יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יהדות לוב

קרוב לשלושת אלפים שנות היסטוריה יהודית, טומנים בחובם מדבריות הסהרה, וחופי הים המסוכנים של לוב. על קהילה יהודית עתיקת יומין הגאה במסורותיה, וברבניה הגדולים שאור תורתם מאיר את העולם היהודי כולו עד עצם היום הזה.

מוטי מרינגר כ"ד בתמוז תשס"ט - 16/07/2009 07:35
עוד לפני חורבן בית ראשון בידי נבוכדנצר מלך בבל, ויתכן שאף לפני בא מלך אשור שהגלה את עשרת השבטים אל מעבר לנהרות לחלח וחבור, כבר שכנה בצפון אפריקה קהילת גדולה של יהודים באזור בו שוכנת בימינו מדינת לוב.
 
בעיר גריאן שבלוב קיים עד ימינו בית הכנסת עתיק שנחשב בן למעלה משלשת אלפים שנה, עוד מימיו של שלמה מלך ישראל. על פי מסורת יהודי לוב, סיפקה הקהילה הלובית ברבורים ועצי מור ובשמים לסעודותיו של שלמה המלך.
 
דעות אחרות מאחרות אך במעט את יסודה של קהילת לוב, לתקופת סוף בית המקדש הראשון, עת גלו מארץ ישראל עשרת השבטים. קמיע עתיק שמתוארך לתקופה זו נתגלה בקירנאיקה ועליו הכתובת העברית 'לעבדיו בן ישב'.
 
אזור קירנאיקה היה חבל ארץ שהשתרע בצפון אפריקה, והוא נקרא בשם זה על שם העיר הראשית באזור ששמה היה קירני. בעיר קירני נמצאו כתובות יהודיות עתיקות המעידות על נוכחות של יהודים רבים במקום.
 
העדות העתיקה המוסמכת ביותר למגוריהם של יהודים באזור, נמצאת בכתביו של יוסף בן מתתיהו. באחד מחיבוריו מציין יוסף בן מתתיהו כי תלמי מלך מצרים שלח חיל של כמאה אלף חיילים יהודים על מנת להגן על גבולות אזור קירנאיקה שהיה בשליטתו, חיזוק לאירוע זה נמצא גם במקורות כתובים נוספים מאותה תקופה.
 
לפי עדותו של יוסף בן מתתיהו, בסוף תקופת בית שני היגרו יהודים רבים לקירני והקהילה היהודית במקום הגיעה לכדי חמשת אלפים איש.
 
לאחר חורבן בית המקדש השני, מרדו יהודי התפוצות בשלטון הרומאים בכמה ארצות. מרד זה קדם למרד בר כוכבא בלמעלה מעשר שנים, והשתתפו בו יהודי קירנאיקה, אלכסנדריה וקפריסין. לדעת רוב ההיסטוריונים, המרד התחיל על ידי יהודי קירנאיקה, ומשם פשט עד לאלכסנדריה שבמצרים. בראשית המרד הצליחו היהודים לגרום נזק כבד למוסדות הקיסרות הרומאית שבצפון אפריקה, אך כעבור מספר חודשים הגיעו לאזור חילות ששלח הקיסר טריאנוס מרומי, והם דיכאו את המרד ביד קשה ובאכזריות. רבים מיהודי קירנאיקה נהרגו בקרבות מול הרומאים, ורבים אחרים נמלטו דרומה אל המדבריות וההרים שבלב אפריקה הרחק ממקום ישוב.
 
באמצע המאה השביעית לספירת הנוצרים, כבשו את טריפוליטנה (חבל ארץ שהעיר טריפולי היא בירתו) וקירנאיקה חילות ערביים שגירשו את הרומאים, והפכו את לוב למדינה איסלאמית. תחת שלטון הערבים החלו יהודים לשוב מהמדבריות וההרים והתיישבו בטריפולי ובערים נוספות.
 
