יום שני כ"ב בשבט תשפ"ב 24/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

ראש חודש

יום שהירח מתחדש בו או יום הסמוך לו, עושים אותו ראש חודש. לפעמים עושים ראש חודש יום אחד, ולפעמים שני ימים.

דוד סופר ל' בתשרי תש"ע - 18/10/2009 05:55

ראשי חדשים: שבט, ניסן, סיוון ואב לעולם יום אחד. ראשי חדשים: חשוון, אדר [ובשנה מעוברת הן אדר א' והן אדר ב'], אייר, תמוז ואלול לעולם שני ימים. ראשי חדשים כסלו וטבת פעמים שניהם של שני ימים, ואז השנה נקראת "מלאה", פעמים שניהם של יום אחד, ואז השנה נקראת "חסרה", ופעמים ראש חודש של זה יום אחד ושל זה שני ימים, ואז השנה נקראת "כסדרה". ראש חודש תשרי הוא ראש השנה ולעולם ראש השנה הוא שני ימים.

כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. [צלם]

קביעות החודשים אינה עניין של חשבון גרידא לידע מתי מולד הלבנה ושאר חשבונות הירחים, ולא כל היודע לחשב חשבונות אלה יכול לקבוע חדשים ומועדים, אלא זהו עניין של מצווה וקדושה יתירה שרק המזומנים לכך עושים אותו כתורה וכמצווה. אין קובעים ראשי חודשים אלא בבית דין של "סמוכים", ואין בית דין נקרא "סמוך" אלא אם ה"סמיכה" שלהם נמשכת מרב לתלמיד עד למשה רבינו, בלי הפסקה באמצע, והם שקובעים את החודש על פי עדי ראיה שראו את הירח בהתחדשותו. ואחר כך הם מקדשים את החודש בהכרזה של קידוש ובברכה לה', ומביאים בבית המקדש קרבנות מוסף והלווים אומרים שירה. בזמן הזה שאין בית המקדש, מתפללים תפילת מוסף ו"יעלה ויבוא" במקום הקרבן, וקוראים את ה"הלל" ונוהגים בו שאר דינים ומנהגים מפני קדושתו על שאר הימים.


אף על פי שבזמננו אין סנהדרין ואין "סמוכין" ואין מקדשים את החודשים על פי ראיית עדים, ואין קרבן ואין שיר, עדיין ראשי החודשים בקדושתם כמו בזמן הבית. מפני שכבר קידשו בית דין של סמוכין לכל ראשי החודשים העתידיים, עד שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו וימנה סנהדרין ויחדש את הסמיכה. אימתי? כשראה הלל הנשיא האחרון בן בנו של רבי יהודה הנשיא [שערך את המשנה], שתוכפות הצרות ומתרבות הגזירות שהמלכויות גוזרות על עם ישראל, ומתמעטים התלמידים שראויים לקבל סמיכה, חשש שמא תגזור המלכות גזירה שלא יקדשו ישראל את החודשים, ותהרוג את הסמוכים המועטים, ויתקלקלו חס וחלילה כל המועדים, שכן טעות בקביעת החודשים פירושה אכילת חמץ בפסח וישיבה מחוץ לסוכה בסוכות, ועוד. עמד הוא ובית דינו, כולם סמוכים תלמיד מפי רב, תלמיד מפי רב, עד למשה בסיני, וסדרו חשבון קביעות החודשים והמועדים עד לגאולתנו השלימה, ולא רק זו, אלא גם קדשו מראש את כל החודשים העולים לפי חשבון זה, וקדושה זו חלה על כל ראש חודש וראש חודש בבוא שעתו לפי החשבון.


אף על פי שאין איסור מלאכה בראש חודש, הרי הוא דומה ליום טוב בכמה דברים. לא מצינו קרבן מוסף שקרב בבית המקדש אלא בשבתות ובמועדים ובראשי חודשים. לפנים בישראל היו נוהגים ביטול מלאכה בראש חודש, וכן קבעו אנשי כנסת הגדולה שיהיו קוראים בתורה בראש חודש ארבעה אנשים כמו בחול המועד, לפי שאין בו מלאכה. מה שאין כן בימי שני וחמישי של כל ימות החול קוראים בתורה רק בשלושה כדי שלא לבטל את העם ממלאכתו. כמו כן היו רגילים להקביל פני הרב בראש חודש, שכן בעלה של השונמית שאלה כשהלכה לאלישע: "מפני מה את הולכת אליו היום, לא חודש ולא שבת?".


