יום ראשון י"ד בשבט תשפ"ג 05/02/2023
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

ישיבת המקובלים בית א-ל

גדולי תלמידי החכמים עסקו בתורת הנגלה והנסתר בישיבת המקובלים "בית א-ל" שבעיר העתיקה בירושלים.

ברק שריג כ"ד בסיון תשס"ט - 16/06/2009 06:09
את ישיבת המקובלים "בית א-ל" שנמצאת בעיר העתיקה בירושלים ייסד בשנת תצ"ז (1737) המקובל רבי גדליה חיון שנולד בטורקיה בעיר קושטא והיה תלמידו של רבי חיים אלפנדרי.

בהגיעו לארץ ישראל, לאחר ששימש בשנת תצ"ג (1733 - המחצית הראשונה של המאה ה-18) כשד"ר בטורקיה לפי בקשתם של תושבי חברון שהיו במצוקה כלכלית קשה עקב חובות לשלטון העותומני, הקים בעיר העתיקה בירושלים ישיבת מקובלים בשם 'מדרש חסידים' ועמד בראשה. הדבר עלה בידו לאחר מאמצים גדולים, עקב מחסור במקורות מימון אסף כנראה את הכספים למטרה זו מתושביה היהודים של קהילות טורקיה. בהמשך שונה שמה לישיבת המקובלים 'בית אל'.

בראשיתה הייתה ישיבת "בית א-ל" מקום ללימוד תורת הנסתר למובחרים מתלמידי החכמים בירושלים, ובמהרה נודע שמה בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. רבים הגיעו מן הגולה ללמוד דווקא בה בהם רבי גרשון מקיטוב, גיסו ותלמידו של הבעל שם טוב שלאחר תקופת מגורים בחברון הצטרף לחבורת המקובלים, תחת הנהגתו של המקובל האלוקי רבי שלום שרעבי הנודע בכינויו 'הרש"ש' שהעריך אותו וקירבו במיוחד.   
 
לאחר מותו של רבי גדליה חיון נתמנה לתפקיד ראש הישיבה רבי שלום שרעבי. הרש"ש נולד וגדל בתימן וכפי הנראה למד מחכמי צנעא. מסופר אודותיו שבתחילה עבד כשמש בישיבה זו מפני ענוונותו הגדולה ורצונו להסתיר את גדלותו בתורה, הוא היה משמש את הלומדים בישיבה, מעורר אותם בחצות לעבודת השם ומגיש להם שתייה חמה וכו' וכך היה גם יכול להקשיב ללימוד, פעם אחת לאחר שרבי גדליה חיון נתקל בקושיא על אחת מסוגיות הגמרא ולא מצא לה ישוב, כתב הרש"ש את התשובה על פתק והניחו בין דפי ספרו של רבי חיון, ראש הישיבה ותלמידיו התפעלו מהתשובה הבהירה אך כמובן לא העלו בדעתם שמקורה היא בשמש השקט, עד שפעם ראתה אותו בתו של רבי גדליה חיון בשעת מעשה וסיפרה לאביה, מאז למרות רצונו להישאר באלמוניותו נתפרסם הרש"ש ונודעה גדולתו, הרש"ש התחתן עם בתו של ראש הישיבה רבי גדליה חיון, וכיהן אחריו כראש הישיבה.
 
בין תלמידיו בישיבה היה רבי חיים יוסף דוד אזולאי שנודע בשם החיד"א. החיד"א שנולד בירושלים היה תלמידו של רבי יונה נבון מחבר הספר "נחפה בכסף" ולאחר מכן למד עם רבי חיים בן עטר ה"אור החיים הקדוש". כאשר הגיע לישיבת "בית א-ל" למד עם רבי יום טוב אלגאזי, אולם על אף רצונו ללמוד את תורת הקבלה, דחה הרש"ש את בקשתו זו והסביר כי טרם הגיע זמנו ללימוד זה, וכי עתיד הוא לגלות את סתרי התורה לבדו.
 
"סידור הרש"ש" התקבל בכבוד וגדולי הרבנים ביקשו לעיין בו, בהם בעל ספר 'ההפלאה' רבי פנחס הורוביץ מפפד"מ, המקובל רבי נתן אדלר שאף למד את המבטא הספרדי כדי להתפלל מסידור זה, ותלמידו רבי משה סופר ה'חתם סופר'.
 
מכל קצות העולם היהודי שלחו שאלות אל הרש"ש שהיה מפורסם בגדלותו בתורה. אחת מתקנותיו המפורסמות של הרש"ש היתה כי המקובלים יערכו את תיקון-חצות בכותל המערבי.
 
אחריו שימש כראש הישיבה תלמידו, רבי יום טוב אלגאזי הוא נולד באיזמיר שבטורקיה, בילדותו עלה לירושלים עם אביו שכיהן בה כראשון לציון. מאוחר יותר בשנת תקמ"ב (1782) התמנה רבי יום טוב אלגאזי לתפקיד זה תחת אביו. על חיבורו 'הלכות יום טוב' שהוא ספר חידושים על 'היד החזקה' לרמב"ם כתב החתם סופר "כי מיום חיבור המשנה למלך, לא נראה כחיבור הזה".
 
רבי יום טוב אלגאזי שימש בראשות הישיבה משנת תקל"ז (1777) במשך כ-25 שנים עד לפטירתו בשנת תקס"ב (1802). אחריו כיהן בין השנים תקס"ב ל-תקס"ח כראש הישיבה בנו של הרש"ש רבי חזקיהו יצחק, ואחר כך בין השנים תקס"ח-תקפ"ז בנו רבי רפאל שר-שלום.
 
לאחר כיבוש העיר העתיקה ע"י הירדנים במלחמת השחרור בשנת תש"ח (1948) הם הרסו את בניין הישיבה ופעילותה הופסקה עד לשנת תשי"ח (1958). לאחר טרחה מרובה הקימה מחדש רבי עובדיה הדאיה. רבי עובדיה בנו של אחד מגדולי המקובלים רבי שלום הדאיה ונצר למשפחת רבנים נכבדה מארם צובא (חאלב) שבסוריה, עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"ה (1895) למד בישיבת פורת יוסף שבעיר העתיקה, שימש כרב הספרדי הראשי בפתח תקווה.
 
לאחר חזרתו לירושלים לשמש כדיין בבית הדין הגדול, החלה ישיבת "בית א-ל" לפעול שוב ברחוב רש"י בשולי שכונת 'יגיע כפיים', כשרבי עובדיה עומד בראשה במשך כחמש עשרה שנה.
 
בשנת תשל"ג (1973) הקים מחדש הרב מאיר יהודה גץ את בנין הישיבה במקומה המקורי ברחוב בית א-ל שבעיר העתיקה בירושלים. הרב גץ נולד בטוניס בשנת תרפ"ד (1924), עלה לארץ בשנת תש"ט (1949) והקים את היישוב כרם בן זמרה שבגליל העליון, ובשנת תשכ"ח (1968) עבר לירושלים וכיהן כרב הכותל המערבי. בשנת תשנ"ה (1995) נפטר הרב גץ לאחר שכיהן כראש הישיבה כעשרים ושתיים שנה. הוא זכה לראות בהשלמת בנין הישיבה ימים ספורים לפני פטירתו.
 
כיום עומד ומכהן כראש ישיבת "בית א-ל" הרב ישראל אביחי.