מאמר
ישיבת לייקווד
הקמתה של ישיבת לייקווד היתה פריצת הדרך להקמתן של ישיבות רבות על טהרת לימודי הקודש ביבשת אמריקה
ברק שריג ג' בתמוז תשס"ט - 25/06/2009 05:28
ישיבת לייקווד נוסדה בשנת ה'תש"ג בעיר הקיט לייקווד שבמדינת ניו-ג'רסי בשמה הרשמי "בית מדרש גבוה", ובכך פתחה צוהר לתקופה של פריחת התורה ביבשת אמריקה.
כדי להבין את גודל המהפך שחוללה בהקמתה, יש לתאר את רוח התקופה: מדובר בשנות מלחמת העולם השנייה, בהן העם היהודי ספג לא רק שמד פיסי, אלא גם רוחני. באמריקה שררה אוירה של רדיפה קדחתנית אחר הגשמיות כשנושא הפרנסה עמד בראש סולם העדיפויות. מציאת מקור פרנסה הצריכה שבעה ימי עבודה בשבוע, תוך חילול שבת, ומי שלא עמד בניסיון, איבד את הקשר לתורה ולמצוות. גם בתחום החינוך שלטה מגמה זהה, ובכל אמריקה לא ניתן היה למצוא אפילו ישיבה אחת שבה לימודי חול וקודש לא שימשו בערבוביה. בעלי בתים מעטים שכן שלחו את ילדיהם לישיבה, דרשו שילמדו גם לימודי חול כדי שלא יקשה על בניהם למצוא אחר כך פרנסה. נוסף על כך, מקרב המהגרים היו לא מעטים שנאלצו לעבוד בעבודה קשה ומאומצת בהיותם חסרי השכלה וחסרי מקצוע, והם נותרו מתוסכלים. כדי להבטיח לילדיהם עתיד טוב יותר, גברו שאיפותיהם להעניק להם השכלה גבוהה ותארים אקדמיים. ואם לא די בכך, הרי שגם חוק החינוך האמריקאי חייב את התלמידים ללמוד עד גיל 18 בהתאם לתוכנית בתי הספר הכלליים.
למציאות עגומה זו הגיע מייסד הישיבה, הגאון רבי אהרן קוטלר, לאחר שנמלט ממאורעות השואה הקשים. ובליבו חזון לשנות את המצב הרוחני באמריקה על ידי הקמת ישיבה ללא לימודי חול.
הגאון רבי אהרן קוטלר נולד בסיסלוביץ, פלך מינסק (רוסיה) בשנת ה'תרנ"ב. לאביו הג"ר זלמן פינס, רב העיר. שם המשפחה המקורי שונה ל"קוטלר" כאשר עשה רבי משה תחבולות להיפטר מ"גזרת הגיוס" לצבא הרוסי בתקופת הצאר, וכל בן קיבל כינוי משפחתי אחר כדי שייחשבו בנים יחידים ויגדלו הסיכויים לפטור אותם מחובת הגיוס.
למשפחת פינס ייחוס רב של גאונים וצדיקים המגיע עד לגזע רש"י הקדוש.
רבי אהרן קוטלר הצטיין כבר בילדותו בכישרונות פלאיים ובהתמדה רבה בלימוד התורה. זקני העיר היו מספרים בהשתוממות על בן הרב, שכבר בהיותו כבן שש שנים ידע את כל כ"ד ספרי התנ"ך. בגיל שלוש נתייתם משני הוריו וגדל בבית דודו רבי יצחק פינס שטיפל בו במסירות רבה. בגיל אחת עשרה כבר היה מוכן דיו, למרות גילו הצעיר, ללמוד בישיבה בעיר קריניק אצל הג"ר זלמן סענדר שפירא, אב"ד העיר, ובתוך זמן קצר התבלט מבין שורות התלמידים בחריפותו ובקיאותו. בגיל ארבע עשרה הצטרף לישיבת סלבודקה, שם התפרסם כארי שבחבורה. בימים הראשונים לבואו לישיבה צורף לשיעור של נערים בני גילו, אך משהתברר שאינו מתאים לרמת הכיתה, הועבר לשיעורים הגבוהים. הוא מצידו התפלא בתמימות מדוע מעבירים אותו ללמוד עם המבוגרים דווקא, אך רבותיו הכירו מהרה ב"עילוי מסוויסלוף" (כך נקרא בישיבה) שנועד לגדולות ורצו לטפחו כיאות. במיוחד קרבו ה"סבא" רבי נתן צבי פינקל, שחיבבו מתלמידיו כולם והיה מלווהו לעיתים בשעת לילה מאוחרת לאכסנייתו כדי לא להניחו להלך ברחוב ללא שמירה.
