יום רביעי י"ג בסיון תשפ"ד 19/06/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הגאון רבי אליעזר גורדון - ראש ישיבת טלז

ביום ד' באדר נפטר ראש ישיבת טלז הגאון רבי אליעזר גורדון, על רבי אליעזר אמרו תלמידיו כי "מי שלא ראה שמחתו בחדשו חידושי תורה, לא ראה שמחה רוחנית טהורה ועליצות נפש עליונה מימיו".

ב. וולף ד' באדר תשס"ט - 28/02/2009 05:00

גאון בתורה היה רבי אליעזר גורדון זצוק"ל, ראש ישיבת טלז, אדיר בפילפול ומתמיד גדול. עליו התבטאו תלמידיו באימרה: "מי שלא ראה שמחתו בחדשו חדושי תורה לא ראה שמחה רוחנית טהורה ועליצות נפש עליונה מימיו".

מעשה היה בשנות רבנותו בעיר טלז. באחד הימים באו אליו שני בעלי בתים לדיון, רבי אליעזר היה עסוק באותה השעה בענין אחר הקשור לקהילה ודחה את דיונם מעט. השנים ישבו והמתינו ובינתיים נכנס תלמיד מהישיבה ובפיו קושיה על הסוגיה. רבי אליעזר שמע את הקושיה, עיניו אורו והוא נכנס עם הבחור בפילפול עמוק וארוך שהתמשך שעות מספר, כשהוא שוכח את הענין בו הוא עסוק ואת בעלי הדין הממתינים לו.

השנים התפלאו מאוד על הזמן שהקדיש הרב לקושית התלמיד. מוזר היה בעיניהם כיצד עזב הרב את הענין בו היה עסוק בעוד שאותם הוא דחה מפני דחיפותו.

לאחר שיצא התלמיד הבחין הרב בשני בעלי הבתים וראה את התמיהה על פניהם, תמיהה מובנת לחלוטין, והסביר את עצמו: "כשרואה שיכור,אפילו בשעת פיקחות, בקבוק יין לפניו, שוכח הוא הכול. באותו הרגע הוא אינו מסוגל לחשוב על נוולות השיכרות, על עיסוקים דחופים שיידחו או כל דבר חשוב אחר. באותו הרגע רק בקבוק היין תופס את כל יישותו.

כך גם אני לגבי חידושי תורה ופילפולים. כשבא לפני חידוש, כשמועלית קושיה, נמצא תירוץ או פילפול מיד שוכח אני את כל מה שלפני וכל מוחי מתמלא בתורה ורק תורה".

רבי אליעזר גורדון נולד בשנת תר"א לאביו רבי אברהם שמואל, בכפר צירניאן שבסביבות וילנא. אביו היה בעל משרפות יין אך תלמיד חכם גדול. רבי חיים מוולאזין, שהיה רבי אברהם שמואל מגיע אליו כדי להרצות בפניו על חידושיו, העיד עליו במילים אלו: "כפרי זה הלבוש אדרת עור כבשים הוא גדול בתורה" והיה קם בפניו.

בנערותו למד רבי אליעזר בישיבה בעיר וילנא ואחר כך עבר לישיבתו של רבי ישראל סלנטר שבקובנה, שם גם נשא לאישה את בתו של הנגיד רבי אברהם יצחק נבזייר שהיה מו"צ בעיר.

רבי ישראל סלנטר הכיר בתלמידו הגדול, רבי אליעזר, שהוא מתאים למשרת ראש ישיבה והכינו לכך על ידי שהיה מעמידו למסור שיעורים וועדים.

קהילות רבות פנו לבקש מרבי אליעזר לקבל מהם כתב רבנות ולכהן בעירם אך כל זמן שהיה חותנו העשיר בחיים ופרנסו, ביקש רבי אליעזר לשבת בשלווה על תלמודו.

לאחר פטירת חותנו קבל רבי אליעזר עול רבנות. בתחילה היה זה בעיר קלם שם ייסד לראשונה את ישיבתו. עשר שנים כיהן רבי אליעזר בקלם, ממנה עבר לסלבודקה בה שהה מחצית השנה ומשם עבר לטלז.

