יום שישי י"ח בתשרי תשפ"ב 24/09/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

תנועת 'פועלי אגודת ישראל' – פא"י

תנועת 'פועלי אגודת ישראל' חרתה על דגלה את הדאגה לפועל החרדי וצרכיו, כבר בארצות הגולה נלחמה התנועה בעבור הפועל החרדי ולאחר העלייה לארץ ישראל ייסדה התנועה מוסדות ויישובים רבים ברחבי הארץ בהם ישבו אנשי עמל חרדים.

מוטי מרינגר ט"ו בסיון תשס"ט - 07/06/2009 10:30

תנועת 'פועלי אגודת ישראל' – 'פא"י' הייתה מפלגת פועלים התיישבותית חרדית שנוסדה כחלק מתנועת 'אגודת ישראל', אך התפלגה ממנה בהמשך. במסגרת פעולתה ההתיישבותית השתייכו לפא"י ארבע עשרה ישובים ברחבי הארץ.

התנועה נוסדה בשנת תרצ"ג בעיר לודז' שבפולין ומטרתה הייתה לעודד העסקת יהודים חרדים ולהילחם בתופעה שיהודים חרדים הקימו שותפויות עסקיות יחד עם כאלה שאינם מבני ברית על מנת שיוכלו להפעיל את עסקיהם ביום שבת קודש, בלודז' הצטרפו לתנועה יהודים חרדים רבים ועד מהרה היא פשטה בערים נוספות, תנועת אגודת ישראל שאף היא פעלה רבות בפולין נמנעה מלהילחם ביהודים שהשתתפו עם גויים ומצב זה היה הגרעין הראשוני למחלוקת ארוכת השנים בין פא"י לאגודת ישראל. בשנות השלושים של המאה העשרים גברה האבטלה בקרב החרדים ותנועת פא"י החריפה את מאבקה עד שבאחד הפעמים אף נכנסה המחלוקת אל תוך בית הכנסת שם התעכבה התפילה עד שהסכימו החרושתנים היהודים להעסיק יהודים חרדים בעסקיהם במקומם של הפועלים הגויים.

באותה תקופה כתב הרב יהודה לייב אורליאן הי"ד, שהיה ממייסדי פועלי אגודת ישראל בפולין את חיבורו 'לשבעים ולרעבים' ובו הוא כותב 'התופעה של חוסר עבודה ודלות מתבלטת ביותר בין שדרות הפועלים היהודים החרדים, שמונעים מהם, מפאת חרדיותם, מקומות עבודה. לא רק נותני עבודה לא - יהודים ויהודים לא - דתיים, אלא אפילו נותני עבודה דתיים מסרבים להעסיקם. המעבידים הדתיים פשוט מגרשים את הפועלים הדתיים מפני שאינם יכולים לעבוד בשבת, ובמקומם מעסיקים פועלים נוצרים ועל יסוד שטר מכירה (שהיה מעין ההיתר מכירה שנגד השימוש בו בשנת השמיטה נלחמים כיום) הם מפעילים את בית החרושת בשבת. היהדות החרדית חייבת להחדיר לדעת הקהל את ההכרה, כי לחיות מניצול הזולת הוא חטא כבד וכי מצוות שבין אדם לחברו חביבות לפני המקום ברוך הוא, לא פחות מהמצוות שבין אדם למקום', בהמשך מאמרו תוקף הרב אורליאן את 'אגודת ישראל' שכביכול אינה תומכת במאבק זה ואינה דואגת לפועל החרדי.

יוזם הרעיון של הקמת התנועה היה הרב בנימין מינץ שאף איחד את תנועת פא"י העולמית והיה שר וחבר כנסת מטעם תנועה זו מספר קדנציות.
הרב מינץ נולד וגדל בפולין שם השתייך לחצר חסידות גור, בשנת ה'תרצ"ג לאחר שעלה לארץ ישראל הקים יחד עם פעילים נוספים את תנועת פא"י, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה הרב מינץ מהראשונים שהתריעו על הסכנה המרחפת על ראשם של יהודי אירופה ומאוחר יותר משהוקם בארץ ישראל 'ועד ההצלה' היה לאחד מהחברים בו.

