יום ראשון י"ד בשבט תשפ"ג 05/02/2023
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יהדות אוסטריה

יהדות אוסטריה היא אחת הקהילות העתיקות בעולם שראשיתה לאחר חורבן בית שני והיא מתקיימת ברציפות עד היום.

מוטי מרינגר כ"ז בסיון תשס"ט - 19/06/2009 05:30

יהדות אוסטריה היא אחת הקהילות העתיקות בעולם שראשיתה לאחר חורבן בית שני והיא מתקיימת ברציפות עד היום, יהדות זו העמידה מתוכה רבים מגדולי ישראל שתורתם הינה נר לרגלינו עד היום הזה.

יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקה שראשיתה ביהודים שהגיעו לאוסטריה כשבויים יחד עם לגיונות רומיים שלחמו באזור. המסמך העתיק ביותר שקיים כיום ומעיד על קיומם של יהודים באוסטריה הוא מסמך מהמאה העשירית לספירת הנוצרים בו הוכרז על שוויון זכויות בין הסוחרים היהודים לסוחרים הנוצרים שבאזור נהר הדנובה שחוצה את וינה.

בראשית המאה ה – 13 החלה יהדות אוסטריה מתרחבת במהירות, יהודים רבים מרחבי אירופה עברו לדור בווינה בעקבות כתב זכויות אותו פרסם הקיסר פרידריך השני ובו הוא מעניק ליהודים זכויות מיוחדות, ביניהם הזכות לקיים מערכת משפט עצמאית על פי חוקי התורה וכן הגנה מטעם השלטונות, כתב זכויות זה גרם ליהודים רבים להעדיף את המגורים בווינה על פני שאר ארצות אירופה בהן נרדפו היהודים על ידי השלטונות, היהודים הרבים שעברו לווינה עסקו במסחר ובהלוואות בריבית ועשירים רבים צמחו בתוך הקהילה, מקצוע נוסף בו עסקו היהודים היה גביית מס בעבור השלטונות בעיר, באותה התקופה גם התיישבו בווינה חבורה מגדולי ישראל שנקראה 'חכמי וינה' או 'חכמי אסטרייך' בין חכמים אלו נמנו רבי טוביה מווינה, רבי יונתן מווינה ורבי יצחק בן משה – ה'אור זרוע' שהיה רבו של המהר"ם מרוטנבורג.

העובדה שהיהודים עסקו במקצועות של גביית מס והלוואה בריבית עוררה עליהם את אותה שנאה עתיקת יומין שרוחש עשו ליעקב, ושגשוגה של הקהילה היהודית הפך לצנינים בעיני שכניהם הנוצרים. בסוף המאה הי"ג עבר השלטון באוסטריה לידי בית המלוכה ההבסבורגי שבניו היו נוצרים קתולים אדוקים, שלטון זה הביא את הקץ על פריחתה של יהדות אוסטריה והיהודים החלו נרדפים במדינה זו.

בראשית המאה הי"ד החלו נערכים פוגרומים ביהודים ורכושם של יהודים רבים הוחרם לטובת קופת המדינה, יהודים רבים שהיו נושים חובות כבדים משכיניהם הנוצרים איבדו את כל רכושם כאשר הלווים הנוצרים זכו למחיקת חובות כללית על ידי השלטונות, מצב זה של רדיפת היהודים נמשך גם במהלך המאה הט"ו לספירה.

באמצע המאה הט"ו נוסדה בצ'כיה תנועה שנלחמה בכנסייה הקתולית, תנועה זו נוסדה על ידי יאן הוס וחבריה כונו הוסיטים, תנועה זו נרדפה עד חורמה על ידי הכנסייה הקתולית וכדרך העולם הואשמו גם היהודים כחברים בתנועה זו, המצב החמיר עוד יותר כאשר באותה תקופה בעיר 'אנס' שבאוסטריה העילית נתפס יהודי שכביכול חילל לחם קדוש לנוצרים, כמובן שהאשמה זו לא נתמכה בהוכחות משמעותיות אך עצם האשמה הספיקה לקיסר אלברכט החמישי להורות על מאסרם של כל יהודי אוסטריה, בעקבות עלילה זו הועלו על המוקד ונהרגו על קידוש ה' 210 יהודים ושאר יהודי אוסטריה גורשו מהארץ בעירום ובחוסר כל.

