יום ראשון י"ד בשבט תשפ"ג 05/02/2023
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

חסידות קרלין

חסידות קרלין – חסידות של התלהבות וקדושה תפסה מקום של כבוד בין החצרות החסידיות והייתה מספינות הדגל של תנועת החסידות באזור בלארוס.

מוטי מרינגר י"ז בסיון תשס"ט - 09/06/2009 10:30
חסידות קרלין נוסדה על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין (פרבר של העיר פינסק), רבי אהרן נולד בערך בשנת ה'תצ"ו בליטא שהייתה באותם הימים חלק מחבל בלארוס, כשבגר רבי אהרן הוא גלה למקום תורה לדלות מבארו של תלמיד הבעל שם טוב – המגיד ממזריטש, אצל המגיד קנה רבי אהרן תורה וחסידות והיה מגדולי תלמידיו, המגיד ממזריטש אמר על תלמידו זה, כי בעת שרבי אהרן הגדול קורא בנעימה את שיר השירים לפני קבלת שבת משתתקים כל מלאכי עליון ומאזינים לשירתו של רבי אהרן שמקורה בעולמות הנגינה העליונים. כאשר שב רבי אהרן לביתו שבליטא שאלוהו תושבי המקום מה למד אצל המגיד ולשאלה זו ענה רבי אהרן כי למד 'לא כלום' – הוא למד כי אינו יודע כלום.

רבי אהרן ראה מטרה ושליחות להפיץ את תורת החסידות ברחבי בלארוס, ולצורך משימה זו הוא נטל את מקל הנדודים ועבר בין עיירות רבות בהן קירב יהודים לאביהם שבשמים והנהיג בהן את דרך החסידות, רבי אהרן קירב עשרות אלפי יהודים לאור החסידות ובעקבות פעילותו זו נקראו כל החסידים שבאזור בלארוס בשם 'קרלינים'.

מסופר מעשה באשה שבאה לרבי אהרן וסיפרה על בתה שהגיעה לפרקה והשתדכה עם בחור חשוב, לו היא הבטיחה כסף רב כנדוניה, עתה עם התקרב תאריך החתונה אין בידה ממון לשלם לאותה נדוניה שהבטיחה וקיים חשש כי יבוטל השידוך, כששמע רבי אהרן את סיפור המעשה שאל את האישה מהו הסכום הנדרש לנדוניה, פתח את מגירת שולחנו ונתן את הסכום המדויק לאישה שהלכה לדרכה בשמחה, כעבור מספר ימים התדפקה אישה זו בשנית על דלתו של רבי אהרן והפעם ביכתה על ממון שחסר לה על מנת לתפור שמלת חתונה לבתה הכלה, שוב התעניין רבי אהרן בסכום הנדרש ושוב נתן לאישה את הסכום במלואו, לאחר שהלכה אותה אישה לדרכה פנתה אשתו של רבי אהרן לבעלה וטענה כי בפעם הראשונה הייתה באמת בקשתה של האישה דחופה אך כעת היה לכאורה עדיף להעניק את הכסף לעניים שזקוקים לו יותר, ענה רבי אהרן לאשתו ואמר, כאשר פתחתי את המגירה על מנת להוציא את הכסף חלפה בראשי מחשבה זו, אך עד מהרה הבנתי שאם מחשבה זו הייתה עצתו של היצר הטוב כי אז הייתי חושב אותה כבר ביום האתמול והייתי כבר נותן את הכסף לעניים, העובדה שמחשבה זו עלתה בראשי רק כאשר הייתי צריך לתת את הכסף לכלה ענייה מעידה על כך כי מחשבה זו היא מזימתו של היצר הרע ועל כן נתתי כסף זה לאותה אישה.

בפיו של רבי אהרן הייתה תמיד שגורה האמרה 'הלוואי והייתי יכול לאהוב את הצדיק מישראל כמו שאוהב הקב"ה אפילו את הרשע מישראל'.
רבי אהרן הגדול זצ"ל נפטר ביום י"ט בניסן שנת ה'תקל"ב והוא בן ל"ו שנה בלבד, צדיקי הדור אמרו עליו כי נשרף מיראת הבורא. על מצבתו נחקק כי עשה בימיו פ"ד אלפים בעלי תשובה.

את מקומו של רבי אהרן הגדול מילא תלמידו שזכה גם להסתופף בחצר מזריטש – רבי שלמה מקרלין, רבי שלמה אף אסף לביתו את בנו של רבי אהרון הגדול – רבי אשר שהיה אז ילד יתום בן י' שנים, ולימים נודע כ'רבי אשר מסטולין' דרכו של רבי שלמה הייתה דרך התלהבות והשתוקקות שהייתה ניכרת בעיקר בעת עומדו בתפילה, רבי שלמה היה מוערך על ידי כל גדולי הדור והיו שאמרו כי נשמתו היא נשמת משיח בן יוסף שעתיד להכשיר את הקרקע לבואו של משיח בן דוד, על שפתיו של רבי שלמה היה תמיד שגור המשפט 'אינני פוחד מהמוות ואפילו לא מהקוזק החיגר', משפט זה היה תמוה בעיני כל שומעיו, לאחר שעבר רבי שלמה להתגורר בעיר לודמיר שבאוקראינה כבשה את העיר חבורת קוזקים שאחד מהם שהיה חיגר ברגלו ראה את רבי שלמה מתפלל בהתלהבות וירה בו ופצעו קשה, כעבור שישה ימים מפציעתו נפטר רבי שלמה והלך לעולמו, רבי שלמה הנהיג את חסידות קרלין במשך כעשרים שנה.

