יום שני כ"ב בשבט תשפ"ב 24/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יעקב פרנק וכת הפרנקיסטים

אחד ממשיחי השקר התמהוניים ביותר שעמדו בהיסטוריה של עם ישראל, היה יעקב פרנק שר"י. למרות הנהגותיו המוזרות הצליח פרנק לאסוף סביבו אנשים רבים שהלכו אחר שיגיונותיו והקימו את כת הפרנקיסטים.

מוטי מרינגר ה' בחשון תש"ע - 23/10/2009 06:08

בשנת ה'תפ"ו כמעט חמישים שנה לאחר מותו של משיח השקר שבתי צבי שר"י נולד בפודוליה שבפולין משיח השקר יעקב פרנק שר"י. משפחתו של יעקב פרנק הייתה משרידי השבתאים שהאמינו במשיח השקר שבתי צבי עד להתאסלמותו. בגיל צעיר עבר פרנק יחד עם משפחתו לרומניה שם ישבו בערים צ'רנוביץ' וסניאטין. לא ידוע איזה סוג חינוך קיבל פרנק. על פי עדות עצמו המוטלת בספק עסק פרנק רק בקבלה ומעולם לא למד בתורת הנגלה, אם כי ככל הנראה לא עסק פרנק לא בנסתר ולא בנגלה והיה ככלי ריק. בהיותו ילד כבן י"ב שנים החל פרנק לעבוד כנער שוליה אצל סוחר רומני שבמסגרת מסעותיו לקח עימו את פרנק לטורקיה.


בערך בשנת ה'תקי"ב כשהיה פרנק בן כ"ה שנים הוא נשא אשה בבולגריה ועבר לגור באיזמיר ובסלוניקי, בשני ערים אלו היו מרכזים גדולים של שבתאים נסתרים ושל חברי כת הדונמה שנוצרה לאחר מותו של שבתי צבי על ידי המאמינים בשבתאות. בערים אלו מצא יעקב פרנק כר פורה לשיגיונותיו והוא החל מתנבא כביכול נבואות שונות ולטעון כי הוא גלגולו של שבתי צבי והוא עתיד להתגלות כמשיח.


במשך שלש שנים שהה פרנק בטורקיה ובאיטליה וכינס סביבו חבורות של תמהונים רובם מאמיני השבתאות בעברם. פרנק הנהיג את עדתו ככת לכל דבר ועניין, חברי הכת בראשותו של פרנק היו עורכים פולחנים שונים ומשונים שרובם ככולם עקרו וביזו את קודשי ישראל. כחלק מטענותיו אמר פרנק כי לפני התגלותו כמשיח עליו לעקור את מצוות התורה ועוד שלל דברי הבל שלא שמעתן האוזן. חגיגות ומסיבות פריצים פרועות היו עורכים הפרנקיסטים לילה ויום גם בימי הצומות והתעניות וגם בימי שבת קודש תוך כדי חילול שבת המוני.


בשנת ה'תקט"ו הגיע פרנק מלווה בהמוני מאמיניו לפולין, בדרך מסעו הוסיף פרנק וגרר אחריו המוני יהודים שנקרו בדרכו והיו מקומות בהם רח"ל הלכו אחריו כפרים שלמים. במסעו הגיעו פרנק וחסידיו אל העיירה לנצקורון שבגליציה, בעיירה זו ערכו הפרנקיסטים מסיבת פריצים המונית בליל שבת קודש תוך כדי רמיסת קודשי ישראל. עובר אורח שהציץ לבית בו נערכה המסיבה קלט את המתרחש והזעיק את בני העיירה לבוא למחות על רמיסת הדת, המוני יהודי העיירה הגיעו אל בית ההוללות פרצו אל הבית ועצרו את המסיבה הפרועה. עד מהרה התערבה המשטרה בנעשה ועצרה את הפנקיסטים. את פרנק עצמו שהיה נתין זר גרשו חזרה לטורקיה ואילו את חסידיו ההוללים מסרה המשטרה לידי בית הדין בעיר סטנוב שם הצהירו רבים מהפרנקיסטים כי חטאו וחפצם הוא לחזור בתשובה. אלו שסירבו להודות בחטאם הוחרמו ולא באו בכרם ישראל.


לאחר אירוע זה התכנסו רבים מרבני גליציה ופולין בעיר ברודי שם החרימו את פרנק וסיעתו החוטאים לשמים ולבריות. לאחר חרם זה ברחו הפרנקיסטים והתיישבו בעיירה קמניץ - פודולסק, בעיירה זו ישב גם הבישוף ניקולאוס דמבובסקי שר"י שהיה מפורסם כשונא יהודים מובהק. צורר היהודים פרש את חסותו על הפרנקיסטים והגדיל לעשות כשציווה על היהודים החרדים לדבר ה' לעמוד ולהתווכח עם הפרנקיסטים על אמיתות דרכם.

