יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

קהילת יהודי לבוב - למברג

העיר לבוב היא למברג, עיר ואם בישראל אותה פיארה קהילת היהודים השלישית בגודלה במדינת פולין שלפני מלחמת העולם השנייה

מוטי מרינגר י"ג בתמוז תשס"ט - 05/07/2009 10:59
העיר לבוב – אחת הערים המרכזיות בגליציה, נוסדה באמצע המאה הי"ג לספירת הנוצרים על ידי הנסיך גליץ' דניאיל, כבר בתקופת היווסדה החלו גרים בלבוב יהודים שהפכו אותה עם השנים לעיר ואם בישראל, מלאה בחכמים וסופרים השוקדים על התורה בבתי מדרשותיה הרבים.

בשנת ה'ש"מ כאשר הוקם 'ועד ארבע הארצות' כגוף המייצג של כל קהילות מזרח אירופה, ייצגה העיר לבוב בוועד זה את כל חבל רייסין שהייתה בירתו. בעיר לבוב התחלקה הקהילה היהודית לשתי חלקים, חלק אחד שכן בתוך חומות העיר וחלק שני שכן מחוץ לחומות, שתי הקהילות היו נפרדות לגמרי זו מזו בכל ענייני הכספים והמוסדות, והגוף המקשר היחיד ביניהן היה בית הקברות המשותף לכל יהודי העיר, בעיר התקיימה גם קהילה נפרדת של יהודים קראים הכופרים בתורה שבעל פה רח"ל.

בשנים ה'ת"ח ות"ט חלפה חרב של דין על ראשיהם של יהודי מזרח אירופה, בדמותו של הצורר בוגדן חמלניצקי וצבאותיו הקוזאקים ימ"ש, בפרעות אלו, אשר נזכרות לדיראון עולם כ 'גזירות ת"ח ות"ט', נהרגו המוני יהודים על קידוש ה' לאחר שניתנה בידם האפשרות להמיר את דתם או למות, קהילות יהודיות שלמות נחרבו בפרעות ויום כ' בסיון שנקבע כבר בעבר כיום תענית על ידי רבינו-תם, חודש על ידי גדולי אותו דור גם כיום זיכרון ותענית ציבור לזכר פרעות אלו.

גם קהילת לבוב לא ניקתה מחרבם של הצוררים, בחודש תשרי שנת ה'ת"ט הגיעו גייסות הקוזאקים אל העיר לבוב והחלו צרים על חומותיה, שלא כבמקומות רבים אחרים, יהודי לבוב חשו להגן על עירם וקיבלו מטעם המושל את התפקיד להגן על חלק רחב מחומת העיר, יהודים תמימים שעד יום האתמול עסקו במסחר פשוט ובשאר מלאכות, נטלו לידיהם גרזנים וחרמשים ונזעקו להגן על חייהם מפני הקוזאקים, לאחר מצור שנמשך כחודשיים התייאשו הקוזאקים ועזבו את העיר, במהלך המצור דרשו הקוזאקים ממנהיגי העיר כי יסגירו לידיהם את היהודים על מנת להורגם, אך מושלי העיר סירבו לבקשה וחייהם של רוב היהודים שהתבצרו בתוך העיר ניצלו.

ה'חכם צבי' צלם
בשנת ה'תי"ד זכתה העיר לבוב כאשר עלה לכהן בה פאר הרב דוד הלוי סגל זצ"ל, רבי דוד שנודע בכינויו הט"ז על שם ספרו 'טורי זהב', ישב עד לפרעות ת"ח ות"ט במדינת מוראביה, אך בעקבות הפרעות עקר ממקומו עד שמצא את מנוחתו בעיר לבוב. בלבוב כיהן רבי דוד כרב עד לפטירתו בשנת ה'תכ"ז, בעיר נשתמר בית הכנסת בו נהג הט"ז להתפלל עד לכיבוש הנאצים בימי מלחמת העולם השנייה, הט"ז נקבר בבית הקברות היהודי של לבוב שנחרב לפני כחמישים שנה בידי הסובייטים שחרשו את בית הקברות והפכו אותו לכיכר השוק המרכזי של לבוב.

דמות הוד נוספת שפיארה את העיר לבוב היא דמותו של רבי יעקב יהושע פאלק זצ"ל – 'הפני יהושע', רבי יעקב יהושע הגיע לעיר כחתנו של רבי שלמה סג"ל לנדא שדר בלבוב, עד מהרה התמנה רבי יעקב יהושע למשגיח על המלמדים בתלמודי התורה שבלבו, ולימים נבחר לפרנסה של העיר ובביתו נוסדה ישיבה בה היה רבי יעקב יהושע מוסר שיעורים לבחירי התלמידים שבלבוב.

