יום חמישי ד' בתשרי תשפ"ג 29/09/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יהדות ארגנטינה

מדינת ארגנטינה שבאמריקה הדרומית היוותה מקום מקלט ליהודים נרדפים רבים, החל ביהודים ספרדים שנמלטו מאימת האינקוויזיציה, וכלה ביהודי רוסיה ופולין שנסו מפחד הפוגרומים, שטחיה הפוריים והנרחבים משכו את היהודים לבוא ולהקים בה מושבות חקלאיות, מהן יתפרנסו בכבוד.

מוטי מרינגר י' באב תשס"ט - 31/07/2009 06:04

ראשיתה של יהדות ארגנטינה לוט בערפל. אין ידוע מתי התיישב בארץ זו היהודי הראשון, ומשערים כי ראשוני היהודים בארגנטינה היו יהודים שנמלטו ליבשת אמריקה מאימת האינקוויזיציה הספרדית. באמצע המאה הי"ט לספירת הנוצרים התרחבה ההתיישבות היהודית בארגנטינה על ידי יהודים פליטים מאירופה שבחרו להתיישב באדמותיה הפוריות של ארץ זו, הצעד המשמעותי שגרם להתרחבות מהירה של הקהילה היהודית בארגנטינה היה הקמת ארגון יק"א על ידי הברון מוריס הירש.

 

הברון מוריס הירש היה עשיר גדול ובעל מעמד נכבד ביותר באירופה, הוא ירש הון רב מעסקי הבנקים של אביו וסבו ובנוסף גם הקים בעצמו חברת רכבות שקישרה בין מדינות אירופה והאימפריה העות'מאנית. מהונו הרב הזיל הברון הירש סכומים עצומים לטובת רווחתם של יהודי אירופה הסובלים מעולם הקשה של שכניהם הנוצרים. על מנת למצוא פתרון לפליטים יהודים שנמלטו מגליציה ומרוסיה ולעודד אותם להתיישב ישיבת קבע, הציע הברון הירש סך עצום של שני מליון פאונד לממשלת רוסיה על מנת שזו תקים מערכת חינוך ממשלתית חינמית במקומות בהם יתיישבו יהודים. ממשלת רוסיה הסכימה להצעה אך סירבה לאפשר פיקוח על יישום התוכנית על ידי פקידיו של הברון. לאחר הכישלון בפרויקט הרוסי החליט הברון להקים את ארגון יק"א – 'חברת התיישבות יהודים' ודרכו לממש את שאיפתו. בשנת תרנ"א הוקם הארגון עם הון ראשוני של שתי מיליון סטרלינג תרומתו של הברון הירש, כעבור שנה הוסיף הברון ותרם סך שבע מליון סטרלינג לקופת הארגון.

 

פועלו העיקרי של ארגון יק"א היה עידוד יהודי רוסיה ומזרח אירופה לעקור ליבשת אמריקה ולהתיישב בארגנטינה, מטרת הארגון היתה ישוב היהודים במושבות חקלאיות על מנת שהיהודים יתפרנסו בהן מעבודת האדמה. בתוך חמש שנים עקרו למעלה מעשרת אלפים יהודים ממדינות פולין רוסיה וגליציה והתיישבו בארגנטינה. כתוצאה מהתיישבות זו התרחבה ההתיישבות היהודית בארגנטינה עוד עשרות שנים לאחר מכן והיא מנתה קרוב לחצי מיליון יהודים.

 

המושבה הראשונה שזכתה לתמיכתו של הברון הירש בארגנטינה הייתה המושבה החקלאית מוזסוויל, עיירה זו נוסדה כשנתיים לפני ייסודה של קרן יק"א על ידי פליטים יהודים שנמלטו מאימת הפרעות ברוסיה, בימי תפארתה התגוררו בעיירה זו אלפי יהודים ופעלו בה בתי כנסת רבים ומוסדות יהודיים נוספים, מושבה זו זכתה בפי יהודי ארגנטינה לתואר 'ירושלים של ארגנטינה'.

 

גם יהודי ארגנטינה שבאו להתיישב בארץ מרחקים זו בשל רצונם להימלט מגלי האנטישמיות הגואים באירופה, נאלצו לעיתים לספוג את חיציה של אותה שנאה עתיקת יומין - שנאת עשו ליעקב. ידועים הם הפרעות מהם סבלו יהודי ארגנטינה בשנת ה'תרע"ט אשר הסבו נזק רב לרכוש היהודים, אולם מלבד אירועים חריגים אלו זרמו חיי הקהילה היהודית על מי מנוחות עד למלחמת העולם השנייה.

 

ימים אלו היו ימיה היפים של קהילת יהודי ארגנטינה, באותה תקופה מנתה הקהילה קרוב לחצי מיליון יהודים, רחובה הראשי של בואנוס איירס חצה את רובע 'אונסה' שהיה מאוכלס כמעט כולו ביהודים, מבין שלטי החוצות הרבים היו מציצים להם שלטים הנושאים אותיות עבריות ומכריזים כי בית עסק זה של יהודי הוא. יחד עם שכנו רובע 'וויז'ה קרספו' קיבלו שני הרבעים את התואר 'גטו' ולאו דווקא כשם גנאי, אלא בשל ההתיישבות של יהודים רבים ברבעים אלה, עד היום רבעים אלו מאוכלסים ביהודים רבים ובהם סממנים יהודיים מובהקים.