כעבור חמישים שנה לערך מעת גזירת הגירוש בוטל הצו המורה על הגירוש על ידי הקיסר פרידריך השלישי שנודע ביחסו הטוב ליהודים וזכה לכינוי 'מלך היהודים', קיסר זה התיר ליהודים לגור בערי קרינתיה ושטיריה שם זכו היהודים לזמן קצר של שלווה יחסית.

תקופת שלוותם של היהודים לא האריכה ימים, באמצע המאה הט"ז התחיל באוסטריה שלטונו של הקיסר פרדיננד הראשון, פרדיננד התנגד רשמית לתופעת רדיפת היהודים אך ראה לנכון להטיל עליהם מיסים כבדים שרוששו את הקהילה היהודית, פרדיננד גם הטיל על היהודים חובה לשאת על בגדם אות קלון המעיד על מוצאם היהודי, מצב זה מלווה בעליות ומורדות נמשך למעלה ממאה שנה גם בתקופתם של הקיסרים מקסימיליאן השני, רודולף השני, מתיאס ופרדיננד השני.

במחצית השנייה של המאה הי"ז שלט באוסטריה הקיסר ליאופולד הראשון, תחת שלטונו של קיסר זה הורע מצב היהודים משמעותית והם סבלו מרדיפות והתנכלויות בכל רחבי אוסטריה, בערים רבות גורשו היהודים ואף הייתה תקופה בה נאסרו מגורי יהודים בעיר הבירה וינה, גזירה נוספת שפגעה קשות ביהודים הייתה גזירת איסור החיתון, גזירה זו הורתה כי בכל משפחה יהודית יותר רק לבן הבכור לשאת אישה ולהוליד צאצאים ואילו על שאר בני המשפחה נגזרה רווקות, מטרת גזירה זו הייתה למנוע את התפשטות הקהילה היהודית ובעקבותיה עזבו את אוסטריה יהודים רבים.

דווקא בתקופה קשה זו זרחה קרן אור של תקווה ליהודי אוסטריה בדמותו של רבי שמשון ורטהיימר שכיהן כשר האוצר בחצרו של הקיסר ליאופולד, רבי שמשון עמד כמגן ליהודים בפני גזירותיו הקשות של ליאופולד והצליח לדחות מספר גזירות ביניהן גזירת הגירוש שריחפה על ראשיהם של יהודי רוטנבורג אותה ביטל על ידי תשלום כופר גבוה לקופת האוצר.

מהפך משמעותי ביחס ליהודים החל עם שלטונה של הקיסרית מריה תרזה, מריה תרזה כשלעצמה לא חיבבה יהודים בלשון המעטה אבל בחצרה כיהנו יהודים רבים בעמדות מפתח דבר שהעניק להם כח והשפעה רבה, בתקופה זו גם סופח חבל גליציה לממלכה האוסטרו-הונגרית במסגרת הסכם חלוקת פולין, סיפוח זה צירף לקיסרות מספר משמעותי של יהודים שדרו בגליציה ששינו את המפה הדמוגרפית של המדינה.

מהבחינה הרוחנית החלה באותה עת מנשבת רוחה הקלוקלת של ההשכלה שעשתה שמות בכרם ישראל, תנועה זו נהנתה מסיוע השלטונות כאשר חויבו היהודים ללמוד בבתי ספר כלליים וכן נפתחו בפני תלמידים יהודיים שערי האוניברסיטאות שהיו סגורות בפני היהודים עד לאותה עת.

