יום רביעי י"ז בשבט תשפ"ב 19/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

גזירות קנ"א

בשם גזירות קנ"א מכונות הפרעות שנערכו ביהודים בספרד בשנת ה'קנ"א על ידי המון נוצרי מוסת, כתוצאה מפרעות אלו התנצרו למראית עין יהודים רבים מה שהוביל בסופו של דבר לגזירת גירוש ספרד.

מוטי מרינגר א' בתמוז תשס"ט - 23/06/2009 06:02

כבר למעלה ממאה שנה לפני גזירת גירוש יהודי ספרד שנגזרה ביום ג' בניסן שנת ה'רנ"ב, החלו ההתנכלויות ליהודים שהיו נתונים תחת שליטתם של מלכי ספרד הנוצרים, באותם הימים היה חלקה הדרומי של ספרד נתון עדיין לשליטת שבטים מוסלמים קיצוניים עימם נלחמו הנוצרים על מנת לגרשם מעל אדמת ספרד, תקופה זו מכונה בפי ההיסטוריונים כתקופת רקונקיסטה, בתקופה זו החל מדרדר מצבם של היהודים במדינות ספרד, וגזירות שונות ומשונות נגזרו עליהם. בין גזירות אלו נקבע כי רוצחו של יהודי לא ייהרג או יכלא אלא יחויב לשלם קנס כספי כעונש על מעשהו, יחד עם מדיניות זו החלו ברחבי ספרד הסתות נגד היהודים בעיקר על ידי כמרים ואנשי כנסיה שהטיפו לשנאת היהודים.

בשנת ה'קנ"א מת יוהאן מלך קסטיליה ובנו יורש העצר היה צעיר לימים ולא השכיל לעצור את גל השנאה המתפשט, ביום ראש חודש תמוז של שנת ה'קנ"א החלו הנוצרים פורעים ביהודים בערים רבות ברחבי ספרד הנוצרית - פרעות שנודעו בשם 'גזירות ה'קנ"א', הרקע לפרעות היה סכסוך בין האצילים הספרדים לאיכרים ורצונם של האיכרים להשתחרר מעולם של חובות רבים אותם חבו ליהודים, הפרעות החלו בעיר סביליה אליה הגיע באותם הימים מהעיר מאסיחה כומר רע לב בשם פיראנד מרטינז, כומר זה הסית את ההמונים נגד היהודים ודרש בפומבי לבצע פוגרומים ביהודים, בראש חודש תמוז החלו הפרעות בסביליה ובמהלכן נשרפו כ"ג בתי כנסת מפוארים ששמשו את יהודי סביליה, בפרעות בסביליה נהרגו על קידוש ה' למעלה מארבעת אלפים יהודים לאחר שסירבו להמיר את דתם, יהודים ויהודיות רבים נמכרו כעבדים ושפחות למוסלמים שבדרום ספרד, ואילו יהודים רבים אחרים לא עמדו בניסיון והמירו את דתם למראית עין, יהודים אלה החלו לחיות בגלוי כנוצרים כשבסתר הם מקיימים את מצוות היהדות, כך למעשה החלה בספרד תופעת 'האנוסים' – יהודים שנאנסו להמיר את דתם למראית עין.

במהלך חודש תמוז המשיכו הפרעות גם לערים אחרות ברחבי קסטיליה ועד מהרה עברו גם למדינות ספרד האחרות, הפרעות פשטו בכל ערי ספרד כאשר בכל מקום מקבלים היהודים את הברירה להמיר את דתם או למות, קהילות שלמות של יהודים נרצחו ונכחדו בערים ולנסיה, ברצלונה, קורדובה, מדריד, טולדו ועוד.

כאשר הגיעו הפורעים לעיר ולנסיה שהה במקום אחיו הצעיר של מלך אורגון חואן – דון מרטין בראשות צבא שמנה כמה מאות חיילים, צבא זה היה אמור לצאת לקרב בסיציליה, אך הפורעים הצליחו להסית את דון מרטין נגד היהודים, והוא ביחד עם חייליו החל צר על הרובע היהודי שננעל על מסגר ובריח. הפורעים דרשו שיפתחו בפניהם את שערי הרובע על מנת שיוכלו להגן על נוצרים שדרו בתוך הרובע שכביכול היו מאוימים על ידי היהודים, היהודים שידעו כי ברגע שיפתחו השערים נגזר דינם לשחיטה סרבו לבקשה והחלו מסתתרים בבתי ידידים נוצרים שמעטים מהם הסכימו להגן על היהודים, מעט יהודים אחרים הצליחו בדרכים שונות להימלט ביניהם גם רבי יצחק בר ששת – הריב"ש. לאחר זמן קצר הצליחו החיילים לפרוץ את שערי הרובע ולמעלה ממאתיים וחמישים יהודים קדושים נשחטו ונהרגו במיתות משונות.

