יום חמישי ד' בתשרי תשפ"ג 29/09/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

פראג – אלף שנות היסטוריה יהודית

העיר פראג שבצ'כיה מקפלת בחובה למעלה מאלף שנות היסטוריה יהודית מפוארת, מתוכה עמדו רבנים וגדולים ידועי שם שהשפיעו מאורם על העם היהודי כולו.

מוטי מרינגר ט' באייר תשס"ט - 03/05/2009 06:25
עדויות ראשונות על קיומם של יהודים בעיר פראג מצויות בכתביו של הנוסע אברהם בן יעקב מלפני למעלה מאלף שנה, האגדה מספרת כי בפראג הוקמו שתי קהילות יהודיות על ידי שתי קבוצות של יהודים נודדים שהגיעו אחת מכיוון מזרח ואחת ממערב, כל קבוצה לא ידעה על חברתה וכך נוסדו שתי שכונות יהודיות אחת במערב העיר ואחרת במזרחה.

בסוף המאה הי"א לספירת הנוצרים החל מסע הצלב הראשון לשחרור ארץ ישראל מיד המוסלמים, המסע חצה את אירופה ובדרכו פגע והרס קהילות יהודיות רבות, גם יהודי פראג לא ניצלו מחרב המשחית ורבים מיהודי העיר נהרגו על קידוש השם על ידי המרצחים הנוצרים.

באותם הימים פיארו את פראג רבנים מגדולי הראשונים, מפורסמים שבהם היו רבי מנחם בן מכיר ורבי יצחק בן משה מוינה – ה'אור זרוע', כיון שבאותם הימים לא היו בפראג ישיבות נהרו רבים מבני העיר למדינות צרפת ואשכנז על מנת ללמוד תורה בישיבותיהם של בעלי התוספות, בתחילת המאה הי"ב למדו בישיבתו של רבינו תם שבצרפת ילידי פראג רבים ביניהם רבי יצחק ב"ר מרדכי (ריב"ם) ור' יצחק ב"ר יעקב ('ר"י הלבן') המוזכרים פעמים רבות בדברי ה'תוספות', לאחר שעזבו את ישיבתו של רבינו תם שבו ראשונים אלו אל פראג ויסדו בה ישיבות לטובת בני המקום.

באמצע המאה י"ב בעקבות קרבות שהתרחשו בפראג סביב מצודת פראג נשרפה השכונה היהודית המזרחית שהייתה סמוכה למצודה, היהודים עזבו אזור זה של פראג ועברו לצידו השני של נהר הולטאבה החוצה את העיר.

בשנים שלאחר מכן הורע מצבם של יהודי פראג, הם הורשו להתגורר אך ורק בתחומי גטו שהוקם עבורם וכן הוכרחו לענוד על בגדם אות קלון, בנוסף נאסר על היהודים לשלוח ידם בחקלאות ופרנסתם הצטמצמה בעיקר להלוואות בריבית, למרות מגבלות אלו התרחבה הקהילה היהודית בעיקר בגלל הטבות מיוחדות שניתנו ליהודים על ידי המלך שחפץ שהיהודים יעודדו את המסחר באזור. באותה תקופה נוסד בית הכנסת המפורסם 'אלטנוי שול' וסביבו התפתחה קהילה יהודית רחבה, בעת היווסדו נקרא בית הכנסת בשם 'נוי שול' שפירושו בית הכנסת החדש וזאת על שום היותו חדש מבתי הכנסת האחרים בעיר, ברובע היהודי גם עמד אז בית כנסת הישן שנקרא 'אלט שול' עד שהפך מאוחר יותר לבית הכנסת הספרדי, לאחר שנים כאשר נוסדו בתי כנסת נוספים שונה שמו של בית הכנסת ל'אלטנוי שול' שפירושו בית הכנסת החדש – ישן, גרסה אחרת טוענת שמקור השם אלטנוי הוא רמז לדברי חז"ל שבתי כנסיות שבגולה קיימים על תנאי שכשיבנה בית המקדש יעקרו ממקומם, בית הכנסת 'אלטנוי שול' קיים אף היום והוא בית הכנסת העתיק ביותר באירופה.

