יום רביעי י"ז בשבט תשפ"ב 19/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

גזירות ת"ח ות"ט

בשנים ה'ת"ח וה'ת"ט נערכו פרעות ופוגרומים קשים ביותר ביהודי פולין. מאות אלפי יהודים נהרגו על קידוש ה', וצדיקי הדור אמרו כי מחורבן בית המקדש השני ועד לאותם פרעות לא הייתה גזירה כה קשה על עם ישראל.

מוטי מרינגר ג' באב תשס"ט - 24/07/2009 06:01
לאורך שנות גלותו הרבות מתנחם עם ישראל בתקווה הפועמת לביאת משיח צדקנו ובגאולה הקריבה במהרה בימינו אמן. בהיסטוריה היהודית כולה ובפרט בתקופות הקשות ביותר, תמיד היו עומדים מחשבי הקיצין שחישבו ומצאו מתי תבוא הגאולה. בין מחשבי קיצין אלו היו גדולי ישראל רבים כמו רבי עקיבא שראה בראשית מרד בר כוכבא את בר כוכבא כמשיח, ועוד גדולים רבים אחרים. גם שנת ה'ת"ח נדרשה על ידי דורשי רשומות כשנת הגאולה, הדרשנים הסתמכו על מאמרים מהזוהר הקדוש ובגימטריאות שונות על מנת להוכיח כי שנת ת"ח היא שנת הגאולה. תקוותם של היהודים לגאולה השלימה באותה שנה נכזבה, הגאולה טרם הגיעה, ושנת ת"ח הפכה משנת ששון לשנת אבל.
 
בשנים ת"ח ות"ט התרחשו פרעות ביהודי מזרח אירופה בהם נהרגו רבים על קדושת שמו יתברך. בחיבור 'מגילת עיפה' אותו כתב רבי שבתי כהן – הש"ך, בו הוא מספיד את חורבן קהילות אירופה בימיו, הוא כותב על תקופה זו: 'שנת ת"ח אשר חשבתי 'ב'זאת' (בגימטריה ת"ח) יבוא אהרן אל הקודש' לפני ולפנים, נהפך כנורי לאבל ושמחתי ליגונים, והקריבו את עולתם הישראלים והלויים והכהנים, ובשנת ת"ט שומר משמרת 'הקדש' (בגימטריה ת"ט), הם האנשים ההגונים נהרגו על קדושת שמו יתברך'.
 
באותם הימים שלטו בפולין אצילים ופריצים שהיו בעליהם של שטחים נרחבים בהם הקימו אחוזות ועסקים רבים, עבור האצילים עבדו בפרך עובדי כפיים, איכרים וסתם פועלים, את רוב נכסיהם של האצילים הם היו מחכירים לאיכרים הפשוטים והיו גובים מהם בתמורה דמי חכירה ומיסים שונים. בתפקיד הגובים עבור האצילים שמשו יהודים רבים, כך אירע שפעמים רבות האיכר הגוי לא הכיר כלל את האציל שאליו עבר התשלום, אלא רק את היהודי שגבה אותו.
 
מספר שנים לפני תחילת הפרעות הגיעו מהמזרח חבורות קוזאקים והתיישבו בפולין, הקוזאקים נהגו אף הם לעבוד לפרנסתם כאיכרים הפולנים, אך עולם הקשה של האצילים המריד אותם ועורר אותם לנקוט פעולה. באותם הימים מת מלך פולין ולדיסלב הרביעי, ויורשו ין קזימיר התמנה רק כחצי שנה לאחר מכן. הייתה זו אם כן חצי שנה בה לא שלט מלך על הארץ ומצב זה היווה חממה לצמיחתה של תנועת המרי. בראש תנועת המרי עמד הצורר בוגדאן חמילניצקי המכונה 'חמיל הרשע', שגייס סביבו צבא גדול של קוזאקים ואיכרים מתוסכלים. יחד עם צבא זה החלו המורדים עוברים ברחבי פולין כשהם משמידים והורסים את כל מה שנקרה בדרכם.
 