בטלז כבר הוקמה הישיבה על ידי רבי נתן צבי פינקל, 'הסבא מסלבודקה' ורבי אליעזר יעקב חווס. בשמחה קבל על עצמו רבי אליעזר להשקיע את כל כוחותיו בפיתוח הישיבה וכך עשה שנים ארוכות עד ליומו האחרון ובזכות כך היתה הישיבה לאחת הגדולות והמפורסמות שבדור.

רבי אליעזר, בעזרת הר"מים המפורסמים שהכניס בישיבה – חתנו וממשיך דרכו רבי יוסף לייב בלוך ולצידו רבי שמעון שקופ, פיתחו בישיבה שיטת לימוד חדשה שכונתה 'שיטת ההגיון וההבנה'.

בשנת תרנ"ב גדלה ישיבת טלז בכמות ובאיכות כשנכנסו לתוכה תלמידים חדשים רבים בעקבות סגירת ישיבת וולוז'ין.

בישיבת טלז הונהגה צורה חדשה שלא היתה מקובלת בישיבות הגדולות שבאותו הדור – חלוקה לחמישה קבוצות (מה שמכונה בישיבותינו 'שיעורים' או 'ועדים') ועל כל קבוצה היה ממונה ר"מ מיוחד. שיטה זו הביאה תועלת רבה בהתקדמות הלימודים כאשר כל ר"מ פנה במיוחד לרמתם של תלמידיו.

בעקבות לימודיו בבית מדרשו של רבי ישראל סלנטר הכניס רבי אליעזר לישיבתו את שיטת לימוד המוסר והביא במיוחד מקלם מתוך ישיבתו של רבי שמחה זיסל משגיחים מוסריים מיוחדים כדי שימסרו שיחות וידריכו את הבחורים בדרך המוסר.

מחלוקות רבות התפתחו בישיבה בעקבות שיטת המוסר אך רבי אליעזר עמד בתוקף על חשיבותו של לימוד המוסר בישיבה והקפיד להביא למשגיחים מוסריים רבנים חשובים שיחזקו את לומדי המוסר וישפיע על המתנגדים לשיטה.

המחלוקות שהתפתחו במשך השנים הציקו והכאיבו מאוד לראש הישיבה, רבי אליעזר, עד כדי שפעם אחת נפל למשכב בעקבות המחלוקת אך לא התייאש ולא נשבר אלא הוציא מהישיבה את גורמי המחלוקת והמשיך בדרכו ביתר שאת.

קרה מקרה שהמחלוקת היתה חזקה כל כך עד שרבי אליעזר נאלץ לפזר את תלמידיו, לסגור את הישיבה ולאחר מכן, כשנרגעו הענינים, פתח אותה מחדש באותה המתכונת בה היא היתה.

לצד כהונתו בראשות הישיבה היה רבי אליעזר רבה של העיר טלז. הוא היה פעיל מאוד בכל עניני הציבור בעירו ובכלל המדינה עסק בחיזוק חומות הדת וההלכה ויחד עם זאת לא עזב את לימודו אף לא לרגע וכל העת הגה מוחו בסוגיות הגמרא.

בשנת תר"ע היתה ישיבת טלז במצוקה כלכלית נוראה ורבי אליעזר גורדון, שהיחה אז בשנת השמונים לחייו, אסף את מעט כוחותיו ויצא ללונדון כדי לנסות ולאסוף כספים למען הישיבה אך שם מצא אותו מלאך המוות ורבי אליעזר עלה לישיבה של מעלה.

את מקומו בכהונת רבנות העיר וראשות הישיבה תפס חתנו, רבי יוסף לייב בלוך שהמשיך בדרכו של חמיו והישיבה עלתה ופרחה עד שעלה עליה הכורת בשנות הזעם של שואת יהדות ארופה ותלמידיה עלו בסערה השמימה תוך קידוש שם שמיים.