לאחר הסתלקותו של רבי שלמה התמנה בנו של רבי אהרן הגדול – רבי אשר – שגדל בביתו של רבי שלמה למנהיג החסידים, בתחילת כהונתו ישב רבי אשר בקרלין ולאחר זמן מה עבר לעיירה הסמוכה סטולין ששמה הפך לחלק משם החסידות 'קרלין – סטולין', לאחר תקופה שב רבי אשר לקרלין וקבע בה את מושבו.

פועלו הגדול של רבי אשר היה הסיוע שהגיש לחסידים שדרו בארץ ישראל, יישוב זה של חסידי קרלין בארץ נוסד על ידי רבי יעקב – בנו של רבי אהרן הגדול שעלה לארץ ישראל וייסד את הגרעין ליישוב בארץ, רבי אשר עודד עליית חסידים לארץ ישראל ועד היום ניתן לראות בתי מדרשות של חסידות קרלין בערים טבריה וצפת, שרידים לקהילות קרלין שפרחו במקומות אלו.

רבי אשר נפטר ביום כ"ו בתשרי ה'תקפ"ז ואת מקומו מילא בנו רבי אהרן פרלוב מסטולין שעל מנת להבדיל בינו ובין סבו רבי אהרן הגדול – כונה 'רבי אהרן השני'.

רבי אהרן השני ישב בתחילת כהונתו בסטולין אולם לאחר הלשנה של משפחה שהתנכלה לו נכלא וכששוחרר עקר מקרלין ועבר לסטולין, רבי אהרן התבטא ואמר על קרלין כי 'דור רביעי ישובו הנה', אמירה זו התקיימה כאשר לאחר שנים רבות נינו – רבי אברהם אלימלך מקרלין חזר לגור בקרלין.
רבי אהרן חיבר את הספר 'בית אהרן' ובו פירוש לתורה ופרקי אבות, ספר זה זכה לתפוצה רבה בקהילות רבות בישראל, רבי אהרן השני נפטר ביום י"ז בסיוון שנת ה'תרל"ב ואת מקומו מילא בנו רבי אשר השני.

רבי אשר השני כונה גם 'האדמו"ר הצעיר' והוא נפטר ביום ט"ו באב ה'תרל"ג - שנה אחת בלבד לאחר שהתמנה לאדמו"ר.

בפטירתו הותיר אחריו רבי אשר השני את בנו ישראל שהיה אז בן ארבע וחצי שנים בלבד, על פי הוראה שהשאיר אחריו הסב רבי אהרן השני, נתנו החסידים את עיניהם בילד זה שינהיג אותם לכשיגדל והוא כונה 'הינוקא מקרלין', ביום י' בכסלו שנת ה'תרמ"ב הגיע הינוקא לגיל מצוות ובטקס בר המצווה קיבל הוא מידיהם של זקני החסידים את כתב המינוי לאדמו"רות.

רבי ישראל – הינוקא המכונה גם: הפרנקפוטער ע"ש מקום פטירתו, הנהיג את חסידות קרלין במשך חמישים שנה שבמהלכם התפתחה החסידות והתרחבה עד שמנתה אלפים רבים של חסידים, רבי ישראל נודע בפקחותו הרבה וגדלותו בתורה והוא נפטר בעיר פרנקפורט ביום ראש השנה של שנת ה'תרפ"ב.

רבי ישראל – הינוקא הותיר אחריו שישה בנים, הגדול שבהם היה רבי אשר שהתגורר בסטולין ולא נהג באדמו"רות, שני לו היה רבי אהרן שדר בוורשה ואף הוא לא נהג באדמו"רות אך סביבו נאספה חבורת חסידים מצומצמת שראו בו את רבם, הבן השלישי היה רבי יעקב חיים שהנהיג חצר חסידית קטנה בדטרויט שבארצות הברית, הבן הרביעי היה רבי משה שכיהן באדמו"רות בעיירה סטולין, החמישי – רבי אברהם אלימלך כיהן כאדמו"ר בקרלין והבן השישי רבי יוחנן היה אדמו"ר בעיירה לוצק.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כשחרבו של הצורר הנאצי יימח שמו החלה מרחפת על ראשם של יהודי אירופה, נהרגו האחים הקרלינים על קידוש השם בזה אחר זה, ראשונים נהרגו האחים רבי אשר ורבי משה שישבו בסטולין ונהרגו עלקידוש ה' בפרעות שנערכו במקום בערב ראש השנה, אחריהם נהרג רבי אברהם אלימלך מקרלין בתאריך המשוער י"ד בחשוון ואחרון נהרג רבי אהרן בעיר ורשה בתאריך המשוער י"א באב, ה' יקום דמם.