לפני כחמש מאות שנה כבשו הספרדים את לוב וייסדו במקום אינקוויזיציה שגרמה לפיזור יהודי טריפולי, יהודי העיר שבו ונמלטו דרומה או שהסתירו את זהותם היהודית, והקהילה היהודית בעיר חוסלה. באותם הימים עבר בלוב המקובל רבי שמעון לביא שהיה ממגורשי ספרד, רבי שמעון היה בדרכו לארץ ישראל, ובשנת ה'ש"ט הגיע לעיר טריפולי. בעת שהותו בעיר נוכח רבי שמעון כי מצבם הרוחני של יהודי טריפולי הוא בכי רע, ועל כן שינה מתוכניתו והחליט להישאר בלוב על מנת לשקם את הקהילה היהודית שבה, וללמד את יהודיה תורה, למען ידעו לילך בדרך הישר. בעת ששהה רבי שמעון בטריפולי הוא חיבר את פירושו על הזוהר 'כתם פז', שעד מהרה נפוץ בכל קהילות ישראל. חיבורו הנודע של רבי שמעון הוא הפיוט 'בר יוחאי נמשחת אשריך' שנכתב על ידו לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי, ומושר עד היום בכל קהילות ישראל.
 
לאחר שלטון הספרדים, הייתה זמן מה השליטה בחופי לוב נתונה בידי חבורה של שודדי ים אכזריים, שבראשם עמד השודד חייר אד אדין שכונה 'אדום הזקן'. באותה תקופה היו חופיה של לוב בחזקת סכנה ואוניות סוחר ששטו במימי הים התיכון התרחקו מחופים אלה, מצב זה נמשך כך במאתיים השנים הבאות, וגם לאחר שהאימפריה העות'מאנית כבשה את לוב, המשיכו החופים לשרוץ שודדים שהרחיקו את המסחר הימי הרחק מחופיה של לוב.
 
עד לתחילת המאה הי"ח לספירה, הייתה לוב תחת שליטתה של האימפריה העות'מאנית, ותקופה זו מכונה 'התקופה העות'מאנית הראשונה'. בראשית המאה הי"ח תפס את השלטון בלוב אחמד קראמנלי שהיה קצין בצבא, והוא ייסד את שושלת קראמנלי ששלטה בלוב במשך למעלה ממאה שנה. תקופה זו הייתה תקופת פריחה עבור יהודי לוב, והקהילה במקום הלכה וגדלה, כאשר מוסדות יהדות קמים סביבה ומייקרים את מעמדה. בתקופה זו היגרו יהודים רבים מטוניסיה ומאיטליה והתיישבו בלוב, והוסיפו חיזוק נוסף לקהילה היהודית המקומית.
 
תקופה קצרה באמצע שלטונם של בני קראמנלי הייתה רעה ליהודים, היה זה כאשר השתלט על השלטון במדינה הצורר עלי בורגול שהשליט ממשל של פחד ואימה בלוב. עלי בורגול הצר את רגלם של היהודים, ואף מספר יהודים נהרגו על ידו. עד מהרה הודח בורגול מהשלטון על ידי בני קראמנלי, ויום הדחתו - הוא יום כ"ט בטבת, נחוג על ידי יהודי לוב כחג פורים של בורגול. לאחר הדחתו של בורגול, שבה הקהילה היהודית לתפארתה, ואף זכתה לאוטונומיה כלשהי משלטונם של בני קראמנלי, כך שחיי הקהילה זרמו על מי מנוחות.
 
בתקופת שלטונם של בני קראמנלי, ניהלה לוב מלחמה במשך ארבע שנים עם ארצות הברית. העילה למלחמה הייתה דרישתה של לוב, כי ארצות הברית תשלם סכום עתק (במושגי אותם הימים) של שמונים ושלש אלף דולר, כתמורה למתן חסותה והגנתה של לוב על ספינות סוחר אמריקאיות מפני ספינות השודדים הרבות שנעו באזור. דרישה כספית זו נראתה לארצות הברית מוגזמת, ובמשך כארבע שנים צרו ספינות הצי הימי של ארצות הברית על חופיה של לוב. במהלך הקרבות הטביעו הלובים את הספינה האמריקאית 'פילדלפיה' ושבו את כל ציוותה, השבויים שוחררו רק לאחר קבלת כופר גדול ששילמה ארצות הברית תמורתם. סופה של המלחמה היה עם כניעתה של לוב לתנאיה של ארצות הברית וויתור על הכסף.
 
