בנם של כלב בן יפונה ומרים הנביאה ואחיינם של משה ואהרן היה חור, חור היה מגדולי הדור וממנהיגי עם ישראל בראשית נדודיהם במדבר, עד שנהרג על ידי בני ישראל קודם למעשה חטא העגל.
בספר דברי הימים מובא כי מרים הנביאה אחות משה רבינו ו
אהרן הכהן, נישאה לכלב בן יפונה שהיה נציג שבט יהודה בין המרגלים ששלח משה רבינו על מנת לתור את ארץ כנען.
למרים הנביאה ולכלב בן יפונה נולד בן בשם חור, חור היה אביו של אורי וסבו של בצלאל, שאותו מילא הקדוש ברוך הוא ברוח חכמה על מנת שישכיל לבנות את משכן העדות, לפי חלק מהמפרשים היה חור אחד משבעים מזקני ישראל והוא אף נזכר על ידי משה כמי שעל בני ישראל להגיש אליו דין ומשפט כאשר הוא נעדר.
בתלמוד בבלי במסכת סנהדרין מובא חשבון השנים שבין כלב לנינו בצלאל, בראשית ספר יהושע מעיד על עצמו כלב כי באותו יום הוא היה בן שמונים וחמש שנה, ואילו ביום ששלח אותו משה יחד עם המרגלים לתור את הארץ היה בן ארבעים שנה, שנה לפני שילוח המרגלים הוקם משכן העדות על ידי נינו של כלב – בצלאל, ושם נזכר בלשון הפסוק על העוסקים במלאכה הלשון 'איש איש ממלאכתו אשר המה עושים', מלשון התורה שקראה לעוסקים במלאכה 'איש', מסיקה הגמרא כי בצלאל היה באותה עת בן שלש עשרה שנה לפחות, אחרת לא היה ראוי להיקרא בתואר 'איש', נמצא אם כן שכעבור שנה בעת שילוח המרגלים היה בצלאל בן ארבע עשרה שנה, ואבי סבו כלב היה אך בן ארבעים שנה. לפי חשבון זה כשנולד בצלאל היה כלב בן עשרים ושש שנה בלבד, נפחית מימי כלב עוד שנתיים עבור ימי עיבורם של חור בנו אורי ונכדו בצלאל, נמצא שבעשרים וארבע שנים נולדו שלשתם – חור, אורי ובצלאל, היוצא מזה הוא שחור נולד לאביו כלב כשהיה בן 8-9 שנים, כן היה גילו של חור כשנולד לו בנו אורי, וכן היה גילו של אורי כשנולד לו בנו בצלאל.
שמו של חור נזכר בספר שמות בהקשר למלחמת עמלק בישראל, כאשר חנו בני ישראל ברפידים רפו ידיהם בקיום המצוות ומיד בא עמלק והחל נלחם בהם, משפרצה המלחמה ציווה משה את תלמידו יהושע בן נון כי יבחר אנשים שיצאו עימו למלחמה בעמלק, ואילו משה רבינו עלה לראש הגבעה שם הרים ידיו כלפי שמים על מנת להזכיר ללוחמי ישראל כי ה' הוא עזוז וגיבור המלחמה. יחד עם משה רבינו עמדו בראש הגבעה אהרן הכהן וחור שהיה אחיינו של משה, לאחר זמן מה כבדו ידיו של משה והוא התיישב על אבן, כאשר אהרן וחור תומכים בידיו על מנת שיישארו נשואות כלפי שמים, כך ניצבו משה אהרן וחור בראש הגבעה עד שניצחו ישראל במלחמה.
במדרש פרקי דרבי אליעזר מובא כי חור נהרג על ידי בני ישראל בזמן חטא העגל. כשעלה משה רבינו לשמים למשך ארבעים יום וארבעים לילה על מנת לקבל את התורה, נותרו אהרן וחור יחד עם בני ישראל כשהם ממונים על פי משה להורות את בני ישראל דין משפט. ביום האחרון לימי הארבעים, טעו בני ישראל בספירת הימים, וחשבו כי עברו ארבעים הימים עליהם דיבר משה, ומכיון שלא שב סימן הוא כי משה רבינו נפטר. מיד פנו הערב-רב שבבני ישראל אל אהרן וחור בדרישה כי יעשו להם אלהים אחרים שילכו לפניהם במקום משה רבינו שכביכול נפטר. חור שהיה מגדולי הדור ובן לשבט יהודה נזעק בקנאת ה' והוכיח את בני ישראל על מחשבתם הרעה, בני ישראל כעסו על תוכחתו של חור והרגוהו.
יום הריגתו של חור היה ביום ט"ז בתמוז שנת ב' אלפים תמ"ח, יום אחד לפני י"ז בתמוז בו חטאו בני ישראל בחטא העגל.
דעה שונה ומעניינת לגבי חור מובאת בפירוש על התורה של רבי אברהם אבן עזרא, והוא מביא דעה כי חור לא היה בנה של מרים כי אם בעלה.
מצאצאיו של חור שהיה משבט יהודה נולד דוד מלך ישראל.
1. איך ילדו אז בכזה גיל מוקדם?
מקשה 09/09/2009 20:04