבות על ספרי הרמב"ם ואף הוציא כבר בחייו את חיבורו 'אבי עזרי' העוסק בדברי הרמב"ם, ספר זה זכה להסכמה נדירה שכתב הרב מבריסק בה הוא סומך את ידיו על הספר ועל מחברו. לאחר פטירתו של הרב שך הוציאו תלמידיו ומשפחתו עוד ספרים רבים ובהם דברי תורה ומוסר אותם כתב הרב שך עצמו ותלמידיו שומעי לקחו, בין ספרים אלו נמצאים החיבורים 'יגיעת ערב', 'משנת רבנו', 'שעורי רבנו אבי עזרי', 'ספר הגליונות', 'מחשבת זקנים', 'מחשבת מוסר', 'מראש אמנה'. עוד בחייו של הרב שך יצאו לאור על ידי תלמידיו שישה כרכים של מכתבים ומאמרים אותם כתב ונקראו בשם 'מכתבים ומאמרים' מהם ניתן ללמוד על השקפותיו של הרב שך בנושאים רבים.

לקראת סוף ימיו חלה הרב שך ובריאותו הידרדרה, בשנים אלו פרש הרב שך מעשייה ציבורית וכמעט שלא נראה בציבור. בשבע שנות חייו האחרונות נשמעה מביתו של הרב שך אמירה ציבורית אחת ויחידה, היה זה בעת שדן הבג"צ בעניין גיוס בחורי הישיבות לצבא ואז אמר הרב שך כי דבר לא יעזור והדבר הוא בבחינת 'ייהרג ואל יעבור'.

מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל התבקש לישיבה של מעלה ביום ט"ז בחשוון ה'תשס"ב והוא בן למעלה ממאה שנים. קרוב לחצי מיליון איש נאספו מכל רחבי העולם להלווייתו של הרב שך שיצאה מישיבת פוניבז' בראשה עמד. בכניסה לעיר בני ברק עמדו שיירות של אוטובוסים שהביאו רבבות של אנשים נשים וטף שבאו לחלוק כבוד אחרון לאחד מגדולי הדור שהיה ואיננו.

לאחר פטירתו התפרסמו חלקים מצוואתו של הרב שך ובה הוא כותב 'ולכן אני מבקש שלא להרבות בהספדים וחלילה להרבות בשבחים, רק מיעוטו יפה. ויען שראיתי שגדולי עולם כמו הגאון רבי עקיבא איגר זצוק"ל ובעל הנתיבות זצוק"ל ציוו בצוואתם לקיים בהם דין ד' מיתות אחרי הפרידה, גם אני מבקש שיעשו כן עמדי אחרי הפרידה, בצנעה ולא לפרסם, ואף שאין לי שום ידיעה בזה וה' יכפר בעדי, ואני מבקש שלא לשנות מכל מה שאני כותב... ... וכן אני מבקש מכל אלה התלמידים היודעים שקבלו תועלת ממני הן בתורה והן ביראת ה' והן במידות שיעשו חסד עימדי וילמדו בעד עילוי נשמתי אפילו משנה אחת או מחשבה אחת של מוסר, והיה זה שכרי כי גם אני מסרתי את נפשי להצלחתכם בלימוד, ואם יהיה בידי לעשות ולהמליץ לטובתכם אעשה בלי נדר... ... ממני הפורש מכם באהבה אלעזר מנחם מן שך'.

  1. 2. כתבה יפה
    יוסי 03/11/2009 11:58
    תודה רבה.
    החומר נראה מועתק מאיזשהו מקום, אם אפשר הייתי מעוניין לדעת מהיכן? תודה.
  2. 1. אין עוד תמונות במאגר?
    מתפלא? 03/11/2009 10:53
    זו התמונה היחידה????