באמצע המאה הי"ט לספירה, שב השלטון בלוב לידי האימפריה העות'מאנית שמינתה במקום פאחות על מנת שינהלו את הסדר ויגבו מיסים עבור השלטון היושב באיסטנבול. היהודים יצרו קשרים חזקים עם פאחות אלו, ואף כי לעיתים תכופות התחלפו הפאחות והיה צורך ליצור קשרים אלו בכל פעם מחדש, בכל זאת התגברו היהודים על בעיה זו בעזרת שלמונים בהם שוחדו פקידי הממשל הטורקי, ומעמדם של עשירי היהודים בלוב באותה העת היה רם ונכבד.
 
בראשית המאה העשרים, כבשה איטליה את לוב וקבעה במקום את שליטתה. בתקופה זו נוצרו יחסים הדוקים בין יהודי לוב ליהודי איטליה, רבים מיהודי לוב היגרו לאיטליה ולהיפך והמסחר בין שני המדינות פרח.
 
בראשית מלחמת העולם השנייה, החל מצבם של היהודים מתדרדר. תחילה חוקקו חוקי הגזע על ידי השליט האיטלקי הפאשיסט בניטו מוסוליני באיטליה בלבד, אך עד מהרה הוחלו חוקים אלו גם על יהודי לוב, ומשהותר דמם של יהודי לוב החלו שכניהם הערבים עורכים בהם פרעות.
 
אזור קירנאיקה שבלוב היה אזור קרבות מרכזי בין הבריטים לגרמנים בצפון אפריקה, העיר קירני עצמה עברה פעמים רבות מידיים גרמניות לידים אנגליות וחזרה. בפעם הראשונה שכבשו האנגלים את העיר, שמחו יהודי המקום לקראתם, ובייחוד שמחו לפגוש את הלוחמים היהודים בני ארץ ישראל שלחמו באותו אזור כחלק מהבריגאדה היהודית שהתגייסה על מנת לסייע לבריטים לעצור את הגרמנים לפני בואם לארץ ישראל. התנהגות זו של היהודים הייתה לצנינים בעיני הגרמנים, ומשאלו כבשו שוב את קירנאיקה, הוחלט על ידי מוסוליני והגרמנים לשלוח את יהודי המקום למחנה הריכוז ג'אדו. למעלה מאלפיים יהודים הוגלו למחנה זה ושהו בו במשך כשנה בתת תנאים, במחנה עצמו לא הושמדו יהודים כבמחנות פולין, אך בכל זאת ניתנה לשומרים הוראה לירות בכל מי שיתקרב לגדר. במחנה זה נהרגו על קידוש ה' מאות מיהודי לוב מרעב ושאר מחלות שהתפתחו במקום בשל התנאים ההומניטאריים הגרועים והמחסור במזון ששרר בו.
 
בשנת ה'תש"ג שוחררה לוב סופית על ידי הבריטים, ואסירי מחנה ג'אדו יצאו לחופשי. בתקופת מלחמת העולם השנייה נהרגו על ידי הנאצים יימח שמם למעלה משבע מאות מיהודי לוב.
 
לאחר המלחמה סבלה הקהילה היהודית בלוב ממחסור בתנאים בסיסיים למחיה, וכן מפרעות שערכו בה הערבים, במהלכם נהרגו מאה ארבעים ושתיים יהודים. סיוע רב הוגש ליהודים המקומיים בידי חיילים יהודים ששרתו בצבא הבריטי, ואט אט הקהילה החלה משתקמת. בעת הקמת מדינת ישראל, מנתה קהילת יהודי לוב קרוב לארבעים אלף איש שסבלו מפרעות שערכו בהם הערבים לעיתים תכופות. בחמש שנים הבאות שלאחר הקמת המדינה עד לשנת ה'תשי"ג, עלו כמעט כל יהודי לוב לארץ ישראל. אלפים בודדים נותרו בלוב עד לאחר מלחמת ששת הימים, אז הותר להם על ידי השלטונות לעלות גם הם לארץ ישראל.
 
בלוב עצמה כמעט ולא נותרו כיום יהודים, אך ניתוקה של הקהילה ממיקומה הגיאוגרפי לא פגע ברוחה האיתנה, וקהילות יוצאי לוב רבות קיימות ברחבי ארץ ישראל ובאיטליה, וממשיכות את המסורות עתיקות היומין של קהילה מפוארת זו.