בכל מקום אליו הגיעו הקוזאקים הופנו חיצי שנאתם כלפי היהודים. ליהודים הועמדה הברירה להתנצר או למות, וכאשר בחרו היהודים להיהרג על קידוש ה', טבחו בהם הצוררים והרגום במיתות משונות. בפרעות אלו נחרבו קהילות יהודיות רבות ועתיקות ומאות אלפי יהודים נרצחו. אחד התיעודים המזעזעים למעשי הקוזאקים נמצא בספר 'יון מצולה' אותו חיבר רבי נתן נטע הנובר שחי באותה התקופה. בספרו מתאר רבי נתן מיתות שונות ומשונות בהם נרצחו היהודים, בחורי חמד שנתלשו מעל דפי תלמודם, ותינוקות שנקרעו מזרועות אימותיהן, כולם הובלו לשחיטה אכזרית בעוון היותם יהודים. לפי אומדנים משערים כי בפרעות כולם נרצחו למעלה משלש מאות אלף יהודים, מספר כה גבוה של יהודים לא נהרג מאז מרד בר כוכבא, אז הרגו הרומאים למעלה ממיליון יהודים.
 
לא בכל מקום גברה ידם של הקוזאקים, במספר ערים התאגדו היהודים ונטלו בידם גרזנים ושאר כלי מלאכה שהפכו לזמן מה לכלי משחית, והתייצבו להגן על עירם. כזה היה המצב בעיר לבוב בה שיתפו היהודים פעולה עם הפולנים המקומיים והופקדו על הגנת קטע נרחב מחומת העיר, גם לאחר שצרו הקוזאקים על העיר ודרשו את הסגרתם של היהודים סרבו הפולנים לדרישה זו, ויהודי לבוב ברובם הגדול ניצלו. גם בערים אחרות דוגמת פשמישל, קאמינץ ובוצ'אץ עמדו היהודים להגן על עירם וניצלו.
 
מבין כל היהודים שנטלו על עצמם את תפקיד ההגנה, התפרסמה ביותר גבורתם העילאית של יהודי העיר טולצ'ין, שגם לאחר שנכשלו בהגנתם על עירם, מסרו עצמם בגאון למות על קידוש ה'. בספר יון מצולה מתאר רבי נתן את סיפורם של יהודי טולצ'ין כך: 'שם היו במבצר שש מאות גיבורי חיל מן השרים של עם פולין, וגם נתקבצו שם כשני אלפים יהודים, והיו בהם גיבורי חיל ומלומדי מלחמה. ויכרתו שניהם ברית, איש את אחיו יעזורו להלחם נגד שונאיהם, ובשבועה שלא ימעלו זה בזה. וחיזקו המבצר מאוד מאוד, וחמושים עלו בני ישראל בכל מיני כלי זין, ויעמדו על החומה השרים והיהודים. ובכל פעם שקרבו לגשת אל המבצר... ..ויכו עם רב, וינוסו בפני בני ישראל; ובני ישראל אזרו חיל וירדפו אחריהם ויכו מהם כמה מאות איש. ויתאספו היונים עוד הפעם, עם כל בני הכפרים וערים הסמוכים להם לאלפים ולרבבות, ויקריבו אילי ברזל להפיל החומה, ובאו פתאום להלחם על המבצר בצעקות גדולות ומשונות כנהוג של הקאזקין, ויראו העומדים על החומה ויתמהו על ריבוי העם, ויחרד לבם. ואף על פי כן ויורו המורים מן החומה ולא נתנו לגשת אל החומה, וינוסו מפני בני ישראל גם בפעם הזו'. למרות גבורתם של היהודים ותרומתם להגנת העיר לא הכירו להם שכניהם הפולנים טובה, ובסתר רקמו מזימות להסגיר את היהודים לקוזאקים על מנת להסיר את האויב מעל חומות העיר. משנכחו יהודי העיר כי שכיניהם בגדו בהם, הם הסתגרו באחד מגני העיר ובמעמד רבני הקהילה קיבלו עליהם עול מלכות שמים. הקוזאקים שצרו על שערי הגן מבחוץ הציעו שוב ושוב ליהודים להמיר את דתם ולהציל את גופם, אך קדושים אלו בחרו להציל את נפשם ורוחם גם במחיר הקרבת גופם. לאחר שסיימו בני העיר לזעוק את הקריאה הנצחית 'שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד' נפתחו שערי הגן וכל יהודי העיר - כאלף וארבע מאות איש גברים נשים וטף פסעו בגאווה יהודית אל מותם על קידוש שמו יתברך.
 