לילה אחד, כאשר נרדם רבי אהרן על גבי הסטנדר בהיכל הישיבה מרוב עייפות, חלף על פניו ה"סבא", גחן אליו, נשקו על מצחו ולחש: "ספר תורה חי...ספר תורה חי...". בשנת ה'תרע"א עבר לישיבת סלוצק ושם גם נשא לאשה את בתו של רבי איסר זלמן מלצר, רבה של סלוצק וראש ישיבתה. לאחר נישואיו נתמנה כר"מ בישיבה, כשהוא בן עשרים וחמש שנה בלבד.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשהעיר סלוצק הופצצה לעיתים קרובות, לא פסק גם אז מגרסתו והגיע מוכן לכל שעוריו. משנשאל הכיצד, השיב: "כשטובלים את המוח בתורה - שוכחים מעולם ומלואו". שיעוריו היו מדהימים בעמקותם ושומעיהם נזקקו להתאמץ מאוד כדי לקלוט את תוכן הדברים מבלי לאבד את חוט המחשבה.
כשגברו הסכנות בימי המהפכה הקומוניסטית, נמלטו רבי אהרן קוטלר וחלק ניכר מתלמידי הישיבה לעיר קלצק, שעל יד גבול רוסיה. הוא מונה לראש הישיבה (במקום חותנו שעלה לארץ ישראל) ועובדה זו כשלעצמה היוותה דירבון לבני תורה עילויים שיבואו ללמוד בה.
בתקופת קלצק הגיעה הישיבה לשיאה והייתה למרכז תורני מן הגדולים בפולין. יחסו המנומס והטוב לזולת שבה את ליבותיהם של תושבי העיר, מהם גם יהודים פשוטי עמך שתמכו בישיבה וסייעו באחזקתה. אפילו יהודים שהתרחקו מדרך התורה, העריצו את אישיותו וחלקו לו כבוד רב. דרכו בלימוד סללה נתיב חדש בהבנת הסוגיא בנוסח ליטא, והתפרסמה אחר כך בחיבורו הגדול "משנת רבי אהרן".
כדי להקל על מצבה הכספי של הישיבה, שנמצאה במצוקה כלכלית, ביקר בשנת ה'תרצ"ג באנגליה, ובשנת ה'תרצ"ו בארה"ב בה שהה אחד עשר חודשים. מכיוון שבא, לא הצטמצם בענייני הישיבה וניצל את ההזדמנות לנטוע באמריקה את רוח לימוד התורה שהלך ודעך בה. במהלך הביקור התוודע בברוקלין אל רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' מקים ישיבת "תורה ודעת", והציע לו תכניות חדשות בעניין הרבצת התורה. בדרך זו התחיל להכשיר את הקרקע לדור חדש של בני תורה, שלא נמצא בארצות הברית קודם לכן. הסכומים שאסף בארה"ב איפשרו את קיום הישיבה והגדלת מספר תלמידיה, אולם לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נותק הקשר עם העולם הגדול ועמו מקורות הפרנסה.
