מאמר
פולמוס מצות מכונה
ביום כ"ז באדר נפטר הגאון רבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל, ר' יוסף שאול היה מראשי הלוחמים בעד היתר מצות מכונה, בעקבות הסכמתו להכשיר מצות אלו נפוץ מנהג אכילתן בפסח בהרבה מקהילות ישראל
מוטי מרינגר כ"ז באדר תשס"ט - 23/03/2009 05:00
בשנת תרט"ז לערך המציא אופה יהודי בעיר וינה שבאוסטריה מכונה אוטומטית לאפיית מצות, השימוש במכונה זו התפשט במהרה ברחבי פולין וגליציה ועורר פולמוס גדול לגבי כשרותן של המצות הנאפות במכונה, בתחילה אפו במכונה מצות עגולות כמסורת ישראל ואת עודף הבצק שנשאר מחיתוך הפינות החזירו למכונה, מאוחר יותר מחמת החשש שהבצק יחמיץ החלו לאפות מצות מרובעות.
19 שנה לפני המצאתו של האופה האוסטרי הומצאה בגרמניה מכונה דומה לאפיית מצות, מכונה זו זכתה להסכמתם של רבני אשכנז אבל לא עוררה פולמוס כיון שהשימוש במכונה לא נפוץ מחוץ לגבולות גרמניה, כאשר הומצאה המכונה באוסטריה שהייתה יחד עם פולין תחת שלטון הקיר"ה (הקיסר ירום הודו, כינוי בפי היהודים לממלכה האוסטרו-הונגרית) פשט השימוש במכונה לפולין ואז החל הפולמוס.
הראשונים שנזעקו לאסור אפיית מצות במכונה היו גדול פוסקי גליציה רבה של ברוד הגאון ר' שלמה קלוגר זצ"ל ועמו הגאון ר' מרדכי זאב איטינגע זצ"ל. ר' מרדכי זאב איטינגע נקט בשפה חריפה נגד המתירים וכתב "כי אש תוקד בקרבי ובלבי עצורה, בראותי כי פשתה משפחות אשר היא לקרחת ולגבחת, בערי אשכנז, גם במדינתנו אשר עודנה משובחת, לבלתי אחוז בקורי עכביש ולצודד נפשות לפורחת, ואחריהם ינהו לקלקל ארחות ומה גם במצווה הזאת החמורה". ר' מרדכי זאב אף בדק את פעולת המכונה לפני שאסרה ועל בדיקתו זו הסתמכו רבים מהאוסרים. פסיקתו של ר' שלמה קלוגר התפרסמה בקונטרס בשם "מודעה לבית ישראל" ועד מהרה הצטרפו לאיסור רבנים נוספים.
בין גדולי האוסרים ניצבו אדמו"רי החסידות אשר ראו במעשה המכונה חלק מקדמת ההשכלה, האדמו"ר ר' חיים הלברשטאם מצאנז זצ"ל כתב בתשובה לשואל "בדבר השאלה אם מותר לעשות מצות לפסח על המשינען הנה ראיתי "תשובות גאוני זמנינו" שהסכימו לאסור וצדקו מאוד בדבריהם, הגם כי על קצת דברים יש להשיב אך די לאסור בזה, אולם גם לדעתי הרבה טעמים עפ"י דין לאיסור אך הם כמוסים אתי כאשר כן קיבלתי מפי מו"ה ז"ל שבכמות אלה הדברים אין לגלות הטעם רק לפסוק הדין בהחלט והשומע ישמע וגו' ולכן בדרך החלט אומר לכם כי העושה מצות על כלי זה הוא חמץ גמור ועוד זאת אודיע כי העיד לפני אדם חשוב סוחר נכבד מפה שהי' אשתקד באונגארין וראה אצל קלי הדעת עושין מצות על המאשין והראה להם שהוא חמץ גמור ונתביישו מאד וגם אמרו לו שהרב המתיר להם מתחרט מאד ולכן ידידי לדעתי שאין להתיר זה בשום אופן ואם לא יאבו שמוע מה נעשה להם אם אוכלים חמץ ממש בפסח ועיין בפסקי מהרי"א שהביא ראיה "שאין להקל מחמת חשש שיצאו חוץ לד"ת" ולכן אין להתיר בשום אופן וד' יצילנו משגיאות ומכשולות ח"ו והיה שלום".