הוויכוח החל ביום ב' בתמוז שנת ה'תקי"ז והוא ארך שמונה ימים. לאורך המשפט ישב הבישוף והאזין לדברי הטעם והחכמה שטענו חכמי החרדים למול דברי ההבל ורעות הרוח שאמרו הפרנקיסטים, לאחר מספר חודשים ביום ל' בתשרי ה'תקי"ח הכריז הבישוף כי לאחר שהפך בטענות שני הצדדים מוצא הוא את הפרנקיסטים צודקים כיון שדתם נוטה לעיקרי הנצרות. כיון שכך הורה הבישוף להלקות את היהודים שעצרו את המסיבה הפרועה בלנצקורון ולקנוס את הקהילה כפיצוי, בנוסף גזר הבישוף גזירה הנוראה מכל – לשרוף אל כל ספרי התלמוד במחוז פודוליה. ספרי התלמוד נאספו בשמחה על ידי הפרנקיסטים בסיוע אנשי הבישוף וביום המר והנמהר יום ה' בחשוון שנת ה'תקי"ח הועלו ספרי התלמוד - בבת עינו של העם היהודי על המוקד ברחובות הערים. כעבור שלשה חודשים משריפת הספרים חלה הבישוף בפתאומיות ומת ורבים ראו בכך את דין שמים שפגע בו.


כל אותה תקופה שהה יעקב פרנק עצמו בטורקיה והמקורות חלוקים לגבי מעשיו שם, ישנם שטוענים כי באותה תקופה התאסלם פרנק יחד עם כמה מחסידיו. בשנת ה'תקי"ט שב פרנק לפולין והחל מחזק את מעמדו ואוסף את מאמיניו מחדש. לאחר התחזקותו פנה פרנק אל הכנסייה הנוצרית והצהיר כי ברצונו להתנצר, אולם לפני שיתנצר הוא חפץ לנהל ויכוח עם היהודים בו הוא יוכיח את אמיתותה של עלילת הדם ההיסטורית הטוענת כי כביכול מערבים היהודים את בצק מצותיהם בדם נוצרים. הויכוח החל ביום כ"ג בתמוז ה'תקי"ט והוא נערך בעיר לבוב – למברג. מצד היהודים עמד בויכוח זה רבה של ברודי הגאון רבי חיים הכהן רפפורט זצ"ל, רבי חיים דחה בחכמה את טענותיו של פרנק ובסופו של הויכוח פסקה הכנסייה כי לא הוכחה נכונותה של עלילת הדם. למרות פסיקה זו הוכרז פרנק כמנצח בויכוח, והוא יחד עם כאלף מחסידיו התנצרו בטקסים המוניים ברחבי פולין.

חלפו מספר שבועות מההתנצרות הפומבית והנה התברר לראשי הכנסייה כי התנצרותו של פרנק אין בה מאום וכי בסתר ממשיכים הוא וחסידיו לנהל את פולחניהם, פרנק עצמו ממשיך להחשיב את עצמו כמשיח ואליו חסידיו מתפללים. משנתגלתה אמיתה זו נעצר פרנק על ידי הכנסייה ונכלא במנזר בעיר צ'נסטוחובה. במשך שלש עשרה שנים היה פרנק כלוא במנזר, בתקופה זו השתקעו חסידיו בערים וורשה קרקוב וצ'נסטוחובה כשהם חיים בנגלה כנוצרים ובנסתר ממשיכים בפולחניהם התמהוניים. את המנזר בו היה פרנק כלוא כינו חסידיו תרעא דרומי (שערה של רומי) מקום בו על פי המסורת היהודית יושב המשיח.


לאחר מספר שנים בהם היה פרנק כלוא החלו הנוצרים להקל את תנאי מעצרו ואפשרו לחסידיו לבקרו ולקיים עימו טקסים שונים, בתקופה זו נעשו ניסיונות רבים מצד הפרנקיסטים להעליל על היהודים עלילות דם ולהשתלט על קהילות יהודיות.


בתקופה של מלחמת רוסיה – פולין שלח פרנק איגרת אל הרוסים ובו הוא טוען כי סיבת כליאתו היא רצונו להמיר את דתו לנצרות פרבוסלאבית, וכדי למנוע אותו מכך כלאו אותו הפולנים הקתולים. בתחילה התייחסו הרוסים ברצינות למכתבו של פרנק אך אז התערב בנושא הגביר השתדלן ר' ברוך מיוון שטרח להודיע לרוסים כי פרנק אינו יציב בנפשו וכבר המיר את דתו מספר פעמים מיהדות לאיסלאם ולנצרות. מששמעו על כך הרוסים דחו את בקשתו של פרנק והתעלמו ממנו.


בשנת ה'תקל"ב כבשו הרוסים את צ'נסטוחובה ושיחררו את כל האסירים הפולנים וביניהם גם את יעקב פרנק, פרנק אסף את חסידיו והתיישב במורביה שם נפגש עם המלכה מריה תרזה, אך לאחר שלא מצא חן בעיניה גורש מהארץ והתיישב באופנבך שבגרמניה. באופנבך נקהלו סביבו כמה אלפי בתי אב שנהרו אחר פולחניו ואמונותיו. פרנק כינה את עצמו הברון פון אופנבך וחי בגלוי חיים נוצריים ובסתר המשיך לקיים את פולחניו.


פרנק מת באופנבך בשנת ה'תקנ"א, לאחר מותו המשיכה בתו חוה להנהיג את הכת, אך עד מהרה התפזרו הפרנקיסטים לאחר שהנהגתה לא צלחה וכת הפרנקיסטים פסה מן העולם.