הגאון רבי אברהם הלוי אבלי גומבינר זצ"ל מפורסם יותר בכינוי 'המגן אברהם' לו זכה על שם ספרו הנושא שם זה. רבי אברהם נולד בשנת ה'שצ"ז בעיר גומבין שבפולין וממנה קיבל את שמו גומבינר, אביו רבי חיים הלוי הי"ד היה תלמיד חכם ודיין בבית הדין שבעיר וכשהיה רבי אברהם נער כבן שש עשרה שנה נרצח רבי חיים על ידי רוכבים קוזקים.

העיר גומבין על המפה. [צלם]

בשנת ה'ת"כ עבר רבי אברהם אל העיר קאליש בה קבע את מגוריו כל ימי חייו וגם בהגיעו לכאן הוסיף להסתיר את גדלותו. כיון שבני קאליש לא עמדו על רום מעלתו הם מינוהו למגיד שיעורים בישיבה עבור התלמידים צעירי הצאן – אלו אשר על מנת ללמדם לא נדרשה רמה לימודית גבוהה. רבי אברהם בענוותנותו קיבל משרה זו בשמחה והפך לר"מ בישיבה. למרות צניעותו הרבה נודעה לבסוף גדולתו האמיתית של רבי אברהם, היה זה כאשר ביקר בעיר קאליש הגאון רבי שבתי כהן זצ"ל – הש"ך, הש"ך ביקר בישיבה שבעיר ובחן את הלומדים, במהלך המבחן שאל את הלומדים קושיא חריפה ומעמיקה, אך הש"ך הופתע לשמוע תשובה בהירה ומדויקת לקושייתו מפי התלמידים, לשאלתו מנין להם תשובה זו ענו התלמידים כי שמעו אותה מפי רבם – רבי אברהם, הש"ך הבין מיד כי רבי אברהם אינו מן הפשוטים וביקש לראותו, משנפגשו הש"ך ורבי אברהם עמד הש"ך על גדלותו של רבי אברהם ומיהר לספר ליהודי קאליש איזו מרגלית יקרה הייתה ביניהם ונעלמה מהם עד עתה.

משנודעה גדלותו בתורה של רבי אברהם הוא מונה למסור שיעורים לתלמידים החריפים והבקיאים, אלו שעל מנת ללמדם נדרש אדם בעל שיעור קומה כרבי אברהם. בנוסף למשרת המגיד שיעורים בישיבה חפצו בני העיר למנות את רבי אברהם למשרה רבנית כלשהי בעירם, אך רבי אברהם בענוותנותו סרב לכל המשרות המוצעות כיון שבתפקידים אלו כבר כיהנו רבנים שרבי אברהם לא רצה לנשלם מתפקידם. לבסוף הוחלט למנות רבי אברהם כמו"ץ - מורה צדק תפקיד שלא פגע באף אחד מרבני העיר.

כיון שה'מגן אברהם' לא נשא במשרת רבנות של ממש הייתה משכורתו מצומצמת והוא סבל מעוני כל ימיו, עדויות של דיירים שדרו בביתו לאחר פטירתו מספרות כי כאשר היה מתקלף הטיח בבית מגוריו של רבי אברהם היו נחשפות שכבות ישנות של טיח ועליהן כתובים חידושי תורה בכתב ידו של רבי אברהם. כיון שלרבי אברהם לא היה כסף לגיליון כתיבה ראוי הוא מיהר לרשום את חידושי תורתו על הקיר על מנת שלא ישכחם חלילה.

