מאמר
המביט לארץ ותרעד
העיר צפת, ספגה במהלך ההיסטוריה שלה רעידות אדמה רבות. מבין הרעידות הקשות והמתועדות, אנו יכולים למנות את האסונות שפקדו אותה ב- תק"כ (1759) תקצ"ד (1834) ובתקצ"ז (1837)
הרעידה המשמעותית וההרסנית ביותר, התרחשה בשבת קודש יום כ"ד לחודש טבת תקצ"ז. בזמן המנחה, זעזעה רעידת אדמה עזה את העיר צפת וכן את העיר טבריה, והחריבה אותן. בתים רבים קרסו בשעת הרעש על יושביהם. ההרס והחורבן הועצמו על ידי גלי ים גבוהים שהגיעו מים הכנרת, והרסו את כל הרובע היהודי שבעיר התחתונה. אלפי תושבים יהודים ולהבדיל ערבים מצאו בה את מותם. על פי דיווחי הפחה הטורקי, נתונים שאושרו גם על ידי ניצולי הרעש היהודים, מספר הנספים בצפת היה בין 1,700 ל-1,800, ובטבריה כ-600. אחרים העצימו את המספר לכ- 5000. השורדים עשו מאמץ גדול להביא את המתים לקבר ישראל.
קשה לאמוד את עוצמתה של רעידת האדמה, שכן השימוש בכלים סיסמולוגים מודרניים עוד לא היה קיים. ההערכה היא כי מדובר בסביבות עוצמה 6.75 בסולם ריכטר, במונחי היום.
בכמה בתי כנסת התרחשו ניסים מופלאים. רישומי התקופה שתיעדו את קורותיה, מדווחים על בית הכנסת 'אבוהב' כי אירע בו נס. הכותל הדרומי של בית הכנסת - הקיר הפונה לירושלים בו נמצא ארון הקודש- שרד ולא נפגע ברעש. כיוצא בזה, מסופר על הרה"ק רבי אברהם דוב זצוק"ל מאבריטש בעמ"ח הספר 'בת עין', ששהה באותה עת בבית הכנסת. הוא הורה למתפללים להתכנס בחציו האחד של בית המדרש ולתפוס באבנטו, וכך התמוטטה לה התקרה רק בחציה השני. אף אחד מכל שוהי המקום לא ניזוק ויהי לפלא.
מסופר, כי כאשר הגיעה לאוזני מרן החתם סופר זצ"ל השמועה על רעידת האדמה, ערך הספד להרוגי רעידת האדמה בישיבתו בפרשבורג, והתבטא בכאב, כי ירושלים תבעה את כבודה, כיון שצפת וטבריה היו מאוכלסות ביהודים רבים וירושלים ננטשה ונזנחה לחלוטין, ולכך התרחש האסון.
בזאת לא פסק כוס התרעלה, צפת הופכת לעיר דואבת, מגפות פושטות בה והרעב מכה לבלי רחם. נוסף לכך, הבדואים והדרוזים פושטים על העיר, מנצלים את מכת הרעש הגדול ובוזזים מכל הבא ליד.
בעקבות האירוע, העיר התרוקנה כמעט לחלוטין ונותרו בה כ- 1,500 יהודים בלבד. פליטים רבים עקרו לירושלים, והתיישבותם בעיר זו מחזקת את אוכלוסיית הרובע היהודי - לאחר שתושבי רובע זה התמעטו, כתוצאה מהתפרצותה של מחלת החולירע בקרבם. הם הקימו בה את בית-הכנסת "סוכת שלום", וחרטו על כתליה את שמות הנספים ברעש האדמה בצפת. אך היו יהודים אחרים, לעומת זאת, שדווקא באו להשתקע בצפת, בעקבות רעידת האדמה, בהאמינם כי זהו סימן לחבלי משיח שיגיע בקרוב.
במשך שנים קבעו את יום כ"ד בטבת, יום רעש האדמה בצפת, כיום תענית.
 |
| רעידת האדמה הגדולה בצפת. [צלם] |
פרשת המרגלים טרם כניסתם לארץ ישראל, שלחו בני ישראל מרגלים לבדוק את הארץ. הם הוציאו את דיבת הארץ רעה, ובגין כך נענשו המרגלים ושומעי דבריהם
חוזרים לסיני: בקולות, ברקים ועשן כבד דוד סופר חוזר אל מדבר סיני ומשרטט את הקולות והברקים, את החיל ואת הרעדה: היינו שם כולם, בפעם הראשונה שנפגשנו, במאורע הכביר הקריטי ביותר בעולם כולו שהתרחש בדיוק היום, (כמעט) חודש וחצי אחר צאתם של בני ישראל ממצרים, כשקיבלו את התורה בהר סיני
גטו לבוב גטו 'לבוב', היה מגדולי הגטאות, הגטו איכלס בשיאו 120,000 יהודים, ובעקבות רציחות נוראיות וכן גירושים למחנות ההשמדה, נותרו בו בסוף המלחמה לא יותר מ-200 איש, שהצליחו לשרוד במסתור