למחרת היום לאחר שכילו הפורעים את זעמם ביהודים, החלו הם צועדים לכיוון בתי המוסלמים שבעיר במטרה לפרוע אף בהם, אך עתה התערב דון מרטין וציווה שלא לפגוע במוסלמים, את ראש הפורעים תלה דון מרטין בשער הרובע המוסלמי למען יראו וייראו כי אין לפגוע במוסלמים.

בזמן הפרעות שהה חואן מלך אורגון בעיר סרגוסה, כשהגיעה אליו השמועה על הפרעות בולנסיה ועל מעשי אחיו הצעיר, הוא מיהר לשלוח איגרת בה הוא מוכיח את דון מרטין על מעשיו ומצווה כי אין לפגוע עוד ביהודים, וכי היהודים אשר הצליחו להינצל על ידי המרת דתם רשאים לשוב ליהדות, בנוסף ציווה המלך כי אין להפוך את בתי הכנסת היהודיים לכנסיות אלא להשיבם ליהודים, איגרת זו הגיעה מאוחר מדי ומשהגיעה כבר לא נותר הרבה על מה להגן.

הידיעה על הפוגרום בולנסיה הגיעה לאוזניהם של חברי מועצת העיר בברצלונה והם החלו נוקטים צעדים על מנת לשמור על השקט בעיר, לא ארכו הימים ואוניה ובה חמישים פורעים הגיעה מהעיר סביליה והפורעים החלו מסיתים את ההמון בברצלונה נגד היהודים, ביום שבת קודש ד' באלול ה'קנ"א החלו הפרעות בברצלונה, הפורעים הציתו את שערי הרובע ורצחו בתוכו כמאה יהודים. במשך יום שלם השתוללו הפורעים ברובע היהודי הרגו ובזזו מכל הבא ליד, קבוצה של כמאה יהודים מצאה מקלט במבצר של העיר וניצלה באופן זמני, לאחר יום של פרעות וביזה החליטה מועצת העיר להתערב בנעשה ועצרה עשרה מראשי הפורעים ודנה אותם למוות בתליה, למחרת היום לפני ביצוע גזר הדין פרצו המונים מוסתים את שערי בית הכלא והבריחו את ראשי הפורעים שהיו כלואים בו, מבית הכלא שמו הפורעים פעמיהם את המבצר בו הסתתרו היהודים ולאחר קרב קצר נוצחו היהודים שבמבצר ונשחטו על ידי הפורעים הנוצרים, בין המתבצרים במבצר היה בנו של רבי חסדאי קרשקש שנהרג על קידוש השם בידי הפורעים, ברובע היהודי המשיכו הפרעות והביזה עוד כשבוע ימים והקהילה היהודית המפוארת שהייתה בברצלונה נכחדה כליל, למעלה מארבע מאות יהודים נהרגו, רבים אחרים המירו את דתם למראית עין ומעט הנותרים נמלטו מהעיר, שלשה ימים לאחר תחילת הפרעות בברצלונה הגיעה השמועה על אודותם אל המלך והוא שם פעמיו אל העיר על מנת להרגיע את הרוחות, במקביל הריץ המלך מכתבים ובהם הוא דורש ממועצת העיר להגן על חייו של יועצו ומקרובו - רבי חסדאי קרשקש ומשפחתו, מכתבים אלו הגיעו באיחור רב ולא הועילו כלל.

רבי חסדאי קרשקש הצדיק על עצמו את הדין והוא כתב: 'רבים קדשו שם שמים ובתוכם גם בני יחידי חתן בן כ' שנה שה תמים העליתיו לעולה, אני אצדיק עלי הדין ואתנחם לטוב חלקו'. עוד כותב רבי חסדאי 'מכל רכושנו לא נשאר לנו בלתי גוויותינו, ובכל זאת לבנו יהגה אימה ועינינו אל אבינו שבשמים'.