ביתר חריפות התבטא האדמו"ר ה"חידושי הרי"ם" מגור והוא כותב לשואלים "על דבר שאלתם אודות המצות לחג הפסח על ידי מאשין הנני מסכים לאסור... וה' יציל את עמו מאותן אנשים שלוחי היצר הרע תלמידי ירבעם בן נבט המתחכמים לנשל מכל מצווה מעט מעט. וכוונתם לעקור את הכל כנראה בעליל מעשיהם. ה' יפר מחשבתם ועצת ה' היא תקום ותדפיסו הדברים לאסור וגם דעת הגאון מופת הדור מו"ה שלמה קלוגר נ"י מבראד שהסכים ג"כ לאסור. דברי ידידם נצח. - הקטן יצחק מאיר בהרב מוהר"י ז"ל".
לאוסרים הצטרף אף רב מעדות המזרח והוא הגאון ר' חזקיהו מדיני זצ"ל בעל ה"שדי חמד".
בראש הרבנים המתירים עמד רבה של למברג - לבוב הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל ה"שואל ומשיב". כנגד קונטרסו של ר' שלמה קלוגר שנקרא "מודעה לבית ישראל", כתב ר' יוסף שאול קונטרס בשם "ביטול מודעה", בהקדמה לחיבורו מתאר ר' יוסף שאול כיצד הלך יחד עם רבני בית הדין לראות את פעולת המכונה הוא מתאר כיצד הוא בדק את המכונה ופעולתה בשתי הזדמנויות וכיצד מלאכת האפיה נעשית בזריזות ובהידור, והוא מוסיף כי אותם הרבנים האוסרים ברובם לא ראו את פעולת המכונה ואסרו אותה משמועה בלבד ולו היו רואים את פעולת המכונה לא היו אוסרים אותה.
אל ר' יוסף שאול הצטרפו מתירים רבים ביניהם אחד מרבני קראקא הגאון ר' אברהם יענער זצ"ל שסבר שאף יש הידור במצת מכונה והוא כותב "לו ידעו גאוני זמננו מהמכשולות הרבות בעשיית המצות, פה עירנו, וראו עשית המצות על המאשינע, כבר גזרו גם הם לעשות מצות רק במאשינע".
להיתר הצטרפו גם הגאון ר' שלום מרדכי שבדרון זצ"ל "המהרש"ם מברז'אן", הגאון ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל, הגאון ר' מאיר שמחה מדווינסק זצ"ל בעל "אור שמח" והגאון ר' משה מרדכי אפשטיין זצ"ל - ראש ישיבת סלבודקה.
הטענות שהועלו על ידי האוסרים והמתירים הן רבות, בין השאר טענו האוסרים כי כיון שמצות צריכות עשייה לשם מצת מצוה ואין בפעולת המכונה כוונה, אין מצות אלו עשויות לשם מצת מצווה. מנגד טענו המתירים כי מפעיל המכונה הוא גדול בר דעת ואם הוא מכוון בשעת הפעלת המכונה נחשב הדבר לעשייה לשם מצת מצווה.
עוד טענו האוסרים כי יש חשש שמא נשאר בקמח גרגיר חיטה שלא נטחן כראוי, בעשייה בידי אדם יחוש הלש או המרדד בגרגיר זה ויוציאו ואילו במכונה לא ימצא הגרגיר ויש בדבר חשש חמץ, מנגד טענו המתירים כי מקרה כזה שישאר גרגיר לא טחון הוא רחוק ביותר ואין לחוש לו.
האוסרים הוסיפו וטענו כי יש לחשוש לחתיכות בצק שנשארות בין גלגלי המכונה ומחמיצות, מנגד טענו המתירים כי חלקי המכונה מתפרקים ומתנקים היטב.
המתירים הוסיפו לטעון כי יש הידור במצות שנעשו בשלושים יום הסמוכים לחג ובמצות מכונה מספיקים לייצר כמות רבה של מצות. עוד הם טענו כי כאשר המצות נעשות בידי אדם יש לחשוש לעייפות והתעצלות בעשייה חשש שאינו קיים במכונה. מנגד טענו האוסרים כי המכונות מקפחות פרנסתם של עניים שהיו מתפרנסים מאפיית מצות.
בימינו נפוץ ההיתר של מצות מכונה בין האשכנזים הליטאים והספרדים, רוב עדת החסידים לעומת זאת נוקטים עד היום כדעה האוסרת ולא אוכלים מצות מכונה. גם רבים מהנוהגים היתר במצות מכונה מחמירים לגבי ה"כזית מצה" בליל הסדר ואוכלים אותו ממצות יד.
