יום שני כ"ב באייר תשפ"ב 23/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי חיים הלוי סולובייצ'יק

"גאון בן גאונים" היה רבי חיים. קווים לדמותו של אבי "שיטת בריסק" בלימוד התורני.

אבי לזר כ"א באב תשס"ט - 11/08/2009 06:05

רבי חיים נולד  בעיר בריסק בשנת תרי"ג לאביו הגאון רבי יוסף דב [יושע בער] הלוי סולובייצ'יק בעל ה"בית הלוי" ורבה של העיר. עם הגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של רבי רפאל שפירא בעל ה"תורת רפאל" וחתנו של הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב מוואלוז'ין] ראש ישיבת וואלוז'ין.

 

בשנת תר"מ, בגיל עשרים ושבע, התמנה רבי חיים לראש ישיבה כמשנה לנצי"ב מוואלוז'ין. בשנת תרנ"ב עם סגירת הישיבה, התמנה רבי חיים לרבה של העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית.


השפעתו על שיטת הלימוד הנהוגה כיום בישיבות הינה מכרעת. תלמידיו שיצקו מים על ידו, נהפכו ברבות הימים לראשי ישיבות, והם הפיצו את תורתו ומשנתו לרוב ישיבות ליטא.

 

שיטתו בלימוד הייתה ניתוח כל גורם בסוגיה התלמודית לחלקיו, בדרך כלל ל"שני דינים" שונים המעורבים בו. בדרך זו נתן מימד חדש של עומק הן לגמרא והן לרמב"ם, ועל ידי זה נפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ותירוצים. אופיינית לו החלוקה בין "חפצא" ל"גברא" - האם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. למשל, החובה לבער חמץ בערב פסח - האם פירושה שלאדם לא יהיה חמץ או שמא פירושה שהחמץ יתבער. לכאורה שאלה זו נראית עקרה. "מאי נפקא מינא?" [ מה ההבדל?]. אך לא היא! על ידי חקירה זו ניתן להבין הבדל חשוב בדין הביעור. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ בביתו - אין זה משנה כיצד מבערו מן העולם, אפשר בשריפה, אפשר בפירורו ואפשר בהשלכתו לים. אך אם העיקר הוא שהחמץ יתבער - יתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער. כך בדרך זו פילס רבי חיים נתיבים בים התלמוד, תוהה על הבנת מושגים הלכתיים, ומתווה דרך לשיטת החקירה הישיבתית הרווחת היום.

 

רבי חיים היה ידוע בחומרותיו הרבות. אך מאידך גיסא, מאד הקל בשמירת הצומות לאלו שהיו חולים. כאשר טענו נגדו כי הוא מקל יותר מדי בצומות, ענה רבי חיים כי הוא מאד מחמיר בהלכות פיקוח נפש...


הייתה לו השפעה ציבורית רבה, והתנגדותו לציונות הייתה חריפה. רבי חיים טען בלהט שכל הרעיון של הקמת המדינה אינה לפתור את "בעיית היהודים", כי אם לעקור את התורה והמצוות, והקמת המדינה היא האמצעי לכך. כשהנוכחים לא הבינו זאת וניסו להתווכח, אמר רבי חיים שהוא מוכן לקחת ספר תורה ולהישבע על זה.

 

מכיוון שהשפעתו הייתה רבה ועצומה, ניסו הציונים להוציא מפיו, ולו משפט אחד, שיהיה במשמעותו הסכמה לציונות. מה עשו? שלחו רב תמים שישאל את רבי חיים איזו צדקה קודמת - לעיירה שנשרפה או למצוות ישוב ארץ ישראל? והיה, אם רבי חיים יאמר ישוב ארץ ישראל, אז הנה לנו פסק הלכה של רבי חיים לתרום כסף לציונות. ואף אם יאמר לעיירה שנשרפה, אז רק זה קודם לישוב ארץ ישראל, אך יתר הצדקות לא קודמות לישוב ארץ ישראל. ענה לו רבי חיים: אמור לאלו ששלחו אותך, שפעם הבאה ישלחו רב יותר חכם ממך...

 

עד היום, נחשבים אנשי בריסק כקנאים נגד הציונות, לא לוקחים כסף מהממשלה ולא משתתפים בבחירות.