רבי אברהם החל כותב את חיבורו הגדול 'מגן אברהם' בשנת ה'תכ"ה עת היה בן כ"ח שנים, את שם החיבור 'מגן אברהם' נתן בנו של רבי אברהם – רבי חיים שהוציאו לאור ורצה להנציח בו את שם אביו. רבי אברהם עצמו לא רצה להזכיר את שמו בשם חיבורו ובחר לקרוא לספרו 'נר ישראל', הוא בחר בשם זה לפי שבמילות 'נר ישראל' רמוז בנוטריקון 'נר יפה של רבי אברהם לוי', שם זה אותו נתן לחיבור רבי אברהם נותר רק בראשי תיבות 'נ"י' שנוספו לשם 'מגן אברהם' אותו נתן לחיבור רבי חיים. במשך שש שנים עסק רבי אברהם בכתיבת חיבורו שנכתב על סדר 'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים' אותו חיבר מרן רבי יוסף קארו זצ"ל. בימי חייו של רבי אברהם לא ראה חיבורו אור אך זכה להסכמות מלהיבות מרבנים ברחבי אירופה שראו את כתב היד. אחיו של רבי אברהם – רבי יהודה נסע עם החיבור לאמסטרדם על מנת להדפיסו בבית הדפוס שפעל שם אך באמצע המשימה הוא נפטר, כתב היד הושב אל רבי אברהם שערך והרחיב אותו והוסיף עליו רבות. לאחר פטירתו של רבי אברהם נפל כתב היד בידי אנשי דלא מעלי שסירבו להעביר את כתב היד לבנו של רבי אברהם – רבי חיים שרצה להדפיסו. גם דיני תורה רבים שהתנהלו אודות כתב היד לא הועילו, והמחזיקים בכתב סרבו למוסרו לרבי חיים. לבסוף התערב בנעשה וועד ארבע ארצות שניהל את כל ענייניה הקהילתיים של יהדות פולין, ומהוועד יצאה התראה המאיימת להחרים את מחזיקי הכתבים בפולין כולה. איום זה השפיע וכתב היד הגיע אל רבי חיים שמיהר להתחיל במלאכת גיוס הכספים לצורך ההדפסה. רבי חיים נתקל בקשיים רבים במימון ההדפסה, ולבסוף הסכים בעל בית הדפוס לממן את רוב ההדפסה, וכך לאחר תלאות רבות זכו הלומדים ללמוד מהחיבור 'מגן אברהם' על פיו מושתתת הפסיקה האשכנזית.

החיבור 'מגן אברהם' נדפס לצד השולחן ערוך חלק אורח חיים יחד עם פירושו של הגאון רבי דוד הלוי סגל זצ"ל – ה'טורי זהב – ט"ז'. פירושו של הט"ז על השולחן ערוך נקרא בשם 'מגן דוד' וחלק אורח חיים של השולחן ערוך יחד עם שני פירושים אלו נקרא בשם 'מגיני ארץ' על שם שני המגינים המצורפים אליו.

עם השנים זכה החיבור 'מגן אברהם' למספר חיבורים שנכתבו עליו ופירשו אותו, המפורסמים שבהם הם החיבור 'מחצית השקל' אותו חיבר רבי שמואל הלוי קעלין זצ"ל, והחיבור 'פרי מגדים' אותו חיבר רבי יוסף תאומים זצ"ל מלבוב.

מלבד חיבורו על השולחן ערוך אורח חיים חיבר רבי אברהם חיבורים נוספים על התוספתא והלכות גיטין, וככל הנראה גם על חלקים נוספים בשולחן ערוך. רוב חיבורים אלו אבדו ואנו למדים על קיומם מתוך ציטטות של דברים שכתב רבי אברהם ומובאים בחיבוריו של חתנו רבי משה יקותיאל קויפמן זצ"ל.

בין כתביו של רבי אברהם ששרדו נמצא החיבור 'זית רענן' על מדרש 'ילקוט שמעוני', החיבור 'שמן ששון' ובו דרשות על התורה וכן פירוש על התוספתא של סדר נזיקין.

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר הסתלק לבית עולמו בצום גדליה יום ג' בתשרי שנת ה'תמ"ג והוא בן מ"ו שנים בלבד, בצוואתו הורה שלא לכנותו בכינויים על גבי מצבת קברו אלא לכתוב 'פה נטמן רבי אברהם הלוי אבלי מחבר הספרים נר ישראל וזית רענן'.

רבי אברהם נטמן בעירו קאליש ואוהל הוקם על קברו כעבור עשרות שנים על ידי האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור זצ"ל. לאחר מלחמת העולם השנייה נחרב האוהל שעל הקבר ומקום קבורתו של רבי אברהם אבד.