מקצת מן הפוסקים סבורים שאף בזמן הזה אסור לעבוד במלאכה כבדה בראש חודש ורק מלאכה קלה מותרת. אך דעת רוב הפוסקים אינה כך, ומתירים כל מלאכה בראש חודש. אולם הכל מודים כי מצווה לשנות את ראש חודש משאר ימים בסעודה, מלבוש יפה, ולהראות שקדוש היום לה' יותר משאר ימות החול. ובעיקר נהגו במצווה זו שלא לעשות מלאכה בראש חודש הנשים יותר מאשר הגברים. וכל זה מפני שבשעה שבאו האנשים לפרק את נזמי הזהב שבאוזני נשותיהם בשביל לעשות את העגל, סרבו הנשים לכך. ובתמורה נתן להם הקדוש ברוך הוא שכר בעולם הזה שהן משמרות ראשי חודשים.

הירח במילואו[צלם]

כל המוציא הוצאות יתירות בשביל סעודת ראש חודש - מחזירים לו את הוצאותיו כמו בשבת. לכן נוהגים להוסיף מאכל אחד לכבוד ראש חודש בין בחול ובין בשבת. אסור להתענות ולהספיד בראש חודש. קוראים את ה"הלל", אך מדלגים על הפרקים "לא לנו" ו"אהבתי כי ישמע", לפי שאין ראש חודש כיום טוב גמור, וקריאת ההלל בו אינה אלא מנהג. אומרים "יעלה ויבוא" בברכת המזון בכל סעודה שסועד בראש חודש ובתפילת ערבית, שחרית ומנחה, אך לא במוסף. שכח יעלה ויבוא בשחרית ובמנחה - חוזר, בערבית - אינו חוזר, לפי שאין מקדשים את החודש בלילה. שכח יעלה ויבוא בסעודה - אינו חוזר, לפי שאין סעודה זו מעיקר הדין. לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה וקודם לתפילת מוסף חולצים את התפילין.


מן התורה אין ראש חודש אלא יום אחד בלבד, והוא הראשון לחודש החדש. אולם עוד מימים קדמונים, בימי הנביאים הראשונים, היה נהוג לחוג לפעמים את ראש חודש שני ימים. ולפעמים לא חגגו אלא יום אחד בלבד. מתי יום אחד ומתי יומיים? לאחר שעברו עשרים ותשעה ימים מן החודש שעבר ונכנס ליל השלושים, כבר חשבוהו לראשון של החודש הבא וחגגהו בסעודה ובשמחה. ובית דין שבירושלים היו ממתינים כל אותו הלילה וכל יום המחרת לעדים שיבואו להעיד שראו את הלבנה החדשה. באו עדי החודש ביום השלושים, הקריבו קרבן מוסף באותו היום, ולמחרת [יום השלושים ואחד] היה יום חול. לא באו עדי החודש באותו היום, כבר לא המתינו לעדים וקדשו את החודש ביום המחרת, נמצא שהוחגו שני ימים ראש חודש. והמקומות המרוחקים מירושלים, שלא הגיעו אליהם שליחי בית דין להודיע באיזה יום נקבע ראש חודש, היו חוגגים ראש חודש, מפני הספק, שני ימים בכל ראשי החודשים. ובזמננו שאנו מקדשים ראשי חודשים לפי החשבון,  אף על פי שאנו יודעים מראש מתי יחול היום הראשון של החודש הבא, עדיין מנהג אבותינו בידינו לחוג שני ימים ראש חודש. אלא שאנו נוהגים כמנהג אבותינו שהיו נוהגים בירושלים - מקצת החודשים (בהם החודש הקודם הוא בן 30 יום) שני ימים, ושאר החודשים (בהם החודש הקודם בן 29 יום) יום אחד בלבד.

סדר ברכת הלבנה בבית הכנסת במושב נבטים [צלם]