לאחר הקמת מדינת ישראל ביום כ"ד בשבט ה'תש"ט נערכו בארץ הבחירות הראשונות ל'אסיפה המכוננת' שמאוחר יותר נקראה 'הכנסת הראשונה', בבחירות אלו התמודדו כל המפלגות הדתיות שבארץ ישראל יחד במסגרת הרשימה הדתית המאוחדת, הרשימה הייתה מורכבת מנציגים של אגודת ישראל, הפועל המזרחי, המזרחי, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הלא מפלגתי, רשימה זו זכתה בבחירות בשש עשרה מנדטים שבתוכם התמנו לחברי כנסת שלשה נציגים מטעם פא"י, היו אלה ר' אברהם יהודה גולדראט, ר' קלמן כהנא ור' בנימין מינץ, הרב מינץ גם התמנה ליושב ראש ועדת הפנים של הכנסת.

בבחירות לכנסת השנייה התמודדה רשימת פא"י באופן עצמאי וזכתה בשני מושבים בכנסת, בשתי מערכות הבחירות שנערכו לאחר מכן התמודדה התנועה יחד עם רשימת אגודת ישראל תחת השם 'חזית דתית תורתית', בשתי המערכות זכתה המפלגה בשישה מושבים בכנסת אך במהלך הכנסת הרביעית התפלגה פא"י מאגודת ישראל ושתי הסיעות החלו פועלות בנפרד. במהלך כנסת זו הצטרפה פא"י לבדה לממשלת מפא"י בהנהגתו של דוד בן גוריון והרב מינץ התמנה לתפקיד שר הדואר, במהלך כהונתו כשר הדואר בתאריך ט"ו בסיוון ה'תשכ"א נפטר הרב מינץ, הישוב 'יד בנימין' שהוקם על ידי תנועת פא"י כישוב מרכזי לכל חקלאי אזור שורק נקרא בשם זה על שמו של הרב בנימין מינץ.

במערכות הבחירות הבאות עד לכנסת השמינית התמודדה פא"י לבדה, בבחירות לכנסת השמינית נעשה ניסיון נוסף של פא"י ללכת יד ביד עם אגודת ישראל אך ניסיון זה כשל בשנית כאשר במהלך הכהונה בכנסת שוב נתפרדה החבילה ופא"י פרשה כמפלגה עצמאית, בבחירות לכנסת התשיעית שוב התמודדה פא"י לבדה וזכתה במנדט אחד בלבד, במערכת הבחירות לכנסת העשירית נכשלה פא"י כאשר לא עברה את אחוז החסימה ולא זכתה במושב בכנסת, לכנסת ה – 11 התמודדה פא"י יחד עם סייעת מצ"ד שהוקמה על ידי מאוכזבי המפד"ל תחת מפלגה מאוחדת בשם 'מורשה', רשימה זו זכתה בשני מושבים בכנסת אך במהלך הכהונה פרש נציג מצ"ד – חיים דרוקמן וחזר למפד"ל, לאחר הפרישה שינה נציג פא"י ר' אברהם ורדיגר את שם המפלגה ל'מורשה - פא"י', מאוחר התאחדה סיעת יחיד זו עם סיעת אגודת ישראל.

במהלך השנים עוררה פא"י את התנגדותם של גדולי ישראל ומנהיגים חרדים כדוגמת החזון איש זצ"ל והרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל – הרב מבריסק שהתנגדו לה נחרצות ואסרו להצביע לרשימה זו, להתנגדות זו הצטרפו גם רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל – הסטייפלר וכן רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל.

למרות התנגדות גדולי הדור לרשימה זו היו כאלה שהצביעו לה בעיקר בישובי הפריפריה שם גרו חקלאים ואנשי עמל חרדים ודתיים שדרכה של אגודת ישראל נראתה לטעמם מעט קיצונית ותנועת פא"י החרדית היוותה בעבורם תחליף ראוי, תנועת פא"י הקימה מוסדות רבים, בערים רבות ברחבי הארץ דוגמת בני ברק, רחובות וחיפה קיימים עד היום בתי כנסת של תנועה זו, תנועת פא"י אף הוציאה לאור ביטאון בשם 'שערים' שהיה נפוץ בבתים דתיים וחרדים רבים בישראל.

מפלגת פא"י ייצגה במשך שנים ארוכות נתח נכבד מהאוכלוסייה החרדית – דתית בארץ ישראל שראתה במפלגה זו את ביתה, כיום מפלגת פא"י איננה פעילה, מוסדות המפלגה נסגרו, ביטאון התנועה כבר איננו קיים וגם בתי הכנסת הרבים של התנועה כבר אינם מזוהים עימה והם שייכים כיום לקהילות שונות בכל עיר לפי אוכלוסייתה.