 

בראשית מלחמת העולם השנייה שימש כנספח צבאי בשגרירות ארגנטינה באיטליה אדם בשם חואן דומינגו פרון, פרון לא השתהה הרבה באירופה וכשהחלה האדמה בוערת באש המלחמה עזב את איטליה ושב לארגנטינה. בשהותו הקצרה באיטליה הספיק פרון לרכוש אהדה ואולי אף דעות פאשיסטיות מתורתו של הפאשיסט האיטלקי בניטו מוסוליני. כאשר שב פרון לארגנטינה הוא התקדם במהירות בפוליטיקה המקומית עד שהתמנה לנשיא. לאחר מלחמת העולם השנייה עת חיפשו ראשי הצפעונים מקום מקלט, פתח חואן פרון לרווחה את שערי ארצו ועודד את פושעי המלחמה הנאצים למצוא בה מקלט. לפי השערות רבות גם הרופא המרצח דוקטור יוזף מנגלה שר"י היגר לארץ זו. חואן פרון המשיך להציג את דעותיו הפאשיסטיות כאשר אסר הגירה יהודית לתחומי ארגנטינה, מה שמעניין הוא שבמקביל להתנהגותו האנטישמית יצר פרון קשרים דיפלומטיים עם מדינת ישראל הצעירה שהוקמה באותה העת.

 

עם הקמת מדינת ישראל החלה גם תנועת עלייה מסיבית של יהודים מארגנטינה לארץ ישראל, שהקימו מספר יישובים בארץ ישראל.

 

בראשית הקיץ של שנת תש"כ, התבשר העולם כולו כי שירותי הביטחון הישראלים עצרו על אדמת ארגנטינה את הארכי-רוצח הנאצי אדולף אייכמן יימח שמו, העולם כולו הוכה בתדהמה ובמיוחד ארגנטינה שקלונה נתגלה ברבים, אירוע זה גרם לערעור היחסים בין ישראל לארגנטינה ולגילוי תופעות אנטישמיות רבות כלפי הקהילה היהודית בארגנטינה.

 

באביב שנת ה'תשל"ו התרחשה בארגנטינה הפיכה צבאית, הנשיא הודח מתפקידו וממשל צבאי הונהג במדינה למשך שבע שנים, במהלך שבע שנים אלו נעלמו עשרות אלפי אזרחים ארגנטינאים על ידי החונטה הצבאית ששלטה במדינה, משערים שמבין הנעלמים היו גם למעלה מאלפיים יהודים שנחטפו על ידי הצבא ולא נודע מה עלה בגורלם.

 

שמה של ארגנטינה עלה שוב לכותרות בהקשר יהודי ביום י"ב אדר א' שנת ה'תשנ"ב, ביום זה זעזע את העיר בואנוס איירס פיצוץ עז, מחבל מתאבד נהג במכונית תופת עמוסת חומרי נפץ ופוצץ את עצמו ליד שער הבניין בו שכנה שגרירות ישראל בארגנטינה, בפיגוע תופת זה נהרגו 22 ישראלים ועוד שבעה מקומיים, למעלה ממאתיים עשרים איש נפצעו וחלקים נכבדים מבניין השגרירות קרסו.

 

כעבור שלש שנים, ביום י' באב שנת ה'תשנ"ה, התרחש פיגוע התאבדות נוסף נגד מטרה יהודית בבואנוס איירס, המטרה הפעם הייתה בניין הקהילה היהודית בעיר, בחזיתו התאבד מחבל בתוך מכונית עמוסה בכמעט חצי טון חומר נפץ. מעוצמת הפיצוץ, חזית הבניין כולו קרסה ומכתש גדול נפער בכביש, בפיגוע דמים זה נהרגו שמונים וחמש יהודים ולמעלה משלש מאות אחרים נפצעו.

 

את שני הפיגועים ביצעו ככל הנראה מחבלי ארגון החיזבאללה בהכוונתם של שלטון האייתוללות באיראן, בעקבות הפיגועים הגישה ממשלת ארגנטינה בקשה לאינטרפול להוציא צו מעצר נגד ראשי החיזבאללה ובכירים נוספים באיראן, אך למרות זאת אין זה מן הנמנע ששוטרים מקומיים סייעו למבצעי הפיגועים בתוכניתם הזדונית.

 

הפיגועים בארגנטינה נשתרשו עמוק בתודעה היהודית ולמרות שיקומו של בניין הקהילה עדיין לא הגלידו פצעי הקהילה.

 

גם בימים אלו עדיין נמשך גל עלייה מארגנטינה לארץ ישראל, בעיקר בעקבות המצב הכלכלי הקשה שפקד ארץ זו, ונפילת הבנקים היהודיים שהיו שייכים לעשירי הקהילה.

 

מזה שנים רבות קיימת בארץ ישראל ישיבת 'דרומה' בה עמלים בתורה בניהם של אותם עולים שעזבו את ארגנטינה והתיישבו בארץ ישראל. לפי ההשערות חיים כיום על אדמת ארגנטינה כרבע מיליון יהודים רובם ככולם מרוכזים באזור העיר בואנוס איירס.