בבריחה לא חוקית באישון לילה עברו רבי אהרן קוטלר ותלמידיו לוילנא שהייתה עדיין עצמאית ומשם לינובה, אחד מפרברי העיר וילנא. במאמציו להשיג ויזות לתלמידיו ולתלמידי ישיבות שניקרו בדרכו, הצליח להציל עשרות ברגע האחרון ממש. הוא נמנה עם קבוצת התלמידים שנמלטה מאירופה בצורה יוצאת דופן ורצופת ניסים לשנחאי שבסין, שם שהה בתקופת המלחמה. בהיותו שם התלבט רבי אהרן אם לעלות לארץ ישראל או להעדיף את ההגירה לאמריקה. לאחר לבטים לא מועטים החליט שפניו מיועדות לאמריקה כדי לנסות ולשפר את מצבם הרוחני השומם של יהודי אמריקה לעודדם ולחזקם. עם רדתו מהרכבת בניו יורק, הכריז במסיבת עיתונאים: "בשביל עצמי לא הייתי בא... באתי הנה כדי לעזור ולהציל בעזרתכם, יהודי אמריקה, את מרכזי התורה העתיקים בני מאות השנים... כי לתורה יש עתיד באמריקה". בה בעת גם החיה את "ועד ההצלה" במטרה שאמריקה תתיר כניסת יהודים במספר גדול יותר.
בפגישתו עם שר האוצר היהודי בארה"ב, הנרי מורגנטאו, אמר למתרגם לומר לשר: "תגיד לו באופן הברור ביותר שכל העבודה שלו כשר האוצר אינה שווה להצלתו של יהודי אחד". לשמע הדברים חשש המתרגם מפני זעמו של השר, אך בכל זאת מילא את מבוקשו והדברים הותירו את הרושם הנכון, ומאז הפך השר לתומך נלהב בכל פעולות ההצלה. מלבד פעילותו של רבי אהרן קוטלר בארה"ב, היה מעורב גם בענייני הציבור בארץ ישראל ומסר את נפשו למען קיומו של "החינוך העצמאי", ואף ראה בחינוך זה "חשוב יותר מישיבת לייקווד".
הקמתה של ישיבת לייקווד גרמה למהפך בארה"ב בשל היותה הישיבה הראשונה שכולה על טהרת לימודי הקודש, ללא לימודי חול, בדומה לישיבות שהתנהלו באירופה לפני מלחמת העולם. רצונו של רבי אהרן לפתוח ישיבה במתכונת זו עוררה תמיהה אצל כל הגורמים, לרבות ראשי הישיבות שהגיעו לארצות הברית לפניו. הם ניסו להסביר לרבי אהרן שעליו להכיר את המציאות החומרנית השוררת שם, וכי רעיון של הקמת ישיבה ללא מקצועות חול, בה בעת שההורים המעטים המסכימים לשלוח את ילדיהם לישיבה, רוצים שילמדו בתיכון ואח"כ גם בקולג' כדי ש"יסתדרו בחיים"- הוא בגדר חלום שלא ניתן להגשמה.
רבי אהרן לא נרתע, עמד על דרישתו זו ואמר: " עדיף להיות שמש בבית כנסת כלשהו, מאשר להיות ראש ישיבה בישיבה המערבת לימודי קודש בלימודי חול". תקיפותו ושלמותו באמיתות דבריו הותירו את רישומם והביאו את חברי הועד להיכנע לרצונו להקים ישיבה על טהרת הקודש.
ישיבת לייקווד נפתחה עם מניין של צעירים, משרידי הישיבות באירופה, ועמם גדל דור חדש של בני תורה בעלי שיעור קומה. עם השנים החלו לזרום לישיבת לייקווד צעירים בוגרי ישיבות נוסח אמריקה וגם פליטים יוצאי ליטא ופולין כשהם משליכים מאחוריהם את הקולג' ולימודי החול, את השאיפה לתארים והעתיד החומרי, לאחר מאבק לא קל במשפחה ובסביבה שסרבה לקבל את ויתורם זה על אפשרות להתקדמות אישית וביסוס כלכלי. חלק מהתלמידים הגיעו עם ידיעות קלושות מאוד, בדומה לרבים מבוגרי ישיבות קטנות באמריקה, אך כעבור מספר שנים העשירו את מטענם הרוחני עד שאף ישיבה בליטא ובפולין לא הייתה מתביישת בהם.
