יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יהדות גליציה

הקהילה היהודית בגליציה היתה מהמפוארות שידעה אירופה, אך עם עליית הכורת, נחרבה ברובה, ובשנת ה'תש"ד, לקראת סיום מלחמת העולם השניה, נותרו ממנה 10,000 איש בלבד

מוטי מרינגר כ"ה באב תשס"ט - 15/08/2009 21:06

חבל הארץ "גליציה" המשתרע בין פולין לאוקראינה נחלק של ידי נהר הסן לשני חלקים, חלק אחד ממזרח לנהר הסן שאוכלוסייתו הייתה בעיקר אוקראינית וחלק נוסף מערבית לנהר הסן שאוכלוסייתו הייתה פולנית ברובה, השליטה בגליציה עברה במשך השנים לחילופין בין הפולנים והאוקראינים עד לאמצע המאה ה-14 שאז נקבע במקום שלטונם של הפולנים, בשנת תקל"ב חילקו פרוסיה, אוסטריה ורוסיה ביניהם את שטחי פולין, והשליטה בגליציה עברה לידי הממלכה האוסטרו הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה שבה פולין לשלוט בגליציה.

הקהילה היהודית בגליציה הייתה אחת מהגדולות והמפותחות שבאירופה, ראשית התיישבות היהודים בגליציה לא ידוע במדויק אולם התרחבות משמעותית באוכלוסיית היהודים החלה במאה ה-14, עת נקבע בגליציה שלטון אצילי פולין, אצילים אלו רצו ליישב את אדמתם והשתמשו ביהודים לצורך זה, היהודים ייסדו ערים שכונו ה"ערים הפרטיות" ובהן זכו היהודים לשקט יחסי ויכלו לנהל את חייהם כרצונם. הקהילות היהודיות התרחבו והיו למעין מעמד ביניים בין האיכרים הגוים לבין שלטון האצילים, היהודים היו גובים את המיסים מן האיכרים עבור האצילים ומנהלים עבורם את נכסיהם. מפעם לפעם היו האיכרים מבצעים פוגרומים ביהודים אולם בדרך כלל הגנו האצילים עליהם מתוך אינטרס כלכלי שראו ביהודים.

הקהילות היהודיות המשיכו לפרוח ברחבי גליציה והגיעו לכדי מאות אלפי נפשות, בערים ברודי בוצ'אץ' וז'ולקייב הגיעה אוכלוסיית היהודים לכמה אלפים בכל עיר, באמצע המאה ה-17 נפגעה הקהילה היהודית בפרעות הקוזקים אולם הקהילות היהודיות התאוששו במהרה והמשיכו להתרחב.

העיר המרכזית בחלק המזרחי של גליציה הייתה לבוב, לבוב הייתה עיר מסחר ראשית ודרו בה תערובת של עמים וגזעים, הקהילה היהודית בלבוב הייתה מוגנת לפי כתב מאת המלך והם היו מנהלים מסחר ענף שהגיע עד לפרס ולסיביר, תקופה מסויימת אף הייתה בעיר קהילה של יהודים ספרדים שסחרו בין האימפריה העותומאנית לספרד.

בלבוב התפתחו שני קהילות יהודיות אחת בתוך העיר והשנייה מחוצה לה, הקהילה שבתוך העיר הייתה מורכבת בעיקר ממשפחות מבוססות ומיוחסות ואילו הקהילה שמחוץ לעיר הייתה מורכבת מבעלי מלאכה ורוכלים. שני הקהילות היו מתחלקות ביניהם בתשלום המיסים ובשאר החובות.

שני קהילות אלו שלטו על כל הקהילות היהודיות שבמזרח גליציה, בלבוב שכן ועד המדינה והיא אף הייתה חברה ב"ועד ארבע הארצות" שהיה הסמכות היהודית הגבוהה בפולין, מספר פעמים אף כונס "ועד ארבע הארצות" בלבוב.

בתחילת המאה ה-18 החל מתדרדר מעמדם של היהודים בעיר ובמספר פרעות שבצעו הנוצרים נהרגו כמה מאות יהודים, גם עלילות הדם לא פסחו על לבוב, ומספר היהודים הלך והתמעט כאשר רוב היהודים עברו לערים הפרטיות של האצילים, שם זכו היהודים להגנה יחסית. למרות התדלדלותה של הקהילה היהודית עדיין עמדו בראשה באותה תקופה גאוני עולם ביניהם ר' צבי הירש אשכנזי ה"חכם צבי", ור' יעקב יהושע פאלק מחבר ה"פני יהושע".

