כ"ק מרן האדמו"ר זי"ע, הרה"ק רבי אהרן ווייס זצוק"ל, נולד ביום ר"ח שבט, שנת ה'תרי"א, בעיר מונקאטש לאביו, הרה"ק רבי שמואל צבי ווייס זי"ע, ראב"ד מונקאטש, אשר היה מפורסם כצדיק נשגב מגדולי תלמידי רבותינו הק' מזידיטשוב, ולאמו הרבנית, מרת צירל ע"ה, אשר היתה בתו של האיש הקדוש הפלאי הרה"ק רבי צבי הירש עסטרייכער, המכונה "ר' הערשלי דרוהוביצ'ער", מתלמידי החוזה מלובלין, העטרת צבי מזידיטשוב ועוד.

בבית רם ונישא זה זרח אורו של הר"א, מיד עם שחר ילדותו ראו הכל כי לגדולות נוצר. את תורת הנגלה למד אצל אביו הקדוש, אצל אחיו הגדול ה'אמרי יוסף' מספינקא, וכן אצל דודו הגה"ק מסווליווע. רבינו נסמך לרבנות מה"ייטב לב" מסיגעט, מהג"ר חיים צבי מנהיימר ,אב"ד אונגוואר, ומהגאון רבי  שלמה גאנצפריד, מחבר ספר הבסיס בהלכה, "קיצור שולחן ערוך".

בדרכי העבודה ובתורת הנסתר היה תלמיד מובהק להרה"ק מהרי"א מזידיטשוב זי"ע, אליו נסע עוד בצעירותו עם אביו ר' שמואל הערש. רבו הוקירו וחבבו מאד, ואף הועידו לגדולות.

בפעם הראשונה בה שהה האדמו"ר עם אביו בזידיטשוב, קרא במוצאי השבת  ר' אייזיק'ל לגדולי תלמידיו לחדרו, וכדרכו, הראה להם את רשימותיו בגליונות המדרש בעניין דברי התורה שאמר בסעודת "רעווא דרעווין", אביו של האדמו"ר לימים, הכניס עמו את בנו הקט לחדש. משראהו  רבי אייזיק'ל, אמר לו בפנים שוחקות בדרך צחות: עליך כוונתי בכתבי, בכותבי בסוף כל עניין: "כידוע לי"ח" (ליודעי ח"ן), ר"ת:  'יונגע חסידים'לך'...

בהיותו כבן י"ז נשא את זוגתו, הרבנית מרת פיגא ע"ה, בתו של האדמו"ר הרה"ק רבי יהושע העשיל הכהן פריד, בעל ה"זכרון יהושע" מקאפיש זי"ע, אשר היה מפורסם כאחד מזקני האדמו"רים בהונגריה (חי למעלה מ-100 שנה!), מגדולי תלמידי הדברי חיים מצאנז ועוד צדיקים, ומכל קצוי הונגריה נהרו לפתחו להוושע מברכותיו. כבר בהיותו אברך צעיר מונה לכהן פאר כאב"ד דק"ק בנדקוויץ (הסמוכה למונקאטש).

במשך השנים, לאחר פטירת רבינו מהרי"א מזידיטשוב זי"ע ובניו הצדיקים, החלו רבים לנהור להסתופף בצל רבינו, ועד מהרה נתפרסם שמו כאדמו"ר ופועל ישועות בקרב הארץ, אשר אליו נהרו לבקש ברכה ועצה וליהנות מאור תורתו וקדושתו. עדי ראיה נהגו לספר, שבהיותו מתגורר ברסוויגף שבמונקאטש, היו מגיעים מהגלילות לראש השנה כשלש מאות חסידים ואנשי מעשה להסתופף בצילו בימי הרחמים והסליחות.

בשנת ה'תרס"ז, נקרא ע"י ה"דרכי תשובה" ממונקאטש למלא את מקום אבותיו, ולכהן פאר כדיין בבית הדין של מונקאטש, ובשנת ה'תרע"ה אף נתמנה לראש בית הדין. האדמו"ר מבנדקוויץ איוה לו למושב את רסוויעף, אשר היתה פרבר של העיר מונקאטש, ובה התרכזו רבים מחשובי חסידי זידיטשוב. שם כיהן גם כרבה של רסוויעף, ושם אף הקים את בית מדרשו ואת חצרו, שהפכה לאבן שואבת ולתל תלפיות לחסידי זידיטשוב וליהודי מונקאטש והגלילות.

במוצש"ק, אור ליום א' י"ד חשוון תרצ"ג, עלתנ נשמתו בסערה השמימה, ונטמן במונקאטש (כיום מצוי ציונו במקום אליו הועתק יחד עם קברות אדמו"רי מונקאטש, בכפר קרופטץ)

מכל כתביו הרבים נותר לפליטה אך ספרו, "מדרש אהרן" על ספר בראשית בלבד. ויתר כתביו אבדו בשואת יהודי אירופה, במלחמת העולם השנייה.

הותיר אחריו את ילדיו; בנו בכורו, רבי שמואל צבי זי"ע, אב"ד בנדקוויץ, ממלא מקומו בבנדקוויץ מאז עבר אביו לרסוויגף, בנו השני, הרה"ק רבי בן ציון מרסוויגף הי"ד, אשר מילא את מקומו ברסוויגף.

בין נכדיו החשובים, ידוע רבי אברהם צבי ווייס זצוק"ל, גאב"ד נוה אחיעזר.

זיע"א.