האח החמישי רבי יעקב חיים נפטר ללא ילדים והאחרון מבני הינוקא שנותר בחיים הוא רבי יוחנן מלוצק ששרד את ימי האימה באירופה ועלה לארץ ישראל, בארץ ישראל התקבל רבי יוחנן בהתלהבות על ידי חסידי קרלין שדרו בארץ והתרכזו בערים ירושלים ותל אביב, קהילות אלו שבארץ ישראל אף הקימו ישיבות שנקראו האחת "בית אהרן" והשנייה "בית ישראל".

רבי יוחנן קבע את מושבו בחיפה אך בשנת תש"ח עקר מהארץ ועבר לארצות הברית, רבי יוחנן עמל לאחד את כל חסידי קרלין ואף ייסד את ישיבת 'בית אהרן וישראל' שאיחדה את שתי הישיבות שפעלו בארץ ישראל והשתייכו לבנים שונים של הינוקא, מרבית חסידי קרלין קבלו על עצמם את מרותו של רבי יוחנן והצטרפו לחסידות קרלין גדולה ומאוחדת.

רבי יוחנן נפטר ביום כ"א בכסלו שנת ה'תשט"ז והוא בן נ"ו שנים בלבד, לאחר פטירתו התעורר ויכוח בין חסידי קרלין שבארצות הברית לבין אלו שבארץ ישראל אודות המקום בו יקבר רבי יוחנן, לבסוף נערך גורל שקבע כי רבי יוחנן יקבר בארצות הברית, החסידים שבארץ ישראל לא נכנעו והוסיפו להילחם שארונו של רבי יוחנן יועלה לארץ ישראל, שנה לאחר פטירתו של רבי יוחנן ניצחו חסידי ארץ ישראל וארונו הועלה לארץ ישראל ונטמן בבית הקברות העתיק שבטבריה.

רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת אחת ולה שתי בנים – רבי ברוך שוחט ורבי יוחנן שוחט, רוב חסידי קרלין מינו את רבי ברוך שהיה אז ילד צעיר לאדמו"ר וכינו אותו כשם סבו זקנו 'הינוקא', חלק מהחסידים לא ראו בעין יפה מינוי זה והצטרפו לקבוצה שהתנגדה עוד קודם לכן לסב - רבי יוחנן מלוצק והנהיגו עליהם את רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, חצר זו נקראה 'זקני קרלין' ולאחר האיחוד עם לעלוב 'קרלין לעלוב', לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון להנהיג את פלג זה של קרלין ובעקבות זאת קיימו 'זקני קרלין' בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לכהן כאדמו"ר.

לאחר מינויו של רבי אהרן רוזנפלד לאדמו"ר הגיע פלג זה של החסידות להסכם עם הפלג המרכזי לפיו הפלג המרכזי יקרא 'קרלין סטולין' והפלג של 'זקני קרלין' יקרא 'פינסק קרלין', במסגרת הסכם זה גם הועברה החזקה על בית המדרש של קרלין שבשכונת 'בית ישראל' בירושלים לידי חסידות 'פינסק קרלין' כשהסיבה המרכזית לדבר היא העובדה שרוב המתפללים בבית הכנסת נמנו על חסידי 'פינסק קרלין'.

חסידות קרלין מונה כיום כאלף וחמש מאות משפחות בארץ ובעולם, בארץ ישנם ריכוזים של חסידות זו בבני ברק, בירושלים, במודיעין עילית ובגבעת זאב שם גם קבע את מושבו האדמו"ר רבי ברוך שוחט מקרלין שליט"א.
  1. 3. מס' טעויות
    יוחנן וייסברג 10/06/2009 20:23
    1. בכתבה כתוב: חלק מהחסידים לא ראו בעין יפה מינוי זה והצטרפו לקבוצה שהתנגדה עוד קודם לכן לסב - רבי יוחנן מלוצק...
    זקני החסידים מעולם לא התנגדו לרבי ר' יוחנן.
    ולכן גם לא הצטרפו לשום קבוצה...
    זקני החסידים מינו את מהרמ"מ בקארלין לעלוב לרבי עוד לפני שהצעירים מינו את רבם.

    2.הבית כנסת בבית ישראל מעולם לא היה בחזקתם.
    כך שזה מעולם לא עבר לחזקתם.
    הם תבעו לקבל בעלות על הבית כנסת ע"י בית דין. ולא עלה בידם.
    אגב. לא היה הסכם...
    היה דין תורה. ובדין תורה נקבע השם, ביתי המדרש בירושלים וב"ב. ושאר העניינים
  2. 2. נהניתי. המשיכו כך.. [לל"ת]
    פלוני 09/06/2009 23:17
  3. 1. מאמר יפה מאוד
    אהרן ברוך 09/06/2009 12:23
    נהנתי מכל מילה. תודה