יום רביעי י"ז בשבט תשפ"ב 19/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

שמעון הצדיק

נאמר במסכת אבות פרק א' משנה ב', 'שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה, הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים'

מוטי מרינגר כ"ט בתשרי תש"ע - 17/10/2009 19:08

לאחר שבעים שנות גלות בבל אפשרו הפרסים לעם ישראל לשוב לארצו ולבנות בשנית את בית המקדש, תנועת שיבת ציון החלה בית המקדש השני נבנה והכהנים שבו לעבודתם והלויים לשירם ולזמרם.

בזמן בית המקדש השני ידע העולם תהפוכות רבות, שלטונם של הפרסים התערער ותחתם החלה שולטת בכיפה האימפריה היוונית – הילנית. בסוף תקופת בית המקדש גם השלטון היווני שקע והאימפריה הרומית צמחה תחתיה והיא שהחריבה את ביתנו והגלתנו מארצנו.

בסוף התקופה הפרסית עת החלה ממלכת יוון מתחזקת תחת ידו של אלכסנדר מוקדון, כיהן בבית המקדש בתפקיד הכהן הגדול שמעון הצדיק.

שמעון הצדיק היה מאחרוני אנשי כנסת הגדולה שעליהם נמנו גם אחרוני הנביאים חגי זכריה ומלאכי וכן עזרא הסופר ומרדכי היהודי, כפי שנאמר במסכת אבות 'ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה'. היו אנשי כנסת הגדולה מקבלי התורה מידי הנביאים והם עמדו על משמרתה בעם ישראל.

 [צלם]

 פנה אלכסנדר מוקדון אל היהודים ושאל לסיבת בואם, ענו לו: וכי ייתכן שבית המקדש בו אנו מתפללים לשלומך שתחריב אותו? שאל אלכסנדר מוקדון: ומי אמר להחריבו? ענו חכמי ישראל: הכותים הללו שאיתך. מיד אמר אלכסנדר מוקדון ליהודים: הרי הכותים בידיכם ועשו להם כטוב בעיניכם. מיד לקחו את הכותים וקשרו אותם בעקביהם לזנבות סוסים וגררו אותם על פני הארץ עד למקדשם של הכותים בהר גריזים, משהגיעו להר גריזים החריבו את מקדשם של הכותים חרשו את ההר וזרעו אותו במאכל בהמה. נמצא שאת שרצו הכותים לעשות לעם ישראל התהפך עליהם הדבר וכך נעשה להם. יום כ"ה בטבת שבו אירע מעשה זה נקבע לדורות כיום שמחה שאין לעשות בו הספד.

במקום אחר במדרש מסופר, כי אלכסנדר מוקדון דרש שיציבו פסל בדמותו בבית המקדש, אך שמעון הצדיק חילה את פניו והסביר לו כי הדבר עובר על איסור התורה, ובמקום זאת הבטיחו שכל ילדי הכהנים שייוולדו באותה שנה יקראו בשם אלכסנדר על שמו וכן מנין השנים בכתיבת השטרות יהיה לפי ימי מלכותו.

[צלם]

גזירה נוספת שהתבטלה בימיו של שמעון הצדיק מובאת בתלמוד בבלי במסכת סוטה. אחד ממלכי יוון בשם גסקלגס גזר כי יציבו בבית המקדש צלם. לאחר שנגזרה הגזירה שמע שמעון הצדיק בת קול יוצאת מבית קודש הקודשים ואומרת 'בטילת עבידתא דאמר שנאה לאיייתאה על היכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו' (בטל המעשה שאמר השונא להביא על בית המקדש ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו).

בתלמוד במסכת יומא מובא כי בשנה בה נפטר שמעון הצדיק אמר הוא לחכמי ישראל כי הגיע יומו. שאלוהו החכמים מהיכן הוא יודע, וענה להם שמעון הצדיק כי בכל שנה ושנה בעת שהוא נכנס לפני ולפנים אל קודש הקודשים בה לפניו זקן לבוש לבנים ועטוף לבנים והוא נכנס עימו לבית קודשי הקודשים ויוצא עימו, ואילו בשנה זו הגיע לפניו זקן לבוש שחורים והוא נכנס עימו לבית קודשי הקודשים אך לא יצא עימו. דברי שמעון הצדיק התקיימו ושבוע לאחר חג הסוכות ביום כ"ט בתשרי הוא נפטר ונטמן על פי המסורת במערת שמעון הצדיק בסמוך לעיר העתיקה בירושלים.