19 שנה לפני המצאתו של האופה האוסטרי הומצאה בגרמניה מכונה דומה לאפיית מצות, מכונה זו זכתה להסכמתם של רבני אשכנז אבל לא עוררה פולמוס כיון שהשימוש במכונה לא נפוץ מחוץ לגבולות גרמניה, כאשר הומצאה המכונה באוסטריה שהייתה יחד עם פולין תחת שלטון הקיר"ה (הקיסר ירום הודו, כינוי בפי היהודים לממלכה האוסטרו-הונגרית) פשט השימוש במכונה לפולין ואז החל הפולמוס.
הראשונים שנזעקו לאסור אפיית מצות במכונה היו גדול פוסקי גליציה רבה של ברוד הגאון ר' שלמה קלוגר זצ"ל ועמו הגאון ר' מרדכי זאב איטינגע זצ"ל. ר' מרדכי זאב איטינגע נקט בשפה חריפה נגד המתירים וכתב "כי אש תוקד בקרבי ובלבי עצורה, בראותי כי פשתה משפחות אשר היא לקרחת ולגבחת, בערי אשכנז, גם במדינתנו אשר עודנה משובחת, לבלתי אחוז בקורי עכביש ולצודד נפשות לפורחת, ואחריהם ינהו לקלקל ארחות ומה גם במצווה הזאת החמורה". ר' מרדכי זאב אף בדק את פעולת המכונה לפני שאסרה ועל בדיקתו זו הסתמכו רבים מהאוסרים. פסיקתו של ר' שלמה קלוגר התפרסמה בקונטרס בשם "מודעה לבית ישראל" ועד מהרה הצטרפו לאיסור רבנים נוספים.
בין גדולי האוסרים ניצבו אדמו"רי החסידות אשר ראו במעשה המכונה חלק מקדמת ההשכלה, האדמו"ר ר' חיים הלברשטאם מצאנז זצ"ל כתב בתשובה לשואל "בדבר השאלה אם מותר לעשות מצות לפסח על המשינען הנה ראיתי "תשובות גאוני זמנינו" שהסכימו לאסור וצדקו מאוד בדבריהם, הגם כי על קצת דברים יש להשיב אך די לאסור בזה, אולם גם לדעתי הרבה טעמים עפ"י דין לאיסור אך הם כמוסים אתי כאשר כן קיבלתי מפי מו"ה ז"ל שבכמות אלה הדברים אין לגלות הטעם רק לפסוק הדין בהחלט והשומע ישמע וגו' ולכן בדרך החלט אומר לכם כי העושה מצות על כלי זה הוא חמץ גמור ועוד זאת אודיע כי העיד לפני אדם חשוב סוחר נכבד מפה שהי' אשתקד באונגארין וראה אצל קלי הדעת עושין מצות על המאשין והראה להם שהוא חמץ גמור ונתביישו מאד וגם אמרו לו שהרב המתיר להם מתחרט מאד ולכן ידידי לדעתי שאין להתיר זה בשום אופן ואם לא יאבו שמוע מה נעשה להם אם אוכלים חמץ ממש בפסח ועיין בפסקי מהרי"א שהביא ראיה "שאין להקל מחמת חשש שיצאו חוץ לד"ת" ולכן אין להתיר בשום אופן וד' יצילנו משגיאות ומכשולות ח"ו והיה שלום".
ביתר חריפות התבטא האדמו"ר ה"חידושי הרי"ם" מגור והוא כותב לשואלים "על דבר שאלתם אודות המצות לחג הפסח על ידי מאשין הנני מסכים לאסור... וה' יציל את עמו מאותן אנשים שלוחי היצר הרע תלמידי ירבעם בן נבט המתחכמים לנשל מכל מצווה מעט מעט. וכוונתם לעקור את הכל כנראה בעליל מעשיהם. ה' יפר מחשבתם ועצת ה' היא תקום ותדפיסו הדברים לאסור וגם דעת הגאון מופת הדור מו"ה שלמה קלוגר נ"י מבראד שהסכים ג"כ לאסור. דברי ידידם נצח. - הקטן יצחק מאיר בהרב מוהר"י ז"ל".
לאוסרים הצטרף אף רב מעדות המזרח והוא הגאון ר' חזקיהו מדיני זצ"ל בעל ה"שדי חמד".
