יום חמישי ד' בתשרי תשפ"ג 29/09/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי יעקב ישראל קנייבסקי [הסטייפלר]

אומרים, שהקור האדיר ששרר באותה שבת, כאשר הסטייפלר לא ההין לעטות את מעילו, גרם לו לליקוי בשמיעה למשך כל ימי חייו, אך יש אומרים שהסטייפלר התפלל שילקה בשמיעתו כדי להינצל משמיעות האסורות כמו לשון הרע, רכילות וליצנות. ויתכן שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, הסטייפלר התפלל והקדוש ברוך הוא זימן לו זאת בזכות מסירות נפשו באותה השבת...

אבי לזר כ"ג באב תשס"ט - 13/08/2009 06:26

רבי יעקב ישראל קנייבסקי [הסטייפלר, על שם עיירת הולדתו - הורנוסטייפל באוקריאנה] נולד בשנת תרנ"ט. אביו. רבי חיים פרץ, השקיע רבות בחינוכו של ילדו וכל יום העירו לפנות בוקר על מנת ללמוד עמו מוסר, לאחר כמה שנים של לימוד משותף שלחו אביו לתלמוד תורה בעיירת קרימצ'וק. לאחר תקופה קצרה בקרימצ'וק, בראש חודש ניסן שנת תר"ע, נאלץ הסטייפלר לעזוב את התלמוד-תורה בשל פטירתו של אביו. לאחר מכן נסע לישיבת נובהרדוק שם זכה להסתופף בצילו של ה"סבא מנובהרדוק"- רבי יוסף יוזל הורוביץ זצ"ל.

בשנת תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה. גדודי צבא רוסיים פשטו בערים כדי לחפש אחר עריקים, בחול המועד פסח פרצו החיילים לישיבה ונטלו עמם בכח את הסטייפלר שהיה בריא וחסון. הרב המקומי ציווה על יהודים לחלל את החג בכדי לפדותו - אך רצון ה' היה לזכך את הסטייפלר בכור ההיתוך של הצבא הרוסי. ואכן, אגדות של ממש אופפות את זמן שהותו בצבא הרוסי. פעם אחת, בליל שבת הגיעה עת המשמרת של הסטייפלר לשמור, אך השומר שקדם לסטייפלר הניח את המעיל החורפי על העץ, מה שמנע מהסטייפלר להורידו מחשש שמא יתלשו עלים. אמר הסטייפלר בלבו - רבע שעה בחורף הרוסי אפשר לשרוד ללא המעיל. לאחר שעברה רבע שעה אמר בלבו - עוד רבע שעה אפשר לשרוד ללא המעיל. כך רבע שעה לרבע שעה מצטרפת לשבת שלימה . . .  אומרים, שהקור האדיר ששרר שם גרם לו לליקוי בשמיעה למשך כל ימי חייו, אך יש אומרים שהסטייפלר התפלל שילקה בשמיעתו כדי להינצל משמיעות האסורות כמו לשון הרע, רכילות וליצנות. ויתכן שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, הסטייפלר התפלל שילקה בשמיעתו והקדוש ברוך הוא זימן לו זאת בזכות מסירות נפשו באותה השבת . . .  לאחר תקופה הבריח את הגבול לפולין לשם גלתה ישיבת נובהרדוק, גם שם גויס לצבא הפולני וסבל שם נוראות בענייני דת, עד שרחמו הקדוש ברוך הוא והשתחרר לאחר תקופה קצרה.

בשנת תרפ"ה, בהיותו כבן עשרים ושש, הוציא קונטרס חידושי תורה בשם "שערי תבונה". לאחר שנה, בשנת תרפ"ו,  הזדמן לרבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" זצ"ל להתפלל בבית מדרשו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי בעל "שו"ת אחיעזר" בוילנא. שם על בימת בית הכנסת ראה את הקונטרס "שערי תבונה" ומיד התפעל ממחברו. החל החזון איש לברר אודותיו ונודע לו כי עדיין לא נשא אישה, חשב החזון איש בלבו כי ראוי שאחותו הרווקה תזכה באוצר כה גדול, וממחשבה למעשה. בחודש אב שנת תרפ"ו, בגיל עשרים ושמונה, התארס הסטייפלר עם אחותו של החזון איש ולאחר תקופה קצרה נשאה לאישה.