 

רבי חיים התפרסם בעיקר בגלל גאונתו ושיטת לימודו, אך לא כולם יודעים כי רבי חיים היה מבעלי החסד הגדולים בעם ישראל, אף כלפי אלו הרחוקים מדרכו. ביתו לא היה שלו, כי אם של כלל ישראל. מטבחו היווה בית תבשיל לרבים. חדריו היוו מקום לינה לרבים. אנשים זרים הסתובבו בתוך ביתו ועשו בו כבתוך שלהם. קרה לא פעם ולא פעמיים שרבי חיים רצה ללכת לישון וראה איזשהו יהודי נם לו במיטתו. הרבה תינוקות בני יומם, יתומים וגלמודים, הונחו באישון ליל ליד מפתן דלתו של רבי חיים, כיוון שידעו כי בבוקר ימצאם רבי חיים ויאמצם לעצמו. כשנפטר, ביקשו בני משפחתו לכתוב על המצבה "רב חסד", אך הפועלים טעו וכתבו על המצבה "הרב החסיד".

 

הרבה מאמרותיו מסתובבות בישיבות. על אחד שלא ידע להסביר את עצמו כראוי אמר - "חוסר בהסברה נובע מחוסר בהבנה". על אחד שטען כי הוא תשעים ותשע אחוז מאמין אמר: "תשעים ותשע אחוז מאמין זה מאה אחוז כופר", כי אמונה זה מאה אחוז. עוד אמר "החושב כי אחד ועוד אחד זה שלוש, יש לו בעיה, אך גם יש לו תקנה. אך החושב שאחד ועוד אחד שווה מזוודה, אין לו תקנה".

 

כגודל מעלתו ותקיפותו בענייני הציבור כך גודל ענוותנותו. מספרים כי פעם הגיע אל רבי חיים לבריסק האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים, בצעירותו – קודם תקופת הנהגתו, בשליחותו של דודו האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלאנים בעל ה'דברי שמואל'. רבי שמואל שעסק רבות בארגון קהילות החרדים ברחבי רוסיה ופולין במסגרת 'מחזיקי הדת' שייסד, והיה זה שהגה לראשונה את רעיון הקמת ארגון גג ליהדות החרדית העולמית ממנו צמחה מאוחר יותר 'אגודת ישראל', שלח את אחיינו אל רבי חיים כדי לקבל ממנו מכתב תמיכה ביוזמותיו. רבי חיים שהיה תומך נלהב בפעולותיו של הרבי מסלאנים, התיישב על אתר וכתב מכתב תמיכה רבני נלהב ביוזמות אלו. משקיבל השליח – רבי אברהם את המכתב לידיו, הוא עיקם את אפו, והעיר לרבה של בריסק על ניסוח כלשהוא בתוכו. רבי חיים לא אהב את הערתו, ואמר לרבי אברהם הצעיר שהיה אז באמצע שנות העשרים שלו, כי הוא מבין היטב בניסוח מכתבים ואינו זקוק להערותיו עליהם. ענה לו רבי אברהם: אמת ויציב. כבודו כרבה של בריסק בקי ומומחה בניסוח מכתבים בין אנשי מעלה בדמותו ובצלמו, אך אני, אדם פשוט הנני, בן המון העם, ובמכתבים המיועדים להמון העם אני מבין טוב יותר מכבודו.

 

רבי חיים חייך למשמע התשובה המחוכמת וישב לתקן את מכתבו. כמה שבועות לאחר מכן, פגש רבי חיים את הרבי מסלאנים באחד מכינוסי הרבנים בסביבה, ואמר לו: אברמ'ל אחיינכם – פיקח הוא.

 

Talsardar

רבי חיים נפטר ביום כ"א לחודש מנחם-אב ונטמן בבית הקברות בוורשא על יד סב אשתו הנצי"ב מוואלוז'ין. הניח אחריו ברכה את הספר "חידושי רבי חיים הלוי" על הרמב"ם, ספר יסודי וחשוב אשר אין ישיבה שאינה מתהדרת בכמה ספרים כאלו בבית אוצר הספרים שלה. וכן ספר "חידושי הגר"ח", ליקוט של  חידושיו הנדפס בכתב סטנסיל. [ובפי הישיבות מכונה "רבי חיים בסטנסיל"]. ועוד שמועות רבות שבעל פה המכונים "מפי השמועה".

 

בנו השלישי הוא הגאון רבי יצחק זאב אשר נודע במספר כינויים: מרן הגרי"ז, רבי וולוואלה, הבריסקער רב. אשר  שימש כרבה של בריסק על מקום אביו עד לשואת יהודי אירופה, וכקברניטה של היהדות החרדית בארץ ישראל בתקופה שלאחר קום המדינה.