באמצע המאה הי"ד החל לכהן כאב"ד פראג רבי אביגדור בן יצחק קרא, רבי אביגדור היה נשוי לאחותו של רבי יהודה ליוא הזקן שהיה סבו של המהר"ל מפראג, יחד עימו פעלו בפראג שני דיינים נוספים רבי יום טוב ליפמן מילהויזן שחיבר את ספר "הניצחון" ור' מנחם ב"ר יעקב שלם. רבי אביגדור ייסד ישיבה בפראג והשפעתו יחד עם חבריו הדיינים הייתה על אירופה כולה, בתקופת הנהגתו של רבי אביגדור ביום שמיני של פסח שנת ה'קמ"ט ערכו הנוצרים פוגרום ביהודים שבמהלכו נרצחו רוב יהודי קהילת פראג, רבי אביגדור שמלבד היותו גדול בתורה היה גם משורר חיבר על אירוע זה את הקינה "את כל התלאה" שנאמרת כיום במקצת קהילות בתפילת מנחה של יום הכיפורים, בנוסף חיבר רבי אביגדור את 'ספר הקנה' ואת הספר 'קודש הילולים' העוסקים בקבלה וכן שו"ת שנשמר מאות שנים בכתב יד ונדפס לראשונה לפני כשנתיים.

רבי אביגדור היה גם מקורב למלכות וניהל ויכוחים רבים בעיני דת ואמונה עם מלך בוהמיה ונצל הרביעי, בסופו של דבר הודה מלך בוהמיה בצדקתה של היהדות ובייחוד הקב"ה ובעקבות כך השמיט את כל חובותיהם של היהודים, בעניין זה אף חיבר רבי אביגדור את השיר "אחד יחיד ומיוחד" המפאר את ייחוד הקב"ה והיה נהוג לשורו לפני החתנים בפראג.

רבי אביגדור נפטר ביום ט' באייר ה' קצ"ט והיה הנפטר הראשון שנקבר בבית הקברות העתיק שבפראג שם עומדת מצבתו עד היום,.במהלך המאה הט"ו פרצו בפראג מהומות רבות במסגרת המרד ההוסיטי, מרד זה החל לאחר הוצאתו להורג של יוהן הוס בשל רפורמות שהנהיג. יש שטוענים שהשקפותיו של יוהן הוס הושפעו רבות מרבי אביגדור קרא שעימו היה בקשר, במהלך המרד תמכו היהודים במהפכנים אך לא הביעו תמיכה זו בגלוי מחשש פן יכשל המרד, במהלך המהומות נפגעו קשות הקהילה היהודית ורבים מיהודי פראג עזבו את העיר.

לקראת סוף המאה הט"ו הותר לנוצרים בפראג לעסוק בהלוואות בריבית ויהודים רבים עזבו עיסוק זה שהפך ללא ריווחי, כמקור פרנסה החלו היהודים שולחים ידם במסחר ועד מהרה עוררו את קינאתם של סוחרי פראג הנוצרים, הסוחרים הנוצרים החלו לפעול למען גירושם של יהודי פראג אולם כל גזירות הגירוש נדחו בעקבות התנגדותם של המלך והאצילים שנהנו מהמס השמן ששילמו היהודים על מסחרם, בתקופה זו ניסו היהודים להרחיב את אזור מגוריהם לעיר החדשה אך ניסיון זה לא צלח והיהודים שבו לרובע היהודי שבעיר העתיקה, בתקופה זו חיו ופעלו בפראג גדולי ישראל ביניהם רבי פנחס ב"ר יונתן, רבי יעקב פולק ורבי יצחק אייזיק מרגליות, בראש ישיבת פראג עמד החכם רבי אליהו שתיקן תקנות רבות לטובת יהודי פראג בפרט ויהודי בוהמיה בכלל.

