שבת כ' באדר ב תשפ"ד 30/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

חסידות סלאנים

בשושלת אדמו"רים מפוארת בת למעלה ממאה וחמישים שנה, ניצבת חסידות סלאנים, אשר בחרה לחרוט על דיגלה מה שביטא אחד מאבותיה באמרו: "כל חבורה יש לה שער בשמים, והשער שלנו הוא אמונה ושפלות".

ברק שריג י"ב בסיון תשס"ט - 04/06/2009 09:45

בשושלת אדמו"רים מפוארת בת למעלה ממאה וחמישים שנה, ניצבת חסידות סלאנים, אשר בחרה לחרוט על דיגלה מה שביטא אחד מאבותיה באמרו: "כל חבורה יש לה שער בשמים, והשער שלנו הוא אמונה ושפלות".

חסידות סלונים קמה בשנת תרי"ח (1858) לאחר פטירתו של ר' משה מקוברין, כאשר רבים מחסידיו דבקו בתלמידו, הרב אברהם וינברג (הראשון), ומינוהו לאדמו"ר. מאחר ומקום מגוריו היה בסלאנים, עיר במערב בלארוס, נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה.

ר' אברהם וינברג הראשון בן ר' יצחק מתתיהו וינברג מסלאנים היה אחד מגדולי התורה בדורו.

כיהן כראש ישיבה בעירו וחי חיי דחק ועוני. כל ימיו היו קודש לתורה, תוך שהוא מצניע את הליכותיו ומסתיר את גדולתו וצדקותו. משהסכים לקבל את האדמו"רות הנהיגם ברמה ופסיקותיו התקבלו על ידי חסידיו ביראה. תפילתו הייתה שקטה, ללא כל תנועה. את התלהבותו הפנימית והתרגשותו הרבה שיקפו פניו שהשתלהבו בעומדו מול קונו.

ספרו הידוע והמפורסם הוא "יסוד העבודה" העוסק ביסודות ועקרי החסידות. בין ספריו ניתן למצוא חיבורים נוספים בקבלה ובנסתר, ובהם "באר אברהם" על התורה, "חסד לאברהם" העוסק בענייני קבלה, "באר אברהם" על המכילתא, ועוד.

ר' אברהם וינברג נפטר בי"א בחשוון תרמ"ד (1883) בהיותו בן 80 . את מקומו מילא נכדו (בן בנו היחיד, ר' יחיאל מיכל אהרון), ר' שמואל וינברג, אשר כיהן כאדמו"ר 32 שנה עד לפטירתו בי"ט בשבט תרע"ו (1916) בוורשה. עם פטירתו שימשו שני בניו כאדמו"רים: בנו הבכור, ר' יששכר לייב וינברג, תפס את מקום אביו בעיר סלאנים, ונפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח (1928), ובנו ר' אברהם יהושע העשיל וינברג המשיך את ההנהגה אחריו, עלה ארצה בשנת תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.

בנו הצעיר, ר' אברהם וינברג השני, בעל "בית אברהם", שימש גם הוא כאדמו"ר של חסידי סלאנים, והעתיק מקום מגוריו לעיר ביאליסטוק ואח"כ לעיירה ברנוביץ. שם הקים מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת "תורת חסד".ביקר פעמיים בארץ-ישראל (בשנת תרפ"ט ותרצ"ג) והניח אבן יסוד לבית הכנסת דחסידי סלאנים בירושלים בשכונת בית ישראל.

נפטר בסלאנים בא' באייר תרצ"ג (1933).

בנו של ר' אברהם וינברג השני היה ר' שלמה דוד יהושע וינברג אשר המשיך את השושלת למרות גילו הצעיר (נולד בשנת תרע"ב) והוכתר לאדמו"ר עוד בטרם נישא. אולם ימי כהונתו היו קצרים בשל מלחמת העולם השנייה אשר הכתה קשות בעדה זו שנכחדה כמעט כליל.

ביוני 1941, עם כיבוש פולין המזרחית הועבר ר' שלמה דוד יהושע לגטו ברנוביץ ונחשב לאישיות רמה ומכובדת על כל שכבות תושבי הגטו. גם פעילי המחתרת בברנוביץ נתנו בו את אמונם וזכו לעידודו, ואף החזיקו במרתפו מחסן נשק, הגם  שבפרוץ המלחמה הפצירו בו חסידי סלונים בטבריה לעלות לארץ ישראל , הוא סרב; באיגרתו לארץ ערב פסח ת"ש (1940) כתב כי אפשר שטעה שנשאר שם, אבל מה יעשה, שהרי ילדים רכים תלויים בו, כשהוא מתכוון, כמובן, לחסידיו.

מגטו ברנוביץ נלקח למחנה קולדיצ'בו (טבת תש"ג , 1942) וגם שם, למרות המשטר הקשה והידיעות על רצח משפחתו, המשיך לעודד את עובדי הכפייה היהודים, הרשים בהליכותיו ובנועם דיבורו, רקד איתם בלילות שבת בשירת "ישמחו במלכותך"  הזכיר להם ימי חג ומועד ויצר במחנה אוירה מיוחדת בעת שהתפלל. בד' במרחשוון תש"ד  (1943) הובל ע"י הנאצים לקבר אחים בראש השיירה, בשקט ובראש מורם.

לאחר השואה התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל. את הקמתה של חצר סלאנים כאן בארץ, יש לזקוף לזכותו של אבי השושלת, ר' אברהם וינברג הראשון, אשר זימן בשנת תרל"ג (1873) כמה מנכדיו ובהם ר' נח וינברג (שהיה אז בן 13 שנים בלבד) ור' יצחק מתתיהו סנדברג ואחרים מחסידיו וציוום לעלות לארץ ישראל, להשתקע בטבריה ולהקים שם גרעין של חסידות סלאנים. באותה עת הפליא ציוויו זה את חסידיו, שכן תנאי החיים בארץ היו קשים ביותר. שנים אחר כך העידו, בייחוד שחלק הארי של חסידות זו הוכחד בשואה, שהישרדותה והתפתחותה מחדש צלחה הודות לאותה תשתית שנטע זמן רב קודם, בטבריה. חסידי סלאנים מרבים לספר עובדה זו ורואים בכך עובדה ניסית וראיה נבואית של רבם.

לאחר השואה הכתירו חסידי סלאנים בארץ את ר' מרדכי חיים סלאנים (קסטילניץ) כרבם וכינוהו "רבי מוטל דיין". למרות שסרב לשמש כאדמו"ר, הנהיג בפועל את העדה עד לפטירתו  בי"ב בטבת תשי"ד (1953). את מקומו תפס ר' אברהם וינברג השלישי, בנו של ר' נח וינברג ונינו של מייסד השושלת.

בעשרים ושבע שנות כהונתו שיקם את חסידות סלאנים מהריסותיה עד להיותה בולטת ומשפיעה. כמו כן, היה מבוני החינוך החרדי בארץ ישראל ושימש כחבר מועצת 'גדולי התורה'. נפטר בי"ב בסיוון תשמ"א (1981). דברי תורתו ואימרותיו מרוכזים בספרים: "ברכת אברהם" בהוצאת ישיבת 'בית אברהם' – מכון אמונה ודעת, ו"נחל איתן" בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים 'באר אברהם' – מכון נחלי אמונה.

  1. 1. עוד נקודה חשובה
    שמואל 04/06/2009 11:58
    האדמו"ר האחרון הקים את 'בית יעקב' הראשון בארץ.