בחז"ל מובא כי פטירתו של שמעון הצדיק סימנה את סיומה של תקופה שאחריה ניכרה ירידת הדורות בהנהגתו של עם ישראל. שמעון הצדיק שימש בכהונה גדולה ארבעים שנה שבמהלכן התרחשו ניסים בבית המקדש שפסקו לאחר פטירתו והעידו על גדלותו של שמעון הצדיק. ביום הכיפורים היום הקדוש והנשגב לעם ישראל היה הכהן הגדול מעלה גורלות על שני שעירים אחד לה' ואחד לעזאזל, בימי שמעון הצדיק היה הגורל לה' עולה תמיד ביד ימין מפני חשיבותו. בנוסף לשון של זהורית אדומה שהייתה במקדש הייתה תמיד מלבינה סימן למחילת עוונותיהם של ישראל. בכל השנה כולה הייתה האש שעל גבי המזבח דולקת ולא היו צריכים ללבותה בעצים וכן היה נר המערבי שבמנורת הזהב דולק תמיד ולא היה כבה. ניסים אלו ועוד אחרים פסקו לגמרי או התרחשו רק לעיתים לאחר פטירתו של שמעון הצדיק שהיה ראשון במעלה. גם הכהנים הגדולים שמלאו את מקומו של שמעון הצדיק הכירו בפחיתות מעלתם לעומתו ופסקו מלברך את עם ישראל בשמו המפורש של הקדוש ברוך הוא.

קברו של שמעון הצדיק מהווה מוקד משיכה ליהודים רבים בייחוד ביום ל"ג בעומר בו מתכנסים במערה המוני יהודים. מנהג זה לבוא למערת שמעון הצדיק נולד לפני כמאתיים שנה עת היה קשה ליהודי ירושלים לעלות למירון לקברו של רבי שמעון בר יוחאי.

[צלם]

ציונו של  התנא - שמעון הצדיק[צלם]


הרמב"ם מונה את שמעון הצדיק בין מעבירי התורה בעם ישראל וכותב כי שמעון הצדיק היה תלמידו של עזרא הסופר, וכפי שמובא במסכת אבות העביר את התורה לתלמידו אנטיגנוס איש סוכו שהעביר אותה הלאה לזוגות התנאים.

בתלמוד בבלי ובמגילת תענית מובא מעשה מופלא שאירע לשמעון הצדיק. בתקופת בית שני התגוררו בארץ ישראל כותיים שהגלה סנחריב עוד בימי בית ראשון מכותה. כותיים אלו התגיירו בבואם לארץ ישראל מפחד האריות אשר שלח בהם הקדוש ברוך הוא, ברם לאחר זמן התברר כי הכותים לא התגיירו באמת והם המשיכו לעבוד עבודה זרה במקדש אלילים אותו הקימו בהר גריזים. בתקופת בית המקדש השני הציקו הכותים לעם ישראל ופעלו לגרשו בשנית מארצו. כשהגיע אלכסנדר מוקדון במהלך מסעותיו לארץ ישראל, הגיעו אליו הכותים והעלילו על עם ישראל שמתכוון כביכול למרוד בו. אלכסנדר מוקדון השתכנע והורה להחריב את בית המקדש. פקודתו של אלכסנדר מוקדון הגיעה לאוזניו של שמעון הצדיק שיצא מירושלים עטור בשמונת הבגדים של הכהן הגדול על מנת להקביל את פניו. כל הלילה צעד שמעון הצדיק יחד עם חכמי ישראל ופניו צפונה לכיוון ממנו הגיע אלכסנדר מוקדון ואילו אלכסנדר מוקדון יחד עם הכותים צעד דרומה מכיוון לבנון לירושלים. כשעלה השחר הגיעו שתי הקבוצות לאנטיפרס שם נפגשו. שאל אלכסנדר מוקדון את הכותים מי אלו, וענו לו: אלו היהודים שמרדו בך. אך שלא כמצופה משראה אלכסנדר מוקדון את שמעון הצדיק מיד ירד מסוסו והשתחווה לפניו מלוא קומתו ארצה. אמרו הכותים לאלכסנדר מוקדון: וכי ראוי הוא שמלך גדול כמוך ישתחווה לפני יהודי? ענה להם אלכסנדר מוקדון: 'דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי'.