יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

מושב 'קוממיות'

מושב קוממיות הינו מושב חרדי – חסידי קטן שזכה לפרסום רב בזכות ניסים ונפלאות שראו תושביו בשדותיהם כאשר קיימו את מצוות השמיטה כהלכתה לכל פרטיה ודקדוקיה.

מוטי מרינגר כ"ד באייר תשס"ט - 18/05/2009 05:00
מושב קוממיות שוכן באזור דרום השפלה בין קריית גת וקריית מלאכי ואוכלוסייתו היא חרדית – חסידית, שמו של המושב התפרסם בזכות רבו הרב בנימין מנדלסון זצ"ל ובזכות ניסים ונפלאות שראו בני המושב בשדותיהם בשנת השמיטה.

רבו של הישוב הרב בנימין מנדלסון זצ"ל נולד בפלוצק שבפולין למשפחה מחסידי אלכסנדר, אביו רבי מנחם מנדל היה מחשובי החסידים וכיהן כראש ישיבה בפלוצק ואמו הייתה מצאצאיו של רבי מרדכי יפה בעל ה'לבושים'. רבי בנימין עצמו הפך לחסיד גור בימיו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר – ה'אמרי אמת'.

לאחר שעלה רבי בנימין לארץ הוא כיהן כרבו של כפר אתא (כיום קריית אתא) הסמוך לחיפה, מאוחר יותר בהמלצת רבי אברהם ישעיהו קרליץ - ה'חזון איש' הוא התמנה כרבו של מושב קוממיות.

יהודי קוממיות היו חרדים לדבר ה' והקפידו לקיים את מצוות התורה קלה כבחמורה, כשהגיעה שנת תשי"ב שהייתה השנה השביעית בה מצווים היהודים לשמט את שדותיהם ולא לעובדם, היה זה ניסיון קשה ליהודי המושב שרק שנה קודם לכן עלו על הקרקע והחלו לעבד את שדותיהם, לקיים את מצוות השמיטה כהלכתה, עיקר פרנסתם של תושבי המושב הייתה מחקלאות ועזיבת השדות בשנת השמיטה פירושה היה עזיבת מקור פרנסה למשך שנה שלימה.

בהנהגתו של הרב מנדלסון ולפי הוראותיהם של ה'חזון איש' ושל רבי יצחק זאב סולובייצ'יק – 'הבריסקער רב', קיימו בני המושב את מצוות השמיטה בכל פרטיה ודקדוקיה ולא תרו אחר היתרים שונים דוגמת 'היתר המכירה' השנוי במחלוקת רבנים בו השתמשו בהרבה מהישובים האחרים בארץ באותה שנה, בשדות המושב בוצעו רק עבודות המותרות בשביעית ובשאר הזמן התכנסו החקלאים בבית המדרש של המושב ועסקו בתורה.

נס הארבה של שנת השמיטה תשי"ט - עוד לפני שנת השמיטה בקיץ של שנת תשי"ח זרעו חקלאי קוממיות בשדותיהם מזון לבהמות – פעולה שהייתה מותרת הלכתית למרות שנת השמיטה הקריבה, באמצע שנת השמיטה הושחרו שמיה של ארץ ישראל מענני ארבה שהגיעו מהדרום ופשטו על השדות, בכל המושבים שלא שמרו שמיטה בסביבותיה של קוממיות הכה הארבה וגרם נזק רב לשתילים, תושבי קוממיות באו מבוהלים לרב מנדלסון והודיעו לו כי סכנה מרחפת על כל מה שנזרע בערב שנת השמיטה, הרב מנדלסון הרגיעם ואמר להם כי יצפו לישועת ה' בזכות מצוות השמיטה שקיימו, חלף זמן מה וענן ארבה גדול החל מתקרב לעבר שדות קוממיות, הארבה הגיע לגבול שדות קוממיות והנה לעיניהם הנדהמות של תושבי קוממיות עצר ענן הארבה בגבול שדות המושב פנה עורף ושב לאחוריו, באותה מכת ארבה בכל שדות קוממיות לא פגע ולו ארבה אחד ויהי לפלא.