בתחילת המאה הט"ז נעשה צעד חשוב בחייהם של יהודי פראג עם היווסדו של הדפוס העברי הראשון במזרח אירופה, הספר הראשון שהודפס היה סידור תפילה ואחריו הודפסו עוד ספרים רבים ביניהם 'הגדת פראג' המפורסמת.

לא ארכו ימי שלוותה של קהילת פראג ובאמצע המאה הט"ז גורשו יהודי העיר למשך שלש שנים, לאחר מספר שנים מאז ששבו היהודים לעיר הם שוב גורשו גם כן לתקופה בת שלש שנים.

לאחר גירושים אלו החל תור הזהב של יהדות פראג שנמשך עד לחורבנה על ידי הצורר הנאצי, את תחילתה של תקופה מפוארת זו סימנה הגעתו לפראג של רבי יהודה ליוא בן בצלאל – המהר"ל מפראג.

המהר"ל החל לכהן כרב בפראג מספר שנים לאחר עזיבתו של גיסו רבי יצחק חיות את כס הרבנות בעיר, מיד עם עזיבתו של רבי יצחק חיות החל המהר"ל להנהיג בפועל את יהודי העיר אולם רשמית הוכתר כרב רק לאחר שלש שנים.

סיפורים רבים נקשרים בשמו של המהר"ל כאשר המפורסמת שבהם היא יצירתו של יוסל'ה הגולם שנברא על ידי המהר"ל על מנת לסייע ליהודי העיר כנגד עלילותיהם של שכניהם הנוצרים. לפי האגדה קבורה גופתו של הגולם בעליית הגג שבבית הכנסת 'אלטנוי שול' תחת ערימות הגניזה המצויות שם.

המהר"ל הנהיג את קהילת פראג עד סמוך לפטירתו, בסוף ימיו הוא שב לעיירת הולדתו פוזנן לתקופה בת חמש שנים אבל לאחריה שב להנהיג את קהילת פראג, הנהגתו של המהר"ל הייתה ללא משוא פנים והוא ביקר קשות את עשירי העיר ופרנסיה שהדגישו את הבדלי המעמדות הכלכליים בין יהודי העיר, דרכו זו של המהר"ל עוררה נגדו את שנאתם של אותם בעלי שררה אולם הדבר לא הרתיע את המהר"ל שהמשיך בתוכחתו.

המהר"ל חיבר ספרות תורנית ענפה שעסקה במחשבת ישראל ובפילוסופיה יהודית שמעורבת רבות בתורת הקבלה, את ספריו החל המהר"ל מוציא לאור בגיל מאוחר יחסית, חיבורו הראשון 'גור אריה' המפרש את פירוש רש"י על התורה ראה אור בעת שהיה המהר"ל בן ס"ו שנה, ארבע שנים מאוחר יותר בעת שהיה בן ע' שנה יצא לאור ספרו השני גבורות ה', במשך קרוב לעשרים שנה עמל המהר"ל להוציא לאור את ספריו שהפכו לאבני יסוד במחשבת ישראל.

בנוסף לחיבורים אלו כתב המהר"ל גם חיבורים הילכתיים על הטור ועל הרי"ף וכן חיבור על משניות סדר זרעים, חיבורים אלו אבדו בשריפה שמונים שנה לאחר פטירתו של המהר"ל.

חמש שנים לפני פטירתו בהיותו בן צ"ב שנים פרש המהר"ל מתפקידיו בקהילה ואת מקומו מילא רבי שלמה אפרים לונטשיץ, המהר"ל נפטר בשיבה טובה ביום ח"י אלול שנת ה'שס"ט והוא בן צ"ז שנים, על קברו הציבה קהילת פראג מצבה בה נכתב "כל פרד"ס נכנס שלום ועבר, ויחכם מכל דגמר וסבר, ולא הניח דבר...". גם הגוים הכירו בחכמתו וכבודו של המהר"ל, בעיר פראג עומדת כיום אנדרטה לזכרו וכן הוא מוכר על ידי ארגון האומות המאוחדות כיקיר אונסק"ו.