בראש הרבנים המתירים עמד רבה של למברג - לבוב הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל ה"שואל ומשיב". כנגד קונטרסו של ר' שלמה קלוגר שנקרא "מודעה לבית ישראל", כתב ר' יוסף שאול קונטרס בשם "ביטול מודעה", בהקדמה לחיבורו מתאר ר' יוסף שאול כיצד הלך יחד עם רבני בית הדין לראות את פעולת המכונה הוא מתאר כיצד הוא בדק את המכונה ופעולתה בשתי הזדמנויות וכיצד מלאכת האפיה נעשית בזריזות ובהידור, והוא מוסיף כי אותם הרבנים האוסרים ברובם לא ראו את פעולת המכונה ואסרו אותה משמועה בלבד ולו היו רואים את פעולת המכונה לא היו אוסרים אותה.
אל ר' יוסף שאול הצטרפו מתירים רבים ביניהם אחד מרבני קראקא הגאון ר' אברהם יענער זצ"ל שסבר שאף יש הידור במצת מכונה והוא כותב "לו ידעו גאוני זמננו מהמכשולות הרבות בעשיית המצות, פה עירנו, וראו עשית המצות על המאשינע, כבר גזרו גם הם לעשות מצות רק במאשינע".
להיתר הצטרפו גם הגאון ר' שלום מרדכי שבדרון זצ"ל "המהרש"ם מברז'אן", הגאון ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל, הגאון ר' מאיר שמחה מדווינסק זצ"ל בעל "אור שמח" והגאון ר' משה מרדכי אפשטיין זצ"ל - ראש ישיבת סלבודקה.
הטענות שהועלו על ידי האוסרים והמתירים הן רבות, בין השאר טענו האוסרים כי כיון שמצות צריכות עשייה לשם מצת מצוה ואין בפעולת המכונה כוונה, אין מצות אלו עשויות לשם מצת מצווה. מנגד טענו המתירים כי מפעיל המכונה הוא גדול בר דעת ואם הוא מכוון בשעת הפעלת המכונה נחשב הדבר לעשייה לשם מצת מצווה.
עוד טענו האוסרים כי יש חשש שמא נשאר בקמח גרגיר חיטה שלא נטחן כראוי, בעשייה בידי אדם יחוש הלש או המרדד בגרגיר זה ויוציאו ואילו במכונה לא ימצא הגרגיר ויש בדבר חשש חמץ, מנגד טענו המתירים כי מקרה כזה שישאר גרגיר לא טחון הוא רחוק ביותר ואין לחוש לו.
האוסרים הוסיפו וטענו כי יש לחשוש לחתיכות בצק שנשארות בין גלגלי המכונה ומחמיצות, מנגד טענו המתירים כי חלקי המכונה מתפרקים ומתנקים היטב.
המתירים הוסיפו לטעון כי יש הידור במצות שנעשו בשלושים יום הסמוכים לחג ובמצות מכונה מספיקים לייצר כמות רבה של מצות. עוד הם טענו כי כאשר המצות נעשות בידי אדם יש לחשוש לעייפות והתעצלות בעשייה חשש שאינו קיים במכונה. מנגד טענו האוסרים כי המכונות מקפחות פרנסתם של עניים שהיו מתפרנסים מאפיית מצות.
בימינו נפוץ ההיתר של מצות מכונה בין האשכנזים הליטאים והספרדים, רוב עדת החסידים לעומת זאת נוקטים עד היום כדעה האוסרת ולא אוכלים מצות מכונה. גם רבים מהנוהגים היתר במצות מכונה מחמירים לגבי ה"כזית מצה" בליל הסדר ואוכלים אותו ממצות יד.
חג הסוכות חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.
ירושלים – עיר הקודש והמקדש ירושלים – לב מי לא יפעם בשומעו את שמה של עיר הקודש והמקדש אליה נשואיות עיני עם ישראל למעלה משלשת אלפים שנה – העיר שלבניינה אנו מתפללים ולתקומתה אנו מייחלים בכל יום ויום זה יותר מאלפיים שנות גלות
תלמוד ארץ ישראל במקביל לחיבור התלמוד בבלי על ידי אמוראי בבל, נכתב גם בארץ ישראל התלמוד הירושלמי, תלמוד זה כתוב בלשון קשה יותר מחברו הבבלי אבל אין הדבר מפיל מתוכנו המקיף והיסודי.