הטיפוס הזה של בן ישיבה דלייקווד באמריקה הוא פלא, והפלא הזה צמח מכוחו של רבי אהרן קוטלר. חידוש הנוסח הישן של ישיבות סלוצק וקלצק ודרכי לימודן.
במרוצת הזמן נעשתה ישיבה זו לאם הישיבות באמריקה, ורבים מתלמידיה יצאו לשמש כמחנכים תורניים בכל רחבי היבשת. ביוזמתו של רבי אהרן נוסדו ישיבות נוספות שנחשבות במידה רבה לסניפים של "בית מדרש גבוה" ובראשן עומדים בכירי התלמידים. גם המתיבתא המפורסמת "באר שמואל" בבורו-פארק, שהתנהלה מספר שנים על ידי הגאון רבי יוסף יונה הורביץ מאונסדורף-פרנקפורט, נוסדה על ידי תלמידים יוצאי ישיבת לייקווד.
בשנת ה'תשכ"ג, שנת פטירתו של רבי אהרן קוטלר, כבר למדו כחמשת אלפים ילדי ישראל ביותר ממאתיים מוסדות חינוך מטיפוס "ישיבות קטנות", שזכו לאותו צביון רוחני שביסס, אמנם עשרות שנים לפני בואו כבר נתקיימו באמריקה בתים לחינוך דתי, אך לא כאלה, אלא מהסוג שנטעו בלב תלמידיהם מעט יהדות בסיסית ותלמידיהם לא היו מחוסנים דיים מפני המגיפה של נישואי תערובת.
כיום לומדים בישיבת לייקווד כחמשת אלפים תלמידים והיא אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת מיר שבירושלים ת"ו). בישיבה לומדים גם בחורים וגם בעלי משפחות במסגרת הכולל של הישיבה. את מקומו של רבי אהרן קוטלר תפס בנו הרב שניאור קוטלר. כיום עומדים בראשה ארבעה ראשי ישיבה, שבראשם נכדו, הרב אריה מלכיאל קוטלר.
לישיבה שבעה היכלי לימוד ושלוש פנימיות למגורים עם כ-1300 מקומות, שלוש ספריות המכילות כ-15 אלף ספרים כל אחת, ושבע ספריות קטנות המשמשות את לומדי הישיבה בראשות הספרן הראשי, הרב בנימין שפיגל.
רבי אהרן קוטלר נטמן בירושלים, סמוך לקבל חותנו, רבי איסר זלמן מלצר.
ישיבת לייקווד, פרי עמלו וטיפוחיו, זוכה לשגשג ולפרוח היום (ועמה גם החינוך העצמאי בארץ ישראל) גם בכמות וגם באיכות ועמם הערכים שמסר את נפשו עליהם כל ימי חייו.
קהילת וורמייזא קהילת וורמייזא הייתה מהקהילות החשובות שביהדות אשכנז ופעלו בה גדולי הראשונים והאחרונים כרש"י בעלי התוספות ועוד רבים אחרים שמצבותיהם ניצבות עדיין בבית החיים היהודי של וורמייזא.
יהודי טימישוארה העיר טימישוארה שבמערב רומניה ידעה תהפוכות רבות, כרוב תהפוכותיה כן רבים היו הקהילות היהודיות שחיו ופעלו בעיר במשך שנים רבות
ישיבת מרכז הרב ישיבת מרכז הרב, "אם הישיבות הציוניות", מהווה את ספינת הדגל של הציבור הדתי-לאומי, ורובם ככולם של רבני הציונות הדתית עברו בין כתליה