גם לאחר פטירתו של המהר"ל המשיכה דרכו לתת את השפעתה בעיר, ממלא מקומו ותלמידו רבי שלמה אפרים לונטשיץ המשיך להנהיג את קהילת פראג בדרכו של המהר"ל ואף בחיבורו על התורה 'כלי יקר' ניכרת השפעתה המחשבתית של תורת המהר"ל, לבד ממנו חיו בפראג תלמידים נוספים של המהר"ל ביניהם רבי יום טוב ליפמן הלר שחיבר את הפירוש 'תוספות יום טוב' על המשנה ורבי דוד גנז שעסק בחוכמת התכונה ונחשב לאחד החוקרים המפורסמים בתחום האסטרונומיה באותה העת.

פראג - מבט מנהר הוולטובה צלם

בפראג אף פעלה באותה העת משפחת הורביץ שהמפורסם בבניה הוא השל"ה הקדוש שנולד בפראג ואף שימש ברבנות בה עד שהחל במסעו לארץ ישראל.

זמן קצר לאחר מכן פעלו בפראג רבי מרדכי יפה בעל 'הלבושים' ורבי אליעזר אשכנזי שחיבר את הספר 'מעשי ה''.
בתחילת המאה הי"ז התרחבה הקהילה היהודית במהירות עד שמנתה כ - 15,000 איש, באותה תקופה גם קיבלו היהודים דגל ובו מוטבע סמל הקהילה היהודית לאות הוקרה על סיועם בקרב נגד השוודים במהלך מלחמת 30 השנים, דגל זה שמור עד היום בבית כנסת 'אלטנוי שול'.

לאחר סיום מלחמת 30 השנים החלו השלטונות להצר את רגלי היהודים, הוגבלו המלאכות שמותר ליהודים לעסוק בהם, הוטלו עליהם מיסים שונים והגזירה הקשה מכל הייתה איסור החיתון של הבנים פרט לבן הבכור בכל משפחה, בכך לא תמו צרותיהם של יהודי פראג, לקראת סוף המאה הי"ז הפילה מגיפה 3000 חללים בקרב הקהילה היהודית ומספר שנים לאחר מכן כילתה שריפה 300 בתים ברובע היהודי וביניהם 11 בתי כנסת, השלטונות פינו את יושבי הרובע לכפר סמוך לפראג שהפך אחר כך לחלק מהעיר, כל אותה העת ליבו הכמרים את האווירה שהלכה והתחממה כנגד היהודים, כאשר יהודי בשם אבלס נתבע למשפט באשמה שכביכול רצח את בנו בן ה12 שרצה להתנצר החלו הנוצרים פורעים ביהודים ואליהם הצטרפו חיילי בית האבסבורג שערכו מלחמה על פראג עם הפרוסים.

בראשית המאה הי"ח כיהן כרבה של פראג רבי דוד אופנהיים כשלצידו עמד בראשות הישיבה רבי יהונתן אייבשיץ, כנגד רבי יהונתן פתח רבי יעקב עמדין במלחמה בשל קמיעות שכתב וחשד כי הוא נגוע בשבתאות, להשקטת מלחמה זו פעל רבי יחזקאל סג"ל לנדא ה'נודע ביהודה' שכיהן ברבנות פראג לאחר רבי דוד אופנהיים, ה'נודע ביהודה' טען כי הקמיעות מזויפים ואין כל עילה למחלוקת ועל כן להפסיקה, ה'נודע ביהודה כיהן כרבה של פראג עד ליום פטירתו בי"ז באייר שנת ה'תקנ"ג, בימי כהונתו גורשו היהודים מפראג על ידי המלכה האוסטרו הונגרית מריה תרזה אך הורשו לשוב אליה לאחר ששילמו מס כבד והוטלו עליהם מגבלות נוספות, בימי ה'נודע ביהודה' היו עיני כל יהודי אירופה נשואות לפראג לשמוע את פסקיו בכל דין ועניין, הוא נחשב כדעה המכרעת ספק ובמחלוקות רבות שהסעירו את העולם התורני כולו כמו פרשת גט מקליווא היה זה ה'נודע ביהודה' שהכריע וקבע כיצד לנהוג.