שנתיים קודם לשנת השמיטה - בשנת תשי"ז קיבלה ה'סוכנות היהודית' החלטה לסייע למספר מושבים בנטיעת פרדסים, בין המושבים שהיו זכאים לקבלת סיוע היה המושב קוממיות, כשפנו האחראים לדבר מטעם הסוכנות למזכירות המושב על מנת לקבוע כיצד להעביר את הסיוע הם נתקלו בתנאי אותו הציבו אנשי קוממיות ולפיו הם מוכנים לנטיעת הפרדסים ובלבד שינתן להם לשמור בהם שמיטה כהלכתה, ראשי הסוכנות התנגדו לתנאי זה והסיוע התעכב בשנה, כעבור שנה בעקבות שיחה בדבר חשיבות מצוות שמיטה שהתנהלה בין הרב מנדלסון לבין מר ויגודסקי שהיה ממונה מטעם הסוכנות, הסכימו בסוכנות לתנאי של שמירת השמיטה והפרדסים ניטעו, שנה חלפה והגיעה שנת תשי"ט - שנת השמיטה, בהתאם להסכם בין הסוכנות למושב עובדו פרדסי קוממיות לפי כל דיני השמיטה תחת פיקוחו ולפי הוראותיו של הרב מנדלסון, במהלך השנה באו הפרדסנים אל הרב מנדלסון ואמרו כי הצורה שבה מעבדים בשמיטה את הפרדס מסכנת את הפרדס ויתכן ויהיה זה נזק בלתי ניתן לתיקון, הרב מנדלסון לא ויתר והורה להמשיך ולטפל בשדה לפי כל דיני שביעית, לאחר שנת השמיטה הגיע אל הרב מנדלסון הממונה על הפרדסים מטעם הסוכנות ואמר לו כי יש תחת אחריותו 12 פרדסים במושבים שונים, כולם מלבד הפרדס שבקוממיות עובדו בשמיטה כבכל שנה ודווקא הפרדס של קוממיות שלא נעבד בשמיטה הניב את התנובה הטובה והיפה ביותר, אירוע זה קידש שם שמים ברבים כאשר נכתב בספרי מחלקת הפרדסים הממשלתית כי 'הפרדס בקוממיות לא עובד בכל שנת השביעית והצליח למעלה מן המשוער'.

מקרה נוסף שקשור לאותה שנת שמיטה ארע לאחר שהסתיימה השמיטה ובני המושב חיפשו במושבים החילוניים הסמוכים זרעים על מנת להתחיל לעבוד בשדותיהם, בכל מושבי הסביבה לא מצאו חקלאי קוממיות זרעים שלא גדלו בשמיטה ורק קיבוץ אחד הסכים למכור להם זרעים מהשנה השישית שהיו כבר מתולעים ושבורים ולא היה נראה כי יועילו להצמיח דבר, החקלאים באו אל הרב מנדלסון בשאלה כיצד לנהוג והוא ענה להם כי אם אין בנמצא זרעים כשרים שלא צמחו בשביעית יש לקחת את הזרעים המתולעים וה' יעזור שברכתו תבוא על ידי זרעים אלו.

השמועה כי חקלאי קוממיות השקיעו מהונם בכדי לקנות זרעים מתולעים פשטה במהירות בכל האזור והם היו ללעג וקלס בין תושבי הסביבה, החקלאים היראים לדבר ה' לא שעו ללעג שכניהם ולאחר שחלפו חגי תשרי הם החלו במלאכת החריש והזריעה של הזרעים המתולעים, עבודות הזריעה נמשכו עד לאמצע החורף וכל אותה העת עצר הגשם ולא ירד על הארץ כאילו המתין לחקלאי קוממיות 'גיבורי כח עושי דברו' שיסיימו את מלאכתם, בכל ישובי הסביבה כבר נרקבו באדמה הזרעים שנזרעו בקיץ של שנת השמיטה ורק כאשר סיימו חקלאי קוממיות את מלאכתם החל הגשם יורד על הארץ, ימים חלפו והצטרפו לשבועות ובשדות קוממיות החל מתרחש הפלא עת החלו צצים גבעולים רכים של חיטה מן האדמה שנזרעה בזרעים מתולעים, באותה שנה הייתה תנובתם של שדות קוממיות טובה באיכותה כאילו נזרעו השדות בזרעים המשובחים ביותר.

רבה של קוממיות – הרב מנדלסון הקים את 'קרן השביעית' הפועלת אף כיום לרווחתם הכלכלית של חקלאים שומרי שמיטה וכל חייו פעל להרמת קרנה של מצוות שביעית.

שמו של הרב מנדלסון ושל מושב קוממיות עלו לכותרות בארץ ישראל בשנת תשכ"ב עת סערה המדינה סביב פרשיית חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר, חוקרי הפרשייה טענו כי יוסל'ה שוחמכר הוסתר במושב קוממיות בבית משפחת קוט על פי הוראת רב הישוב - הרב מנדלסון ומשם הוברח לצרפת על ידי הגיורת רות בן דוד, בעקבות האשמות אלו נעצרו כמה מתושבי קוממיות לחקירה אולם הם שוחררו כעבור זמן קצר.

הרב בנימין מנדלסון זצ"ל נפטר ביום כ"ד באייר שנת ה'תשל"ט - שנה שישית לשמיטה ונטמן בהר המנוחות שבירושלים. את מקומו ברבנות קוממיות ממלא אחריו בנו הרב מנחם מנדל מנדלסון.
  1. 2. קרן השביעית
    גורדון דוב 19/05/2009 20:23
    כתבה להפליא,אכן רואים בחוש את פרי עמלו של הרב מקוממיות זצ"ל,ומשמיטה לשמיטה מצטרפים עוד ועוד,מאות חקלאים שומרי תורה ללגיונו של מלך,לעדת מקדשי שביעית,וזאת, כאמור, ע"י הקימו קודם פטירתו את המפעל האדיר,"קרו השביעית" מפעל שכל גדולי ישראל,בעבר ובהווה,מכל החוגים והעדות,סמכו ידיהם ע"ז,ועמדו לעזרתם בעוז.
  2. 1. גאבד"ק קוממיות
    יעקבזון 19/05/2009 12:26
    נהנתי מאוד מהכתבה