באמצע המאה הי"ד לספירת הנוצרים התפתחה מלחמה בין הטטארים שבמונגוליה האסייתית לבין ג'נובה ששכנה בחצי האי קרים על הגבול שבין אסיה לאירופה. בני ג'נובה ייסדו בחצי האי קרים עיר בשם קאפה והצבאות הטטארים צרו על עיר זו, ככל הנראה בין החיילים הלוחמים התפתחה מגיפה שרבים מזהים אותה עם מחלת הדבר. במחלה זו נדבקו החיילים ככל הנראה בעת ששהו בתוככי אסיה – באזור סין, חיילים טטארים רבים מתו כתוצאה ממגיפה זו ואת גופות המתים השליכו הלוחמים הטטארים מעבר לחומות העיר הנצורה על מנת להכניע את הנצורים. בתוך העיר הנצורה שהו גם סוחרים אירופאים שלאחר הסרת המצור הפיצו את המחלה, מאזור זה התפשטה המגיפה אל המזרח התיכון ואחר כך לאירופה, באירופה המגיפה הפילה עשרות מיליוני חללים ונודעה בשם 'המוות השחור'.

בין החיילים הלוחמים התפתחה מגיפה, איור

להתפשטותה המהירה של המחלה באירופה תרם גם מסחר ער שהתנהל באותם הימים בין אירופה והודו והמזרח הרחוק. ספינות עמוסות תבלינים ובדים עשו את דרכם מאסיה לאירופה וחולדות נגועות בדבר שהיו על ספינות אלו ירדו מהספינות באירופה והפיצו את המחלה על פני היבשת.

הדעות חלוקות באשר לסיבת השם שקיבלה המחלה - 'המוות השחור'. ייתכן ששם זה נקבע לאחר שנוכחו בהיקף המגיפה ובחומרתה או בגלל בהרות שחורות שהיו מופיעות על גופם של אלו שנדבקו במחלה, ככל הנראה שני הסברות נכונות.

ההתמודדות של בני אירופה עם המגיפה הייתה קשה. מדע הרפואה לא היה מפותח דיו באותם הימים, ומומחים שנדרשו לעניין על ידי הרשויות קבעו את סיבת המגיפה בכוכבים ומזלות או בשאר השערות שונות ומשונות. גם התרופות שהוצעו למחלה לא היו יעילות דיין ורובן לא היו אלא שיקויי קסמים שונים שלא היו תרופות מבוססות על מחקר ולא הועילו דבר.

למרות הבורות הרפואית בקשר למגיפה עצמה, בכל זאת הבינו כולם שהמגיפה מדבקת ויש לנקוט אמצעי בידוד על מנת למנוע את התפשטותה. התכנסויות המוניות נאסרו במקומות רבים באירופה, ונאסר מעבר מעיר לעיר על מנת למנוע הידבקות, אנשים רבים נמלטו מחוץ לערים והכפרים על מנת להציל את נפשם, והרשויות החלו בשריפת כליהם של המתים במגיפה על מנת שלא ידביקו אחרים. נוהל עוצר מיוחד שנקרא 'הקרנטינה' הופעל בכל הנמלים של אירופה, לפי נוהל זה כל ספינה שהגיעה לנמל הייתה ממתינה ארבעים יום הרחק מהיבשה בלב הים על מנת לוודא שאין על הספינה חולים שנדבקו במחלה, בתום תקופה זו היה עולה לספינה רופא ומוודא שאכן אין חולים על הספינה וכי יש לספינה אישורים שלא הייתה התפרצות של המחלה בנמל הקודם בו שהתה, ורק אז הותר לספינה לעגון בנמל. חוק ההסגר בספינות הוביל למצב שבו בספינות רבות בהן אכן היו חולים, נדבק כל צוות הספינה במחלה ומת, וספינות עמוסות סחורה שייטו ממול לנמלי אירופה עמוסות סחורות ועליהן גופות צוותן המת ללא חובל שינהיגן.