לאחר מותה של מריה תרזה מלך בנה הקיסר יוזף השני, קיסר זה פעל על מנת לערב את היהודים בחברה הכללית ובמסגרת מאמציו להגיע למטרה זו נגזרה על היהודים חובת הגיוס לצבא הקיסר, הקיסר יוזף השני גם הקים בתי ספר כלליים עבור ילדי היהודים, אך פועלו הגדול ביותר היה כתב הסובלנות שפרסם שביטל מגבלות רבות שהיו על היהודים, ביניהם הגבלה על אזורי מגורים וכן הגבלה של מקומות עבודה. במקביל עמל הקיסר יוזף לבטל את האוטונומיה שהייתה ליהודי אוסטריה, נאסר על היהודים לכתוב מסמכים רשמיים בענייני מסחר בעברית או ביידיש, וכן נאסרה גביית מס פנימית שהייתה נהוגה עד אז בקהילות יהודיות רבות, על מנת לכוף את היהודים לתת לילדיהם השכלה כללית אסר כתב הזכויות על יהודים שלא למדו בבתי ספר כלליים להינשא לפני גיל 25.

בעקבות התנגדויות הן של היהודים שחששו לפגיעה באושיות הדת והן של הנוצרים שחששו מהתרחבות היהודים, לא בוצע הצו במלואו אולם חיי היהודים השתפרו משמעותית מעת פרסומו של צו זה.

במשך שישים שנה הבאות זרמו חיי היהודים על מי מנוחות יחסית לתקופות קדומות יותר, והמגבלות היחידות מהן סבלו היו החיוב להתפלל בגרמנית והחיוב ללמוד בבתי ספר כלליים, כנגד גזירה זו יסדו היהודים את תלמודי התורה של יום ראשון בהם השתדלו להשלים לצעירי הצאן את שחסרו בלימודי קודש במשך השבוע.

באמצע המאה ה – 19 החל לשלוט בממלכה האוסטרו–הונגרית הקיסר פרנץ יוזף, מלכותו של פרנץ יוזף בישרה חופש מוחלט ליהודים ושוויון זכויות מלא עם האוכלוסייה הנוצרית, הקיסר פרנץ יוזף היה אהוד ביותר על היהודים והוא כונה בפיהם 'הקיר"ה' – 'הקיסר ירום הודו', הסרת המגבלות מעל יהודי אוסטריה גרמה להתרחבות מהירה של הקהילות היהודיות בערי אוסטריה והן הגיעו עד לשלושים אלף נפש, הקהילות היהודיות הוסיפו להתרחב במהירות ובראשית המאה העשרים דרו באוסטריה כרבע מליון יהודים, כשמאתיים אלף מתוכם מתגוררים בבירה ווינה. הקיסר פרנץ יוזף גם ביקר בירושלים והתקבל בה בברכה על ידי יהודי עיר הקודש, באותה תקופה הוקמו מוסדות רבים בקהילה היהודית ומספר יהודים אף נבחרו לפרלמנט האוסטרי, בד בבד עם שוויון הזכויות החלה רוח החילוניות וההשכלה שנשבה מכיוון מערב אוספת בדרכה יהודים רבים שעזבו ל"ע את דרך התורה, מפורסם וידוע ביניהם הוא בנימין זאב הרצל שהיה בתחילת דרכו עיתונאי וינאי, הקיצונים שבין אותם פוקרים אף המירו את דתם רח"ל ברצותם להידמות בכל לשכניהם הנוצרים.

הקיסר פרנץ יוזף
צלם
גם בתקופת שוויון זו נתקלו היהודים לעיתים קרובות בגילויי אנטישמיות, המפורסם שבהם הוא דבר היבחרו של הפאשיסט קרל לואגר לראשות עיריית וינה, הקיסר פרנץ יוזף התנגד בתחילה למינוי זה אך לאחר שלואגר זכה בשלוש מערכות בחירות נאלץ גם הקיסר להיכנע ולואגר התמנה לראשות העיר, בעת שכיהן בתפקיד זה פיטר לואגר את כל פקידי ועובדי העירייה היהודים ממשרתם, קרל לואגר היה גם ממייסדיה של מפלגת הנוצרים הסוציאלית האוסטרית שהייתה גרעין מבשר לבא הנאציזם.

לאחר מלחמת העולם הראשונה התפרקה הממלכה האוסטרו–הונגרית ושלטונו של בית הבסבורג פסק, באוסטריה הוקמה אז הרפובליקה האוסטרית הראשונה שהחזיקה מעמד עד לאנשלוס – סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית, תקופה זו באוסטריה התאפיינה במלחמות פוליטיות קשות בין השמאל לימין הפאשיסטי, מלחמות אלו גרמו לכך שמעמד היהודים התערער במקצת והחלה נדידת יהודים לארצות אמריקה.