לאחר חלוקת פולין, נחלק מעמד היהודים לשני תקופות, בתקופה הראשונה, זמן קצר לאחר הסיפוח האוסטרי, נאסר על היהודים לגור בערי הכפר והם נצטוו לעבור לגטאות בערים הגדולות ולוותר על משטר הקהילות, בשנים תקל"ב-תר"ח גזרו האוסטרים על יהודי גליציה גזרות שונות מתוך רצון להפיק מהם את מירב התועלת הכלכלית, הוטלו עליהם מיסים מיוחדים, פרנסתם הוגבלה לעבודות רוכלות וחכירת נכסים, הונהג פיקוח על הנישואין, וגורשו מהמדינה קבצנים יהודים.

בשנת תקמ"ט חלה מעט התקדמות במעמד היהודים והקיסר יוזף השני פרסם "כתב סובלנות" המגן על זכויות היהודים, הקיסר יוזף השני הציב לעמו מטרה "לתקן" את היהודים ולשפר את מצבם הכלכלי והחברתי, במסגרת "תיקונים" אלו נוסדו עבור היהודים בתי ספר ממשלתיים עליהם פיקח ה"משכיל" הרץ הומברג, בוטלה לחלוטין האוטונומיה הקהילתית של היהודים ויהודים החלו מגוייסים לצבא, באותם ימים נעשה אף ניסיון להקים מושבות חקלאיות עבור היהודים ויהודים בעלי מקצועות מתקדמים, כמו רפואה זכו לעידוד מהקיסר.

בראשית המאה ה-19 פקד את גליציה משבר כלכלי, הרפורמות של יוזף השני לא זכו להמשך ובמהרה התדרדר מעמד היהודים.

באותה תקופה של עניות וצרות החלה לזרוח שמשה של תנועת החסידות בגליציה. מלאכת הפצת החסידות בגליציה הוטלה על תלמידו של המגיד ממזריטש, ר' אלימלך מליז'נסק זצ"ל, עוד לפני בואו של ר' אלימלך ישבו מספר מתלמידי הבעש"ט בגליציה אולם התנועה התרחבה רק עם בואו של ר' אלימלך.

לצידו של ר' אלימלך במלאכת קודש זו עמד המגיד רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זצ"ל. ר' יחיאל מיכל נולד בברודי שבגליציה והיה מתלמידיו של הבעש"ט, לאחר הסתלקותו נמנה ר' יחיאל מיכל על תלמידיו של המגיד ממזריטש. ר' יחיאל מיכל שימש כמגיד מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלאטשוב, ויאמפולי.

לא קלה הייתה מלאכת הפצת החסידות בגליציה, בחרם נגד החסידים בשנת תקמ"א, שרפו מול ביתו של ר' יחיאל מיכל  את ספרו של תלמיד הבעש"ט "תולדות יעקב יוסף", ה"מתנגדים" הוסיפו לרדוף את ר' יחיאל מיכל עד שנאלץ לעזוב את העיר ולעבור לזלאטשוב, בזלאטשוב המשיך ר' יחיאל מיכל להפיץ את אור החסידות, לאחר פטירתו של ר' יחיאל מיכל ביום כ"ה באלול שנת תקמ"ו המשיך ר' אלימלך לבדו במלאכה, גם הוא סבל רדיפות וחרמות מצד ה"מתנגדים" אולם בכל זאת המלאכה צלחה בידו ורבבות מיהודי גליציה הצטרפו לתנועת החסידות.

לאחר פטירתו של ר' אלימלך ביום כ"א באדר שנת תקמ"ז המשיכה תנועת החסידות בגליציה לפרוח בהנהגת כמה אדמו"רים, מפורסמים שבהם היו ר' משה לייב מסאסוב זצ"ל ור' מנדל מרימנוב זצ"ל, תלמידיהם של ר' משה לייב ור' מנדלי כבר פשטו בכל גליציה, נודעים שבהם היו ר' צבי הירש מזידיטשוב, ר' קלונימוס ה"מאור ושמש" ור' נפתלי צבי מרופשיץ. שלושת אלו קבלו תורה עוד בליז'נסק, מר' אלימלך. נוספו עליהם ר' צבי אלימלך מדינוב, ר' צבי הירש מרימנוב, ר' שלום מבעלז, ר' שמעון מיערוסלב ור' אברהם דוד מבוטשאטש.

