יום שני כ"ב באייר תשפ"ב 23/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי מרדכי בנעט

הגאון רבי מרדכי בנעט זצ"ל – המהר"ם בנעט, כיהן כרבה של ניקלשבורג ושל מדינת מורביה כולה, גדלותו בתורה וחכמתו הרבה הקנו לו מעמד וכוח להגן על חומות הדת ולהעמיד תלמידים הרבה.

מוטי מרינגר י"ג באב תשס"ט - 03/08/2009 06:03

רבי מרדכי בנעט מניקלשבורג – המהר"ם בנעט, נולד בעיר שורגא שבהונגריה בשנת ה'תקי"ג, משפחתו של רבי מרדכי הייתה מיוחסת ביותר, מצד אביו הגיע יחוסו של רבי מרדכי לרבי צבי הירש אשכנזי – החכם צבי, ואילו מצד אימו הוא התייחס אל רבי נפתלי כ"ץ – ה'סמיכת חכמים'.

 

אביו של רבי מרדכי היה רבי אברהם בן יהודה אשכנזי, למרות ששם משפחת אביו היה 'אשכנזי' בכל זאת נקרא רבי מרדכי בשם משפחת אמו 'בנעט', כיון שמגיל חמש גדל בבית סבו – אבי אמו בעיר ניקלשבורג.

 

רבי מרדכי נחשב כילד חריף ביותר, וכבר בהיותו כבן י"א שנים נשלח ללמוד בישיבה בעיר איטיגן, בראשה עמד רבי יעקב קצנלבוגן. בגיל י"ג שנה כבר היה רבי מרדכי נושא דרשות חריפות ומפולפלות שהלהיבו את שומעיהם, וכבר בגיל צעיר זה חיבר רבי מרדכי פירוש על התורה, על הגדה של פסח וכן פירושים על הש"ס. במשך השנים נדד רבי מרדכי למקום תורה ועבר לעיר פיורדא, שם למד תורה אצל רבי יוסף שטיינהרט. בגיל ח"י שנים עבר רבי מרדכי לפראג שם הכיר בגדלותו הגביר רבי מאיר קרפלה והקצה בעבורו חדר בביתו ודאג לכל מחסורו. בפראג למד רבי מרדכי אצל רב העיר רבי יחזקאל לנדא – ה'נודע ביהודה', רבי מרדכי התחבב ביותר על הנודע ביהודה שהתבטא עליו במילים 'אהובי וידידי וחביב הרב המאור הגדול הגאון המופלג המושלם...'

 

כשהגיע רבי מרדכי לפרק 'האיש מקדש' הוא נלקח כחתן לבתו של אחד מנכבדי העיר ניקלשבורג – רבי גימפל פרוסטיץ, לאחר נישואיו המשיך רבי מרדכי לעסוק בתורה והסתופף בצילו של רב העיר רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג שהיה מגדולי מאורי החסידות ורבי מרדכי ראה בו את רבו המובהק.

 

כשהיה רבי מרדכי בן כ"ג שנה הוא התכבד להתמנות כדיין בעיר ניקלשבורג, עוד קודם להצעה מכובדת זו התדפקו רבים על דלתו של רבי מרדכי בבקשה כי יואיל לכבד ערים שונות בתפקיד רב או דיין, אך רבי מרדכי דחה את כל ההצעות עד שידע בעל פה את כל חלקי ה'ארבעה טורים' וה'שולחן ערוך'. תלמידו של רבי מרדכי - רבי הלל מקאלמאיי מעיד בספרו 'משכיל אל דל', כי רבו – רבי מרדכי מעולם לא הסתכל בפני התובע והנתבע העומדים לפניו לדין, על מנת שלא יפגע שיקול דעתו ממראה אחד מבעלי הדין. הוא היה ישוב בדין וטליתו מופשלת על פניו, והיה מנהל את הדיון לפי שמות בעלי הדין בלא להביט בהם, כך קיים רבי מרדכי בהידור את ציווי התורה 'לא תכירו פנים במשפט'.

 

לאחר שכיהן רבי מרדכי שנים רבות כדיין בניקל שבורג, הוא עקר מהמקום לטובת משרות רבנות בכמה ערים ברחבי אירופה. בשנת ה'תקמ"ט הורם הנזר והוסרה העטרה מהעיר ניקלשבורג עם פטירת רבה הגדול רבי שמואל שמעלקא הורוביץ זצ"ל. לאחר פטירת רב העיר נשאו יהודי העיר את עיניהם על רבי מרדכי שכבר כיהן בעירם כדיין ופנו אליו בבקשה שימלא את מקום רבו כרבה של ניקלשבורג, רבי מרדכי הסכים להצעה ושב לניקלשבורג כרב המקום.