בהקדמה לספרו 'פני יהושע' מספר רבי יעקב יהושע את שאירע עימו ביום ג' בכסלו ה'תס"ג, בקצה שכונת היהודים שכן באותם הימים מחסן נשק של צבא המלך, ביום ג' בכסלו עלה המחסן בלהבות וכמויות גדולות של חביות מלאות באבק השריפה שהיו בו התפוצצו והחריבו בתים רבים בשכונת היהודים, גם ביתו של רבי יעקב יהושע נחרב ורבי יעקב יהושע מצא עצמו קבור תחת הריסות ביתו ללא אפשרות להיחלץ החוצה, המחלצים הרבים שנזעקו למקום לא שמעו את קריאותיו הרחוקות והוא נותר קבור בחייו, מעמק הבכא התפלל רבי יעקב יהושע אל הקדוש ברוך הוא כי יושיעו ויעלהו מבור תחתיות, כשהוא נודר שכאשר ינצל בשלום ידפיס את חידושיו אותם כתב על הש"ס ונקראו בשם 'פני יהושע', רבי יעקב יהושע סיים את תפילתו, ולנגד עיניו נפתח שביל בין הריסות הבתים דרכו הוא יצא לחיים לשלום ללא פגע, רבי יעקב יהושע עצמו ניצל אך בשריפה הנוראה נהרגו אמו, אשתו ובתו יחד עם עוד יהודים רבים מבני לבוב, לאחר אירוע קשה זה עזב רבי יעקב יהושע את לבוב אך חזר אליה כעבור מספר שנים על מנת למלא את מקומו של רב העיר - 'החכם צבי' שנפטר.

בשנת ה'תע"ח הגיע ללבוב רבי צבי הירש אשכנזי זצ"ל – 'החכם צבי', רבי צבי כיהן כרבה של לבוב מספר חודשים בהם הספיק לתקן תקנות לשמירת חומות הדת בעיר, כעבור מספר חודשים התבקש 'החכם צבי' לישיבה של מעלה ונפטר ביום א' באייר שנת ה'תע"ח.

גדולי תורה נוספים הוסיפו לכהן כרבנים בקהילת לבוב המעטירה, ביניהם רבי חיים יהודה לייב אטינגר זצ"ל, רבי חיים בן שמחה הכהן רפפורט. בשנת ה'תרי"ז התמנה כרבה של לבוב רבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל, רבי יוסף שאול היה אדם אמיד ועל כן סירב ליטול את שכרו מקופת הקהילה, מנגד הוסיף רבי יוסף שאול ועשה מעשי חסד רבים בכספו הפרטי. שמו של רבי יוסף שאול נודע ברבים כתלמיד חכם וכפוסק משכמו ומעלה, בפולמוס 'מצות מכונה' היה רבי יוסף שאול מראשי המתירים לאכול מצות אלו בפסח, ואף פרסם בעניין זה קונטרס בשם 'ביטול מודעה' שנועד לחלוק על חיבורו של רבי שלמה קלוגר זצ"ל שנקרא 'מודעה לבית ישראל'.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה קהילת לבוב למעלה ממאה ועשר אלף יהודים, הייתה זו הקהילה היהודית השלישית בגודלה בפולין כולה, בראשית המלחמה נכבשה לבוב על ידי הסובייטים ומעמד היהודים בעיר כמעט ולא נפגע, עד מהרה גדל מספר היהודים באזור בכמאה אלף איש נוספים שנמלטו ממערב פולין מאימת חרבם של הנאצים ימ"ש, כעבור שנה מפרוץ המלחמה החלו הסובייטים מתנכלים ליהודים והגלו רבים מהם לתוככי רוסיה אל מרחבי סיביר הקפואים.

ארכיון יד ושם
בית הכנסת בלבוב שהוקם ב-1582 צלם
לאחר פלישת גרמניה לשטחי פולין הרוסיים החל מצב היהודים בלבוב מתדרדר במהירות, אל הנאצים הצטרפו לאומנים מקומיים ששמחו לסייע להם ביישום הפתרון הסופי, המקומיים ארגנו פוגרום ביהודים בו נהרגו כמעט חמשת אלפים יהודים בטענה שכביכול סייעו לרוסים, כעבור פחות מחודש בו' בתמוז ה'תש"א נערך פוגרום נוסף בו נרצחו כאלפיים יהודים שהועמדו על שוליהם של בורות ירי בסמוך לבית הקברות היהודי ונהרגו ביריות, ביניהם היה גם הגאון רבי אהרן לוין, רבה של ריישא וחבר ה'סיים' הפולני מטעם 'אגודת ישראל'.