צדיקים נוספים הוסיפו להתיישב מגליציה, מהם יש לציין את רבי מאיר'ל מפרימישלאן, השרף ר' אורי מסטרליסק ורבי צבי הירש מנדבורנא.

מצדיקים אלו המשיכו שושלות שהסתעפו לכמה וכמה חצרות חסידיות (בעלז, רוז'ין-סאדיגורה, הוסיאטין צ'ורטקוב, וויז'ניץ, צאנז-באבוב ועוד).

באותה עת החלה להתרחב תנועת ההשכלה הגרמנית, רבים מבני הקהילות הגדולות שבגליציה עמדו בקשרי מסחר עם מערב אירופה ונסחפו אחרי תנועה זו, המשכילים ראו בחסידים אויב למטרותיהם ולחמו בכל כחם בתנועה החסידית. אחד מראשי המשכילים בגליציה, יוסף פרל שמו, הקים בית ספר מודרני עבור היהודים ואף הכין דו"ח מיוחד לממשל המתאר את נזקי החסידים למדינה.

למרות כל מלחמות המשכילים רוב יהודי גליציה נותרו נאמנים להשם ולתורתו ודבקו בדרך החסידות.

בשנת תר"ח החלה תקופת "אביב העמים" מהפכות התרחשו ברחבי אירופה ובכל מקום הוכרז שוויון, באותה עת החלה תקופה חדשה בחיי היהודים בגליציה, כבר בשנת תר"ט החלו מבוטלות התקנות המפלות לרעה את היהודים ובשנת תרכ"ט בוטלו לחלוטין כל ההבדלים בין היהודים לשאר האזרחים והונהג שוויון מלא.

מצב זה של שוויון עורר ביתר שאת את הסכנה שבהשכלה וגדולי ישראל שבגליציה נלחמו בעז נגד תנועה זו, במסגרת המאבק הוציאו לאור עיתון יומי ואף השתתפו יחד עם הפולנים בבחירות לפרלמנט האוסטרי.

באותם ימים ייסד בבערז'ן הגאון ר' שלום מרדכי שבדרון זצ"ל (המהרש"ם מבערז'ן) את ישיבת "תושיה", ישיבה אשר הוא קיווה שתהיה הראשונה מרשת ישיבות שבהן ילמדו צעירים כשהם מוגנים מרוחות ההשכלה המנשבות בחוץ.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הפכה גליציה כולה לשדה קרב בין הרוסים לאוסטרים, במהלך הקרבות, שדדו ורצחו החיילים הרוסים והאוסטרים את היהודים וקהילות שלמות נחרבו.

לאחר מלחמת העולם הראשונה שב השלטון בגליציה לידי פולין העצמאית, אולם יהדות גליציה לא שבה לתפארתה, אמנם הקהילה היהודית מנתה כמה מאות אלפים אולם הפולנים הצרו את רגלי היהודים והשיבו חלק מהאפליות נגדם, על היהודים נאסר להיכנס לבתי ספר ואוניברסיטאות ואף הונהג נגדם חרם כלכלי שהלך והתרחב.

בתחילת מלחמת העולם השניה מנו יהודי גלציה כ-570,000 נפש, עם פרוץ המלחמה כבשו הגרמנים את מערב גליציה והחלו לעשות שמות ביהודים, זמן קצר לאחר מכן נסוגו הגרמנים ובמסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב עברה השליטה בגליציה לידי הרוסים, באותה תקופה נוספו ליהודי גליציה כ-130,000 פליטים יהודים שנמלטו מרחבי אירופה מאימת הנאצים.

בשנת תש"א כבשו הנאצים את גליציה בשנית ועד לשנת תש"ד נרצחו רוב יהודי גליציה. לאחר מלחמת העולם השניה, מכל יהדות גליציה המפוארת נותרו כ-10,000 איש בלבד.

שרידי יהדות גליציה עלו בחלקם לארץ ישראל והקימו מחדש את החצרות החסידיות המפוארות שהיו בגליציה ואלו מונות אלפים רבים של חסידים, מפורסמות שבהן חסידיות בעלז, צאנז, נדבורנא ועוד. בארה"ב הקים מחדש האדמו"ר ר' שלמה הלברשטאם זצ"ל את חסידות באבוב שאף היא מונה כיום אלפים רבים.