יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

החזון איש

רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ממעצבי היהדות החרדית של ימינו, אור הלכה והנהגה בעולם התורה שראה תקומה לאחר חורבנו

ברק שריג ט"ו בחשון תש"ע - 02/11/2009 05:37

החזון אי"ש - רבי אברהם ישעיהו קרליץ,  נולד בי"א מרחשוון תרל"ט בעיירה קוסובה שבליטא לאביו רבי שמריהו יוסף ואמו מרת ראשה-לאה, בתו של רב העיירה. למרות שהוזהרה האם שאם תנסה ללדת מסכנת היא את חייה, ברחמי שמיים נולדו להם 15 ילדים שששה מהם נפטרו בקטנותם, ארבעת הבנים הנותרים גדלו לת"ח ומנהיגים בישראל וחמש הבנות נישאו לגדולי תורה.

כבר בילדותו ניכר בו שהוא מובדל מבני גילו. כל רצונו היה לימוד התורה, למרות שגופו היה חלוש ולעיתים קרובות נתקף בכאבי בטן עזים, היה חומק לעזרת הנשים בבית המדרש בו למד עם אביו ושם גונח מכאביו, זאת כדי שלא לצער את הוריו. את רוב תורתו קיבל מאביו שהיה בעצמו ת"ח ורב-פעלים.

לאחר נישואיו עם זוגתו, מרת בתיה, עבר לגור בעיירתה כויידאן. את פרנסתם סיפקה חנות אריגים שניהלה אשתו כשהוא ממשיך להגות בתורה, למעט זמנים מסוימים בהם הגיע לחנות כדי לעזור לה בניהול החשבונות. כאשר הבחינה שבזמן שהוא נמצא מתמלאת החנות בקונים גויים וביררה מדוע, אמרו לה שבעלה איש קדוש שנוכחותו היא סגולה להצלחה בעסקה;  כששמע זאת הפסיק להגיע בזמן שהחנות פתוחה.

בכווידאן, תוך שהוא מצניע עצמו, הוציא לאור את החלק הראשון של ספרו 'חזון איש' על "אורח חיים וענייני קדשים והלכות נדה" שעשה רושם רב אצל
ציבור הלומדים.

רב העיירה רבי משה רוזין שידע מגדלותו כיבד את רצונו שלא להתפרסם, אך בבואו לווילנא אל הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל סיפר לו את מעשה החזון איש; בסיום השיחה אמר רבי חיים עוזר "ברוך השם! ההשגחה העליונה כבר מכשירה מאור לדור הבא".

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלצו החזון איש ורעייתו לעזוב את העיירה ששכנה על גבול גרמניה ורוסיה שהיו יריבות ולעבור לעיירה סטויבץ, שם כתב את ספרו על מסכת כלים וכדרך שהבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו, החל שמו של החזון איש להיוודע בעולם.

מסטויבץ עברו לעיר מינסק שם כבר נודעה גדלותו ובה נפגש עם גדולי התורה רבי חיים סלובייצ'יק מבריסק, החפץ חיים והסבא מסלבודקה.
בסיום המלחמה התיישבו בוילנא כאשר רבי חיים עוזר מתייעץ עימו ומועידו לפעילות ציבורית.

בשנת ה'תרצ"ג עלו החזון איש ורעייתו לארץ הקודש. תחילה גר בת"א ואח"כ עבר לבני-ברק שהייתה בתחילת בנייתה.

כדי להבין את גודל המהפכה והשינוי שחל בישוב החדש מכוחו ופעולותיו, עלינו לדעת שבזמן עלייתו, המצב הרוחני בארץ היה ירוד ביותר, בבני ברק פעל ת"ת אחד, ישיבה קדושה אחת בנוסח ליטא הייתה ישיבת לומז'ה בפ"ת, וכן כולל אברכים - היכל התלמוד ושתי ישיבות בת"א.

מבקשי התורה היו כמעט בגדר בל יראה ובל ימצא, כשבארץ נושבת רוח החלוציות אשר רבים חללים הפילה, כל זאת בנוסף לבעיות שמחנה היראים נאלץ להתמודד איתן עקב ייסוד המדינה וחוקיה כגון הגיוס לצבא, השרות הלאומי וכו' וכן בגלל תנועות פשרניות מהמחנה הדתי אשר הוו מכשול לבלימת הפגיעה ביסודות התורה ע"י השלטון ששאף להקים מדינה חילונית.

במצב זה החל החזון איש בדרכו השקטה לפעול בכל החזיתות כאשר עיקר עבודתו הייתה חיזוק המחנה התורני והחזרת העטרה ליושנה וזאת כמעט ללא מימון, בלי גופי עזרה מאורגנים ובנוסף למצבו הבריאותי החלש ממנו סבל כל חייו.

הוא חתר להחזיר את מושג ה'בן תורה' שהיה זר לחלוטין בארץ למצבו הנכון, זאת ע"י כתיבת מאות מכתבים לנערים, עידודם והדרכתם בהתמדה בלימוד התורה, מהם צמחו להיות ת"ח ומרביצי תורה אשר מכוחם וכוח כוחם עומדים לפאר מאות ישיבות ות"ת כיום.

ביחד עם עוזריו הנאמנים כיתת את רגליו בעשרות ישובים לעודד את שמירת השבת ופעל לתקן עירובים, למנוע חליבה בשבת שהייתה נהוגה בחלק מהמושבים ועוד.

החזון איש חידש את  חלק המצוות התלויות בארץ כשפירסם והורה את הדרך הנכונה לעשותן ובמיוחד עורר על מצוות השמיטה לקיימה בלי ההקלה של היתר המכירה.

בביתו בב"ב קיבל אנשים צמאים לדעת תורה וענה על שאלות בכל התחומים בהם נדרש, הוא היה בקיא בכל מקצועות התורה והוויות העולם ובתשובותיו הוסיף גם הסבר המיישב את לב השואל ומפייס את דעתו, מפורסם הסיפור שעורר בזמנו סערה בעולם הישיבות על חתן ירושלמי תלמיד ישיבת חברון, שכלתו המיועדת בלעה מחט בזמן טיפול שיניים יום לפני החופה, בזמן שהרופאים התלבטו אם לנתחה או לא, נשאל החזון איש האם לדחות את החופה, תשובתו הייתה שלא לדחות וכי המחט תצא מעצמה עד החתונה, ואכן, כך היה. כששמע שסביבו מדברים על מופת, ביטל את הדברים ואמר שפעם נקף את אצבעו עד זוב דם ואמו ניחמה אותו ואמרה לו שעד החתונה זה יעבור וכך גם הוא נהג.

אחת הבעיות הקשות איתן נאלץ להתמודד היתה שאלת השירות הלאומי, בה ראה גזירת שמד שמחויבים למסור את הנפש עליה. בענין זה אף נערכה הפגישה המפורסמת בביתו עם ראש הממשלה דאז מר דוד בן-גוריון שאמנם התרשם עמוקות מאישיותו של חזון איש אך לבסוף נשאר במריו ולא שינה את דעתו.


העיסוק בדבר זה שבר את ליבו וכאב לו מאוד, שלמרות שהיה חשוך ילדים, ליבו היה מלא רגשות כאב רחמן לגורל הבנות. מאבק זה היה האחרון בחייו ובליל שבת קודש, פרשת וירא תשי"ד, ניצחו אראלים את המצוקים, נתבקשה נשמתו לישיבה של מעלה.