ביום שבעה עשר בתמוז החלו הפרעות בעיר טולדו – עירו של רבינו אשר – הרא"ש, גם בטולדו נהרגו יהודים רבים והמעטים שניצלו היו אלו שהמירו את דתם למראית עין, בין הנהרגים על קידוש השם היה רבי יהודה – נכדו של הרא"ש שנהרג יחד עם כל משפחתו לאחר שסירבו להתנצר, בתי הכנסת הגדולים והמפוארים שהיו בטולדו הפכו לכנסיות או נשרפו והקהילה היהודית בעיר נעלמה לגמרי.

השמועה על הפוגרומים ביבשת הגיעו גם לאיי הים הסמוכים לספרד ובראש חודש אלול החלו פרעות באיים מיורקה ומינורקה, מושל איים אלה הבטיח להגן על היהודים בהם ראה נכס כלכלי ואכן כ–800 יהודים ניצלו במבצר של המושל, אולם מנגד יהודים רבים אחרים שניסו להימלט לצפון אפריקה בדרך הים שבו לאחוריהם לאחר שהמושל הורה על סגירת הנמלים על מנת למנוע מעשירים יהודים לעזוב את האיים. בפרעות שנערכו באיים נהרגו על קידוש ה' כשלש מאות יהודים.

בערים בודדות ניצלו היהודים מאימת הפרעות, בעיר מורווידרא התכנסו היהודים במבצר מלכותי על פי הוראת המלך וכך ניצלו כולם, גם בעיר סרגוסה ניצלו כל היהודים בזכות הגנתו של המלך חואן ששהה אותה עת בעיר.

הגנתם של המלכים לא נבעה מאהבת ישראל יתרה אלא הייתה תוצאה של חישוב כלכלי קר שהראה כי אם יעלמו היהודים מספרד תיפגע קשות קופת האוצר המלכותי. לאחר ששככו המהומות נקנסו מועצות הערים בהם נהרגו יהודים בקנס כספי אותו שילמו לקופת המלך כפיצוי על אובדן מקור הכנסה שהיה למלך מהיהודים, רק מעטים מבין ראשי הפורעים נשפטו ונתלו ורובם יצאו בלא עונש, גם הממון הרב שהותירו אחריהם היהודים הוחרם כולו לטובת אוצר המלך, וגם אותם יהודים שהיו להם יורשים לא זכו היורשים לקבל את רכוש הוריהם שהוכרזו כמתאבדים וכל הרכוש הועבר לאוצר המלכותי.

לאחר הפרעות עזבו את ספרד יהודים רבים דוגמת הריב"ש שעבר לצפון אפריקה, ומשפחת אברבנל שעברה לפורטוגל, יהודים נוספים ניסו להקים מחדש את הקהילות שחרבו וזכו לסיוע מאת המלכים שרצו לחדש את מקורות הכנסתם, אחת מקהילות אלו היא קהילת גירונה ששבה ופרחה בשנית לאחר הפרעות.

במהלך הפרעות המירו את דתם למראית עין מספר משוער של כמאה אלף יהודים, יהודים אלו שנודעו בשם 'אנוסים' חיו כיהודים בסתר וסבלו רדיפות מצד הכנסייה הנוצרית ומן האינקוויזיציה שהוקמה על מנת לפקח על מעשיהם, לאחר כמאה שנה בשנת ה'רנ"ב נגזרה גזירת גירוש ספרד כשהעילה המרכזית לביצועה הייתה טענת הכנסייה הנוצרית כי היהודים מקשים על 'הנוצרים החדשים' לנהל את חייהם כנוצרים, ומסיתים אותם לשוב ליהדות בגלוי. ביום תשעה באב שנת ה'רנ"ב גורשו יהודי ספרד ורבים מאותם אנוסים שנותרו על אדמת ספרד איבדו את החוט המקשר בינם ובין היהדות ואבדו בין האומות, בשנים האחרונות מתגלים מפעם לפעם סממנים יהודים הנהוגים על ידי נוצרים כביכול בספרד שמקורם ככל הנראה במשפחות האנוסים.