יום שלישי ח' בניסן תשפ"ד 16/04/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

וספרתם לכם ממחרת השבת

מחלוקות רבות היו במשך השנים בין היהודים הפרושים לצדוקים וממשיכיהם הקראים, אחת המחלוקות המרכזיות הייתה בדבר התאריך בו מתחילה ספירת העומר

מוטי מרינגר ח' בניסן תשס"ט - 02/04/2009 05:00
ספירת העומר - כתוב בתורה בחומש ויקרא "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום". דרשו חז"ל שאין כוונת הכתוב באומרו ממחרת השבת ליום הראשון בשבוע שהוא לכאורה אחרי שבת, אלא הכוונה ליום ט"ז ניסן שהוא ממחרת יום טוב ראשון של פסח שבו יש להקריב את קרבן העומר ולהתחיל לספור חמישים יום, ביום החמישים יחול חג השבועות, בתרגום השבעים שתורגם בעבור תלמי המלך היה זה אחד מהשינוים שהוכנסו, כדי למנוע מהמלך להבין בטעות כמו הצדוקים.

לוח ספירת העומר צלם
כתות הצדוקים והבייתוסים שהיו מתלמידיהם של צדוק ובייתוס ששנו מפי אנטיגנוס איש סוכו ופירשו, כפרו בתורה שבעל פה ונהגו בתורה שבכתב כלשונה, בעניין זה של ספירת העומר סברו הצדוקים שיש להבין את הפסוק כלשונו ויש להקריב את קרבן העומר ביום ראשון בשבוע לאחר השבת הראשונה של חג הפסח, יוצא אם כן שלשיטת הצדוקים אין תאריך קבוע ליום הקרבת העומר וכן אין תאריך קבוע לחג השבועות אבל בכל מקרה תהיה הקרבת העומר ביום ראשון בשבוע וכן חג השבועות יחול תמיד ביום ראשון.

הפרושים הביאו הוכחות רבות כנגד הצדוקים, במגילת תענית מובא כי הפרושים הוכיחו כי כל יום טוב נקרא שבת בלשון המקרא, כמו שכתוב לגבי ראש השנה "שבתון זכרון תרועה", ולגבי סוכות "ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון", עוד הוכחה מובאת במגילת תענית והיא מבוססת על קרבן העומר, כידוע קרבן העומר הוא המתיר לאכול מן התבואה החדשה ועד להקרבת קורבן העומר אסור לאכול מתבואה חדשה אלא מן הישנה בלבד, לגבי אכילת מצה נאמר בתורה "שבעת ימים מצות תאכלו" ואילו בפסוק נוסף כתוב "ששת ימים תאכל מצות" לכאורה הפסוקים סותרים זה את זה לגבי מספר הימים שיש לאכול מצה, אמרו חז"ל אם נאמר כמו שאנחנו למדנו שקרבן העומר מוקרב ביום ט"ז בניסן נמצא שבמשך כל הפסח מותר לאכול מן התבואה הישנה ואילו מן התבואה החדשה מותר לאכול רק ששה ימים וזו כוונת הכתוב שבעה ימים תאכל מן הישן וששה ימים מן החדש, אבל אם נאמר כמו הצדוקים הרי בפעמים שבהן יום טוב ראשון של פסח לא יפול בשבת, קרבן העומר לא יוקרב ביום ט"ז בניסן ונמצא שאכילת החדש תהיה מותרת פחות מששה ימים ואם כן איך ניישב את סתירת הפסוקים לגבי מספר הימים בהם אוכלים מצה.

מובא בחז"ל מעשה שאמר בייתוסי אחד לר' יוחנן בן זכאי הוכחה לשיטתו, שהרי משה רבינו היה אוהב את עם ישראל ולכן קבע את חג השבועות ביום ראשון בשבוע כדי שיהיה לעם ישראל יומיים רצופים של מנוחה, ראה ר' יוחנן כי דברי אותו בייתוסי דברי הבל הם וענה לו כאיוולתו, אם משה רבינו כל כך אהב את ישראל למה הוליכם במדבר ארבעים שנה היה לו לקצר את הדרך ולהביאם במהרה לנחלתם.

כתוב במגילת תענית כי ניצחו הפרושים את הצדוקים ביום ח' בניסן, יום זה היה אחד מימי חנוכת המזבח בהם הקריבו הנשיאים קורבנות במשכן, בעקבות ניצחון הפרושים הוסיפו חכמים שמחה בימים אלו ואמרו שהימים מח' בניסן ועד י"ד בניסן אין להתענות בהם ואין להספיד בהם.

לאחר חורבן בית שני נעלמו כתות הצדוקים והבייתוסים, באמצע המאה השמינית קמה בפרס כת הקראים על ידי ענן בן דוד הנשיא, הקראים נוהגים כצדוקים ולא מאמינים בתורה שבעל פה, שרידיה של כת זו קיימים אף כיום ומרכזם בעיר רמלה, גם היום נוהגים הקראים לספור ספירת העומר מיום ראשון בשבוע ולא ממחרת יום טוב ראשון של פסח, חלק מעדת האתיופים נוהגים אף הם בעניין זה כקראים.