בחודש ניסן שנת תרצ"ד, בגיל שלושים וחמש, עלה הסטייפלר לארץ ישראל והתיישב בבני ברק ליד גיסו הגדול בעל החזון איש. [אשר הקדים את עלייתו לעליית הסטייפלר]. בבני ברק שימש כראש ישיבת "בית יוסף נובהרדוק". בשנת תרצ"ו, בגיל שלושים ושבע, הוציא לאור את החלק הראשון בסדרת ספריו "קהילת יעקב" על רוב הש"ס, זוהי אחת היצירות המופלאות שנעשו בשנים האחרונות אשר כמעט ואין בית מדרש ללא ה"קהילות יעקב", וכמעט ואין בן ישיבה שלא מעיין ב"קהילות יעקב". בשנת תש"ח, בגיל ארבעים ותשע, הוציא קונטרס "שיעורין דאורייתא" [שיעורים של תורה] לבאר וללבן את מידות השיעורים של חז"ל, טפח, אמה, כזית, כביצה ורביעית, והכל על פי הכרעותיו של גיסו הגדול החזון איש. וזאת למודעי, כי כל ימיו החזיק את עצמו כתלמיד של החזון איש, וביטל דעתו מפני דעתו של החזון איש, ולא זזה ידו מידו של החזון איש.

לאחר פטירת החזון איש בשנת תשי"ד, הוכר הסטייפלר כאחד ממנהיגי הציבור החרדי. וביחד עם ידידו ורעו הגאון רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל ראש ישיבת פוניבז', ניווט את ספינתה המטורפת של היהדות הנאמנה בלב ים סוער וגועש. הסטייפלר לחם מלחמת ה' בעוז ובתעצומות, גדר פרצות בכרם בית ה', עמד בפרץ בפני רוחות זרות ורעות שחדרו בקרב מחנה היראים לדבר ה'. בין המאבקים שנלחם - חוק ההפלות, שמיטה, גיוס בנות, שירות לאומי, פסולי קהל, חיטוטי שכבי [חילולי קברים], חילולי שבת, ציונות ועוד. את דעותיו והשקפותיו בעניינים הללו ניתן למצוא בסדרת ספריו "קריינא דאגרתא", שם מקובצים מאמריו ומכתביו הרבים.

היה ידוע כבעל מופת גדול וניסים התרחשו אצלו תמידין כסדרן. מכיוון שהיה כבד שמיעה, היו כותבים לו את הבקשה. מעשה באחד שכתב לו בחול המועד בקשה לרפואה עבור קרוב משפחה, הסטייפלר התרגז על המעשה כיוון שאסור לכתוב בחול המועד, אך לצורך דבר האבד מותר, ואם כן מוכרח הוא עתה להתפלל לרפואתו השלימה כדי שיתברר למפרע שאכן היה זה דבר האבד. וכך הווה. עוד מעשה באחד שנטל את השלט "ותן ברכה" המוצב דרך קבע בימות הקיץ בכותל המזרח של בית הכנסת ונגש עם זה לסטייפלר, הסטייפלר מאד נהנה מהרעיון וברכו.

בליל שבת קודש, כ"ג מנחם-אב קרוב לשעה 11 נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש - השיב הסטייפלר את נשמתו ליוצרה.  ביום ראשון הושחרו רחובותיה של בני ברק מהמון אדם שזרם אליה כדי ללוות את הסטייפלר בדרכו האחרונה, רבבות רבבות אנשים הלכו אבלים כיתומים, באטיות רבה לכיוון בית החיים שבבני ברק, שם נקבר בסמוך לגיסו בעל החזון איש.

  צלם
Shuki Lerer
תשב"ר על ציון הסטייפלער זצ"ל. שוקי לרר
Shuki Lerer
תשב"ר על ציון הסטייפלער זצ"ל. שוקי לרר

  1. 2. יפה מאד, אך לא ציינתם שנת פטירה [לל"ת]
    מוטי פתח תקוה 13/08/2009 23:41
  2. 1. זכיתי לקבל ברכתו
    ירושלמי 13/08/2009 08:25
    לפני שנים רבות, בהיותי ילד קט, זכיתי לקבל את ברכתו של הסטייפלר כשנכנסתי אליו עם אבי שיחי'.
    אני זוכר שהרב היה קשה בשמיעתו והיה צריך לכתוב לו על פתק את השאלה ואת הבקשה.