 

כרבה של ניקלשבורג פעל רבי מרדכי רבות למען יהודי עירו בפרט ומורביה כולה בכלל. רבי מרדכי היה מוערך ביותר על קיסר אוסטריה פרנץ הראשון, חוכמתו המופלאה וידיעותיו הנרחבות באסטרונומיה ומתמטיקה הקנו לו מקום של כבוד בחצר המלוכה. בשנת ה'תק"פ חיבר רבי מרדכי תפילה מיוחדת לכבוד הקיסר לאחר שזה הצליח להביס את המורדים באיטליה, דלתו של הקיסר הייתה פתוחה בפני רבי מרדכי, ובדרך זו הוא השיג היתר ליהודים להדפיס ספרי קודש. מאוחר יותר התמנה רבי מרדכי על ידי הקיסר כרבה של מורביה כולה וכסמכות היהודית הרוחנית הגבוהה במדינה. את מעמדו זה ניצל רבי מרדכי על מנת להגן על חומות הדת מפני רוחות ההשכלה והרפורמה שהחלו מנשבות באותה התקופה.

 

רבי מרדכי לחם כארי על מנת למנוע לימודים כלליים בתלמודי התורה, והתנגד בתקיפות להשכלה בחוכמות חיצוניות, יחד עם ה'חתם סופר' עמד רבי מרדכי בפרץ ומנע הקמת 'היכל' רפורמי בעיר המבורג והדיר את רגליהם של מהרסי הדת מהעיר.

 

בעיר ניקלשבורג עמד רבי מרדכי בראשות ישיבה גדולה שעל ספסליה נמנו כארבע מאות תלמידים. רבים מתלמדיו של רבי מרדכי כיהנו אף הם במשרות רבנות ושמם יצא לתהילה, ביניהם רבי יהודה אסאד, רבי שמחה בונים מפשיסחא, רבי שלמה קווטש שאף מילא את מקומו של רבי מרדכי ברבנות ניקלשבורג לאחר פטירתו, וכן שני בניו של רבי מרדכי - רבי ישעיה ורבי נפתלי.

 

רבי מרדכי כיהן ברבנות ניקלשבורג ארבעים שנה, בכל השנים הללו הייתה דלת ביתו פתוחה לכל יהודי והוא סייע בכל יכולתו לכל דך ונתמך, הון רב פיזר רבי מרדכי לצדקה ולעצמו הותיר את המעט הנדרש כדי מחייתו ואף פחות מכך. לאחר פטירתו של רבי מרדכי נמצאו על גופו תחת לבגדיו בגדי שק אותם היה לובש תמיד, וכן נמצא רשום בכתב ידו בתוך סידורו 'הריני נודר לה' אלוקי צבאות לבלתי אהנה מהנאות העולם הזה זולת מה שהוא לצורך גדול ולתועלת בריאות גופי'.

 

לעת זקנותו חלה רבי מרדכי והצטווה על ידי הרופאים לעזוב את הנהגת הישיבה ולשכב במנוחה, רבי מרדכי לא שעה להוראות אלו והמשיך להנהיג את תלמידיו ביד רמה. כשהחמיר מצבו הבריאותי נסע רבי מרדכי אל עיר המרפא קרלסבאד על מנת לנוח ולצבור כוחות, ביום י"ג באב שנת ה'תקפ"ט נתבקש רבי מרדכי לישיבה של מעלה עוד בטרם הספיק לשוב לעירו ניקלשבורג.

 

לאחר פטירתו נטמן רבי מרדכי בעיר ליכטנשטט הסמוכה לקרלסבאד, קבורה זו הייתה על תנאי שיעבירוהו מאוחר יותר לעירו ניקלשבורג שם רצה רבי מרדכי להיטמן לצד רבו רבי שמואל שמעלקא.

 

מאוחר יותר כאשר ביקשו בני העיר ניקלשבורג להעביר את עצמותיו של רבי מרדכי לעירם, התעורר ויכוח בינם לבין אנשי ליכטנשטט שדרשו כי קברו של הצדיק יישאר בעירם. בויכוח זה התערב ה'חתם סופר' שפסק כי יש להעביר את קברו של רבי מרדכי לעירו ניקלשבורג. מסופר כי בעת שכתב ה'חתם סופר' את פסק הדין ועמד לשולחו לשואלים, נפלה עליו תרדמה ובחלומו הופיע לפניו רבי מרדכי, רבי מרדכי הורה ל'חתם סופר' לעכב את שליחת פסק הדין עד שתמלא חצי שנה לקבורתו בעיר ליכטנשטט, רבי מרדכי הסביר את בקשתו זו בכך, כי לפני שנים רבות הוא התיר לחתן לבטל את קשר האירוסין עם כלתו וכלה זו נפגעה עד מאוד, ככפרה על מעשה זה נגזר עליו להיות טמון חצי שנה בסמוך לקברה של אותה כלה שנקברה בליכטנשטט.

 

משעברה חצי שנה פרסם ה'חתם סופר' את פסק דינו, וביום י' באדר הועתק ארונו של רבי מרדכי מליכטנשטט ונטמן בעירו ניקלשבורג.

 

רבי מרדכי הותיר אחריו כתבים רבים בכל תחומי התורה, שאלות ותשובות שלו הודפסו בספרים 'גדולת מרדכי' ו'פרשת מרדכי', פסקים הלכתיים שכתב הודפסו בספרים 'מגן אבות' ו'דברי מרדכי', חידושי תורה נוספים שכתב על התורה והש"ס הודפסו בספרים 'ביאור מרדכי', 'מחשבת מרדכי', 'תכלת מרדכי'. וכן בספר 'חידושי מהר"ם בנעט'.