הצעד הבא בחיסולם של יהודי לבוב הייתה הפקודה המחייבת כל יהודי לסמן את מוצאו על ידי תליית מגן דוד כחול על בגדו, לבד מזאת הוקם בעיר ארגון יודנראט שנוהל על ידי יהודים שמינו הנאצים ושימש כגוף מתווך בין הנאצים ליהודים.

ביום י"ח בחשוון שנת ה'תש"ב החל מוקם בלבוב הגטו היהודי, כעבור כחודש הושלמה בנייתו של הגטו ומאחורי שעריו נכלאו כמאה ועשרים אלף יהודים שהיו ידועים לנאצים כתושבי העיר, ועוד מספר רב של יהודים שנחשבו כשוהים לא חוקיים בגטו. לאחר שיהודי העיר נכלאו בגטו, החלו הנאצים מבצעים סלקציות בהן הופרדו הראויים לעבודה מאלו שלא נראו לנאצים ככאלה, וה'לא ראויים לעבודה' נשלחו ברכבות למחנה ההשמדה בלז'ץ שם נהרגו על קידוש ה'.

לאחר שנותרו בגטו רק הראויים לעבודה, הקימו הנאצים במקום בתי מלאכה בהם הועבדו יהודים אלו בעבודות כפיה לטובת מכונת המלחמה הנאצית, גם חייהם של יהודים אלו שנדחו מפני חרבו של מלאך המוות לעת עתה, היו תלויים על חוט השערה, מפעם לפעם היו הנאצים לוקחים כמה אלפים מיהודים אלו ומוציאים אותם להורג ביריות בתוך תחומי הגטו.

בסוף הקיץ של שנת ה'תש"ב נערכה בלבוב האקציה הגדולה, באקציה זו נשלחו להריגה במחנה בלז'ץ למעלה מארבעים וחמש אלף יהודים, שטחו של הגטו הצטמצם לכדי מחצית מגודלו המקורי ונותרו בו כחמישים אלף יהודים רשומים ועוד למעלה מעשר אלף יהודים לא רשומים.

בגטו המצומצם שנותר התפתחה מגיפת הטיפוס בעקבות תנאי תברואה ומחייה בלתי ראויים לבני אדם, המחסור במזון והצפיפות הרבה עודדו את המגיפה שעשתה שמות ביושבי הגטו, במהלך החורף של שנת ה'תש"ג נרצחו על ידי הנאצים כעשרים וחמש אלף יהודים כולל חברי היודנראט שקישרו בין הנאצים ליהודים, וכן החולים בבית החולים היהודי ששכן בגטו יחד עם צוות הרופאים והאחיות.

בקיץ של שנת ה'תש"ג הוחלט על ידי הנאצים לחסל את הגטו של לבוב, באמצע הקיץ החלו הנאצים במבצע חיסול הגטו אך נתקלו בהתנגדות מזויינת מצד מחתרת יהודית שהוקמה במקום, לוחמי המחתרת הסבו מספר אבידות לנאצים אך עד מהרה התגברו עליהם הנאצים והחלו מחריבים את הגטו, שרידי הגטו אחרונים הוצאו להורג על ידי הנאצים ביום כ' בחשוון ה'תש"ד.

ביום ו' באב שנת ה'תש"ד כבשו הסובייטים את העיר לבוב מידי הנאצים ומצאו בה מאות בודדות של יהודים ששרדו את התופת הנאצית, קרוב לרבע מיליון יהודים אחרים ששהו בעיר ובסביבותיה עם פרוץ המלחמה נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש בעוון היותם יהודים. ה' יקום דמם.
  1. 3. לבוב של היום
    אלי 28/09/2009 20:30
    כתבה יפה, חבל שלא תיארתם את פריחתה של לבוב כיום בהנהגת הרב מרדכי שלמה באלד שליט"א בשליחות האדמו"ר מקרלין סטולין
  2. 2. בראש כל מאמר מופיע שם הכותב [לל"ת]
    המערכת 07/07/2009 10:29
  3. 1. תודה
    מוטי 06/07/2009 00:03
    יפה. מי כותב המאמר?
    וכן שאר המאמרים והכתבות?