מאמר
וספרתם לכם ממחרת השבת
מחלוקות רבות היו במשך השנים בין היהודים הפרושים לצדוקים וממשיכיהם הקראים, אחת המחלוקות המרכזיות הייתה בדבר התאריך בו מתחילה ספירת העומר
![]() |
|
לוח ספירת העומר | צלם |
הפרושים הביאו הוכחות רבות כנגד הצדוקים, במגילת תענית מובא כי הפרושים הוכיחו כי כל יום טוב נקרא שבת בלשון המקרא, כמו שכתוב לגבי ראש השנה "שבתון זכרון תרועה", ולגבי סוכות "ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון", עוד הוכחה מובאת במגילת תענית והיא מבוססת על קרבן העומר, כידוע קרבן העומר הוא המתיר לאכול מן התבואה החדשה ועד להקרבת קורבן העומר אסור לאכול מתבואה חדשה אלא מן הישנה בלבד, לגבי אכילת מצה נאמר בתורה "שבעת ימים מצות תאכלו" ואילו בפסוק נוסף כתוב "ששת ימים תאכל מצות" לכאורה הפסוקים סותרים זה את זה לגבי מספר הימים שיש לאכול מצה, אמרו חז"ל אם נאמר כמו שאנחנו למדנו שקרבן העומר מוקרב ביום ט"ז בניסן נמצא שבמשך כל הפסח מותר לאכול מן התבואה הישנה ואילו מן התבואה החדשה מותר לאכול רק ששה ימים וזו כוונת הכתוב שבעה ימים תאכל מן הישן וששה ימים מן החדש, אבל אם נאמר כמו הצדוקים הרי בפעמים שבהן יום טוב ראשון של פסח לא יפול בשבת, קרבן העומר לא יוקרב ביום ט"ז בניסן ונמצא שאכילת החדש תהיה מותרת פחות מששה ימים ואם כן איך ניישב את סתירת הפסוקים לגבי מספר הימים בהם אוכלים מצה.
מובא בחז"ל מעשה שאמר בייתוסי אחד לר' יוחנן בן זכאי הוכחה לשיטתו, שהרי משה רבינו היה אוהב את עם ישראל ולכן קבע את חג השבועות ביום ראשון בשבוע כדי שיהיה לעם ישראל יומיים רצופים של מנוחה, ראה ר' יוחנן כי דברי אותו בייתוסי דברי הבל הם וענה לו כאיוולתו, אם משה רבינו כל כך אהב את ישראל למה הוליכם במדבר ארבעים שנה היה לו לקצר את הדרך ולהביאם במהרה לנחלתם.
כתוב במגילת תענית כי ניצחו הפרושים את הצדוקים ביום ח' בניסן, יום זה היה אחד מימי חנוכת המזבח בהם הקריבו הנשיאים קורבנות במשכן, בעקבות ניצחון הפרושים הוסיפו חכמים שמחה בימים אלו ואמרו שהימים מח' בניסן ועד י"ד בניסן אין להתענות בהם ואין להספיד בהם.
לאחר חורבן בית שני נעלמו כתות הצדוקים והבייתוסים, באמצע המאה השמינית קמה בפרס כת הקראים על ידי ענן בן דוד הנשיא, הקראים נוהגים כצדוקים ולא מאמינים בתורה שבעל פה, שרידיה של כת זו קיימים אף כיום ומרכזם בעיר רמלה, גם היום נוהגים הקראים לספור ספירת העומר מיום ראשון בשבוע ולא ממחרת יום טוב ראשון של פסח, חלק מעדת האתיופים נוהגים אף הם בעניין זה כקראים.