תחילתה של חסידות סדיגורא המפוארת החל עם עקירתו של אבי חסידות רוז'ין – הסבא קדישא רבי ישראל פרידמן מרוז'ין זצ"ל לעיר סדיגורא. רבי ישראל נאלץ לברוח מרוסיה לאחר שהושם במעצר במשך שנתיים על ידי הצאר הרוסי באשמת התנכלות לשני יהודים שעסקו במסירת אחיהם לידי השלטון, לאחר שנתיים בבור הכלא – בשנת ה'ת"ר הצליח רבי ישראל להימלט מהכלא ומרוסיה ובחר להתיישב בעיר סדיגורא שהייתה שייכת באותם הימים לממלכה האוסטרו – הונגרית. בשנת ה'תר"ב התיישב רבי ישראל בסדיגורא והמשיך להנהיג מעיר זו את ממלכתו.

ביום ג' בחשוון שנת ה'תרי"א כבה המאור הגדול ורבי ישראל מרוז'ין זצ"ל התבקש לישיבה של מעלה. לאחר פטירת רבי ישראל ייסדו בניו חצרות חסידיות חשובות ומפורסמות, רבי מנחם נחום פרידמן זצ"ל הקים את חסידות שטפנשט, רבי דוד משה פרידמן זצ"ל הקים את חסידות טשורטקוב, רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן זצ"ל הקים את חסידות הוסיאטין ואילו רבי שלום יוסף פרידמן זצ"ל ייסד את חסידות סדיגורא ומילא בכך את מקומו של אביו בעיר סדיגורא, מלכותו של רבי שלום יוסף הייתה קצרה וכעבור עשרה חודשים מפטירת אביו נפטר גם הוא.

רבי אברהם יעקב השני מסדיגורא

לאחר פטירתו של רבי אברהם יעקב ייסד בנו הבכור רבי יצחק – ה'פחד יצחק' את חסידות בויאן, ואת מקומו של רבי אברהם יעקב בסדיגורא מילא הבן הצעיר יותר שנקרא על שם סבו הרוז'ינאי - רבי ישראל. רבי ישראל נודע גם בשם ה'אור ישראל' על שם חיבורו. רבי ישראל הנהיג את חצר סדיגורא כ"ד שנים עד לפטירתו ביום י"ג בתשרי שנת ה'תרס"ז.

לאחר פטירתו של רבי ישראל מילאו את מקומו כמה מבניו, בנו רבי אהרן פרידמן זצ"ל – ה'קדושת אהרן' כיהן כאדמו"ר בסדיגורא, רבי אהרן לא האריך ימים ונפטר שש שנים לאחר אביו ביום י"ט בתשרי שנת ה'תרע"ג.

יחד עם רבי אהרן החל נוהג באדמו"רות סדיגורא בן נוסף של רבי ישראל הוא רבי אברהם יעקב פרידמן השני מסדיגורא. רבי אברהם יעקב נולד לרבי ישראל מאשתו בזיווג שני ביום ח' באב והוא הוכנס בבריתו של אברהם אבינו ביום ט"ו באב, רבי אברהם יעקב היה חביב ביותר על אביו רבי ישראל שהשקיע רבות בחינוכו. כבר בהיותו נער צעיר היה לומד שעות ארוכות מהנץ החמה ועד השעות הקטנות של הלילה, בהיותו בן י"א שנה בלבד בא רבי אברהם יעקב בקשרי שידוכין עם בתו של רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ – חצר חסידית שאף היא שורשיה נעוצים עמוק במלכות רוז'ין.

בית הכנסת החסידי בסדיגורא

כאשר נפטר אביו רבי ישראל היה רבי אברהם יעקב בן כ"ג שנים בלבד. למרות גילו הצעיר הכתירוהו רבים מהחסידים כרבם. במלחמת העולם הראשונה עקר רבי אברהם יעקב יחד אם אחיו האדמו"ר רבי שלומניו (רבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורא) ואחיינו רבי מרדכי שלום יוסף לוינה, בוינה הפסיק רבי שלמניו לנהוג באדמו"רות והחל לפעול ציבורית למען כלל ישראל, פעילות בה המשיך גם לאחר השואה בארץ ישראל עד לפטירתו ביום כ"ו באב ה'תשל"ו, רבי שלומניו נטמן אף הוא בבית העלמין 'נחלת יצחק' שבגבעתיים.

רבי אברהם יעקב המשיך להנהיג את חצר סדיגורא גם לאחר מלחמת העולם הראשונה מהעיר וינה. מעבר אדמו"רי בית סדיגורא לוינה הביא את הקץ על הקהילה היהודית בעיר סדיגורא אשר לפני מלחמת העולם הראשונה נמנו בה למעלה מחמשת אלפים יהודים, ואילו לאחר מלחמת העולם השנייה נמצאו בעיר יהודים בודדים בלבד.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה וסיפוח אוסטריה לגרמניה ב'אנשלוס', לקחו הנאצים יימח שמם את רבי אברהם יעקב ויחד עם רבנים נוספים הוא הצטווה לטאטא את רחובות וינה על מנת לבזותו בעיני צאן מרעיתו. חסידיו של רבי אברהם יעקב שראו כיצד מתדרדר מצב היהודים באירופה מיהרו והשיגו ויזה לארץ ישראל לרבם - רבי אברהם יעקב, שעלה לארץ ישראל וקבע את מושבו בעיר תל אביב. מסופר שבעת שרבי אברהם יעקב טיאטא את רחובות וינה בצו הנאצים, הוא נדר כי אם יזכה לעלות לארץ ישראל יפאר וינקה את רחובותיה של ארץ הקודש. לאחר שהגיע רבי אברהם יעקב לארץ ישראל היה מנהגו לטאטא חלק מהרחוב הסמוך לביתו, לאחר זמן מה כשראה רבי אברהם יעקב כי חסידיו מבחינים במעשיו והדבר נוגד את דרך המלכות של חסידות רוז'ין, פסק רבי אברהם יעקב ממנהגו.

רבי אברהם יעקב היה פעיל מאוד מבחינה ציבורית בארץ ישראל והיה מראשי אגודת ישראל וזמן מה אף עמד בראשות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא נפטר ביום ה' בטבת שנת ה'תשכ"א ולא הותיר אחריו בנים, דברי תורתו הם זכרו והם כונסו על ידי האדמו"ר רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין מקופיטשניץ בספר 'אביר יעקב'.

רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורא-פשמישל

כיום מכהן כאדמו"ר מסדיגורא רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי) שליט"א, והוא העתיק את בית מדרשו מרחוב פנקס בתל אביב לעיר בני ברק, בה הקים בית מדרש מפואר. דברי תורתו מכונסים בספרי 'עקבי אבירים'. חסידי סדיגורא מפוזרים בערים רבות בארץ ובעולם ומוסדות של החסידות נוסדו בערים ירושלים, אשדוד, מודיעין עילית, ביתר, ואלעד. בעולם קיימות קהילות של חסידי סדיגורא בלונדון שבאנגליה, באנטוורפן שבבלגיה ובניו יורק שבארצות הברית.