לא רק יהודי טולצ'ין הוכיחו גבורה יהודית אל מול הקוזאקים, בכל מקום ומקום אליו הגיעו הצוררים שמרו היהודים בגאון על יהדותם ולא שעו לפיתוי להציל את גופם במחיר רוחם.
 
לבד מהיהודים שנהרגו על קידוש ה', היו גם רבים אחרים שנפלו בשבי הקוזאקים וגורלם היה מר ממות. בכל מדינה ומדינה שהגיעה אליה הבשורה הנוראה על הפורענות שפקדה את יהודי פולין, נחלצו היהודים חושים על מנת לעזור לאחיהם המצויים בצרה ובשביה. משלחות של יהודים יצאו למדינות רחוקות וחצו יבשות וימים על מנת לגייס סכומי עתק לפדיון שבויים, יהודים רחמנים בני רחמנים ערבים זה לזה ופתחו את ידם לרווחה לטובת השבויים שנפדו מידי הקלגסים בהון רב. גם לפליטים הרבים שזרמו למדינות מערב אירופה נחלצו היהודים לסייע, והם זנו ופרנסו את אחיהם בלב רחב ובעין יפה. לאחר שוך הפרעות החלו יהודי פולין מלקקים את פצעיהם הקשים, אך עדיין המשיכו הרדיפות ברחבי פולין עוד מספר שנים.
 
גדולי ישראל שחיו באותה תקופה גזרו גזירות על הציבור כאבל על הפרעות. יום כ' בסיוון - היום בו נרצחו יהודי קהילת נמירוב שהייתה הקהילה הראשונה שנהרגה על קידוש ה', נקבע כיום תענית ציבור לדורות, ואותו דור עצמו קיבל על עצמו למשך כמה שנים להמעיט בכל השנה בתכשיטי נשים ובכלי זמר ושיר.
 
מלבד התקנות שתיקנו גדולי ישראל, נעשה גם בדק בית על מה ולמה באה הרעה הזו על עם ישראל. רבה של פראג הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר זצ"ל – בעל 'התוספות יום טוב', סבר שהגזירות הקשות הגיעו כעונש על כך שהיהודים זלזלו בקדושת בית-הכנסת ולא שמרו על כבודו כבית מקדש מעט. כתשובת המשקל פעל רבי יום טוב לחזק את עניין קדושת בית הכנסת, והוא תיקן ברכת 'מי שברך' לאלו השומרים את פיהם ולשונם מלשוח שיחת חולין בבית הכנסת, מי שברך זה נאמר עד היום בקהילות רבות לפני תפילת מוסף של שבת.
 
קינות רבות חוברו על פרעות ת"ח ות"ט. מפורסמת ביותר תפילת אב הרחמים הנאמרת בכל קהילות אשכנז מדי שבת לפני תפילת המוסף ובה מובא הפסוק מספר דברים 'הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו'.
 
את הריגתם של יהודי פולין ספד רבי יום טוב ליפמן הלר זצ"ל במילים 'אלה אזכרה בדמעות שליש, צעקה מרה גדולה אבוי, אוי, אללי, בזכרי שנתיים, לא היו כהנה לרוע מיום שגלינו בגולה. תי"ו ח"ת – 'זאת' שנה, גן אלוקים חשבנוה, איש איש לנחלתו יהא עולה, תי"ו טי"ת – 'אחת' היא שנה. דמי נשפך, לא זו של זו רעה חולה.
 
שנים רבות לאחר הפרעות נותרה השפעתן על קהילות יהודי פולין, אך נצח ישראל לא ישקר, תפארתה של יהדות פולין שבה אליה וקהילות יהודיות רבות שבו וצמחו לתפארה על אדמת פולין.