לקראת סוף המאה הי"ח עוד בימיו של ה'נודע ביהודה' פרסם המלך יוזף השני את 'כתב הסובלנות' המעניק ליהודי פראג זכויות שוות כאזרחים מן השורה, כתב זה נשא בקרבו הקלה רבה לדוחקם הגשמי של יהודי פראג אבל גם הביא בכנפיו סכנה רוחנית איומה, כיון שהיו היהודים שווי זכויות הם נאלצו לשרת בצבא המלך וכן להקים בתי ספר כלליים וללמוד את שפת המדינה, חוקים אלו פתחו פתח לכניסתה של ההשכלה לפראג ורבני העיר ובראשם ה'נודע ביהודה' ותלמידיו החלו במאבק לשמירת צביונה החרדי של קהילת פראג, לאחר פטירתם של ה'נודע ביהודה' ותלמידיו פשה נגע ההשכלה בקרב יהודי פראג ויהודים רבים התבוללו ל"ע.

במהלך המאה הי"ט יצאו היהודים מחומות הגטו שסגרו עליהם כל השנים ורבים מהם החלו מהגרים למדינות מערב אירופה ולארצות הברית, לקראת סוף המאה הי"ט נהרס רוב רובו של הגטו למעט אתרים היסטוריים כמו בתי הכנסיות ובית הקברות.

.ברבע הראשון של המאה ה-20 עם הקמתה של הריפובליקה הצ'כוסלובקית סופחו כל פרוורי פראג לעיר אחת גדולה, הקהילות יהודיות שהיו פזורות בפרוורים אלו המשיכו את הנהגתן בנפרד אך התאחדו תחת 'איגוד הקהילות היהודיות הדתיות של פראג רבתי' שעסק בצרכי הציבור של הקהילות כמו בתי תמחוי וחברה קדישא.

עם עליית הנאצים לשלטון החלו זורמים לפראג פליטים יהודיים מגרמניה, לאחר האנשלוס וסיפוח אוסטריה לגרמניה גבר זרם הפליטים על ידי יהודי אוסטריה שנמלטו אף הם מאימת הנאצים, ביום ו' באב ה'תרצ"ט כאשר נכבשה פראג על ידי הנאצים הגיע מספר היהודים בעיר ל - 56,000 נפש. מיד לאחר הכיבוש הקימו הנאצים תחת פיקוחו של הצורר אדולף אייכמן ימ"ש את 'המשרד המרכזי להגירת יהודים בבוהמיה ומורביה' תחת שם זה שלחו הנאצים מזרחה למחנות ההשמדה 46,067 מיהודי פראג.

תוכניתם של הנאצים הייתה להפוך את פראג למוזיאון מרכזי לגזע היהודי שנכחד על ידם. לשם ביצוע תוכנית זו ריכזו הנאצים ב – 54 מחסנים ענקיים רכוש יהודי שנשדד מ – 153 קהילות שנחרבו על ידם, בהקמת המוזיאון הועסקו אסירים יהודים שלפני תום המלחמה נשלחו למותם במחנות ההשמדה, בבית הכנסת 'פנקס' שבפראג חרותים שמותיהם של 77,297 יהודים תושבי בוהמיה ומורביה שנרצחו על ידי הנאצים ימ"ש.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה חודשה הקהילה היהודית בפראג והיא הלכה והתרחבה עד להשתלטות הקומוניסטית על העיר, כשנתיים לאחר קום מדינת ישראל עזבו את פראג כ6000 יהודים שהיו מחצית מהאוכלוסייה היהודית שבעיר, לאחר עזיבתם סגרו הקומוניסטים את שערי המדינה נאסר על היהודים לעזוב את הארץ, בתוך המדינה סבלו היהודים מרדיפות אנטישמיות ורבים מהם הוגלו ונענשו בעבודות פרך ואף הוצאו להורג.

כיום מונה הקהילה היהודית שבעיר כ - 3000 איש, מתוך תשעת בתי הכנסת שבעיר שנים פתוחים ואילו השאר משמשים כאולמות תצוגה ומחסנים.