בראשית שנות השלושים עם עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה ומינויו של אדולף היטלר יימח שמו לקנצלר גרמניה החלה הקרקע בוערת תחת רגליהם של יהודי אוסטריה, עוד בטרם סיפחה גרמניה את אוסטריה החלו היהודים נרדפים ונאסר עליהם לעסוק במלאכות רבות.

ביום ט' באדר ב' שנת ה'תרצ"ח החל האנשלוס כאשר צבא גרמניה פלש לשטחי אוסטריה וכבש אותה תוך כדי קבלת פנים ותשואות מצידם של תושבי אוסטריה, לאחר משאל עם מכור מראש שנערך באוסטריה הפך הסיפוח לגרמניה לעובדה מוגמרת וכמאתיים אלף יהודים מצאו עצמם נתונים תחת חרבו המאיימת של הצורר הנאצי שלא איחר מלבצע את זממו הנורא, היהודים גורשו מיד מכל עמדת מפתח, הקהילה היהודית בוטלה רשמית והיהודים אולצו לבצע מלאכות קשות ומשפילות, כאשר הגיע ליל הבדולח הנורא בו בתי כנסת ברחבי גרמניה הועלו באש, גם בתי הכנסת שהיו באוסטריה נשרפו יחד עם בתי יהודים רבים, במהלך אותו לילה נורא נרצחו באוסטריה 27 יהודים הי"ד.

לאחר אירועים אלו מיהרו אלפים רבים מיהודי אוסטריה להימלט מהמדינה בה נרדפו, תמורת הון רב והשארת כל רכושם באוסטריה הצליחו אלפים רבים להימלט מאוסטריה כאשר מכל רכושם הרב הם לוקחים עמם רק את המעט ההכרחי לצורך המסע, זכור לטוב הקונסול הסיני פאנג שאן הו שסיכן את משרתו והנפיק אלפי ויזות ליהודים שנמלטו בעזרתן מציפורני הנאצים.

כשנה לאחר האנשלוס החלו הנאצים להשמיד את יהודי אוסטריה ומשלוח ראשון של כ – 6000 מנכבדי היהודים יצא למחנות דכאו ובוכנוולד, בהמשך שלחו הנאצים משלוחים נוספים מיהודי אוסטריה למחנות מאוטהאוזן, טרזינשטט, אושוויץ וסוביבור. בימי האימה באירופה נרצחו על ידי הנאצים יימח שמם כשבעים אלף מיהודי אוסטריה ה' יקום דמם, יתרת יהודי אוסטריה הצליחו להימלט עוד קודם לכן לארצות החופש ומעטים בודדים שרדו את חרבם של הנאצים על אדמת אוסטריה.

לאחר מלחמת העולם השנייה התרכזו על אדמת אוסטריה יהודים רבים במחנות עקורים שהוקמו עבורם, רוב רובם של יהודים אלו עקרו מאוסטריה ועלו לארץ ישראל או עברו לארצות אמריקה, באוסטריה התחדשה הקהילה היהודית והיא מונה כיום כ – 15 אלף יהודים.

גם באוסטריה של ימינו עדיין לא נלמד הלקח מימי מלחמת העולם השנייה, ומפלגות ניאו נאציות כאלו ואחרות עולות מדי פעם לכותרות, מפורסמת בהם הייתה מפלגתו של הפאשיסט יורג היידר שהתבטא מספר פעמים במשפטים אנטישמיים מובהקים נגד גורמים יהודיים.

קהילות יהודי אוסטריה לא שבו עדיין לתפארתם שהייתה להם לפני מלחמת העולם השנייה אך מצבם שפר עליהם כששבו וקמו מהאפר בניגוד לקהילות אחרות שלא זכו לכך הי"ד.

  1. 1. מאמר מרתק
    דודי גרוס 19/06/2009 12:05
    תמשיכו כך.