המגיפה גרמה לאירופה לשקוע במיתון כלכלי עמוק, כשליש מאוכלוסיית אירופה – למעלה מעשרים מיליון איש - מתו במגיפה, מחירי השוק של מוצרי יסוד האמירו ובעלי מלאכה חסרו בכל תחום.

מפת התפשטות המגיפה.

ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו ונתן לנו תורת אמת. מצב היהודים באירופה היה טוב יותר מאשר שכניהם הנוצרים ואחוזי ההידבקות במחלה היו קטנים יותר. סיבת הדבר הייתה נעוצה בהקפדה על היגיינה שנבעה מציווי התורה לשמור על כשרות וטהרה, רחיצת ידיים וכדומה. למרות הצפיפות המרובה בשכונות היהודים, ההקפדה על חוקי התורה מנעה התפשטות מהירה של המגיפה. ולמרות שיהודים רבים נפטרו אף הם במגיפה, בכל זאת נחשבו שכונות היהודים למקום בטוח יחסית.

עד מהרה התעורר גל אנטישמיות נגד היהודים בכל מערב אירופה. היהודים הואשמו כי הם הגורמים למחלה, וכי הם מפיצים אותה על ידי הרעלת בארות המים ברחבי אירופה על מנת להרעיל את הנוצרים. מספר יהודים שנעצרו על ידי הנוצרים ונחקרו בעינויים, הודו לטענת הנוצרים, בהרעלת הבארות, ועד מהרה החלו מתנהלים פוגרומים נגד היהודים שבמהלכם נחרבו קהילות יהודיות שלמות ואלפי יהודים נרצחו. קהילות כמו וירצבורג וטולון נחרבו כליל ויהודים לא דרו בערים אלו כמה שנים לאחר המגיפה. בערים רבות נוספות שרפו יהודים על קידוש ה', יהודים נהרגו בידי המון מוסת בקהילות חירונה, רומא, פרייבורג, פריז, פרנקפורט וקלן, ובעוד ערים רבות. לאחר המגיפה עקרו יהודים רבים למזרח אירופה והביאו להתפתחות תורנית מהירה באזורים אלו של אירופה בעוד מערב אירופה התרוקנה מרוב יהודיה.

רוב הפרעות נערכו בידי המון נוצרי מוסת ששולהב על ידי מנהיגים מקומיים נבערים מדעת. לעומתם ראשי השלטון באירופה וכן מנהיגי הכנסייה גינו את ההתנכלות ליהודים וטענו כי האשמתם היא ללא בסיס. דברי הגנה אלו שהיו בפי ראשי הממשל לא נבעו מאהבה יתירה ליהודים אלא יותר מתוך אינטרס כלכלי שעמד לנגד עיניהם, היהודים היו משלמים מיסים כבדים לשלטונות ועליהם ראשי הממשל לא ששו לוותר. במקומות רבים סגרו ראשי העיר את שערי הרובע היהודי על מנת שהיהודים לא יברחו יחד עם רכושם אל מחוץ לערים, מה עוד שהשלטונות לא נקפו אצבע על מנת להגן על היהודים או להעניש את הפורעים וכל אשר עשו היה לדבר ולגנות. בולט ביותר היה קיסר גרמניה קרל הרביעי שציווה להניח ליהודים אך מנגד הורה לפטור מעונש את תושבי הערים שבהם פרעו ביהודים.

מגיפת המוות השחור באירופה שקטה כעבור כחמש שנים מהתפרצותה, שרידים של המחלה נראו עדיין גם כעבור למעלה ממאה שנה אך שוב היא לא התפשטה. מגיפת המוות השחור נחשבת כמכה הדמוגראפית הקשה ביותר שלקתה בה אירופה כאשר כאמור, שליש מתושבי אירופה – למעלה מעשרים מיליון נפש מתו במגיפה.

במידה ואכן מגיפת המוות השחור הייתה מגיפת דבר ולא סוג חיידק אחר, הרי שעד לפני מאה שנה היו התפרצויות של מחלות מזן זה באזור סין והמזרח הרחוק.