יום שני י"ד בניסן תשפ"ד 22/04/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

שחרור מחנה 'ברגן בלזן'

ביום ב' באייר שנת תש"ה שוחרר על ידי האנגלים מחנה הריכוז 'ברגן בלזן' בו מצאו את מותם עשרות אלפי יהודים ה' יקום דמם.

מוטי מרינגר ב' באייר תשס"ט - 26/04/2009 05:00

מחנה הריכוז 'ברגן בלזן' שכן בתוככי גרמניה בסמוך לעיר צלה, במקום שכן בתחילה מחנה מעצר לשבויי מלחמה רוסיים, באביב שנת תש"ג הפך חלק ממחנה השבויים למחנה ריכוז עבור יהודים, מטרת הקמת המחנה היתה על מנת לכנס בו יהודים בעלי אזרחות השייכת לאחת ממדינות בנות הברית בכדי להחליף תמורתם שבויים גרמניים שנשבו על ידי כוחות בעלות הברית.

למפקד ראשון של המחנה מונה האופטשטורמפירר אדולף האס ימ"ש, בתחילת הדרך גויס צוות עובדים של 500 אסירים יהודים שהועברו ממחנות בוכנוולד ונצוילר לצורך בניית המחנה, אסירים אלו לא היו בעלי אזרחות זרה וגויסו רק לצורך עבודות הבניה.

במשך שנה וחצי נבנו ב'ברגן בלזן' חמישה מחנות שונים.

המחנה הראשון היה 'מחנה האסירים' שנבנה לצורך מגוריהם של 500 האסירים שעסקו בעבודות הבניה, התנאים במחנה הזה היו גרועים ביותר ובמהרה פרצו בו מחלות מסוכנות שהרגו רבים מהאסירים, בתוך פחות משנה פסקה הפעילות במחנה זה ושארית השורדים בו הועברו למחנה זקסנהאוזן.

המחנה השני נקרא 'המחנה המיוחד' והוא היה מיועד עבור יהודים בעלי אזרחות זרה, בראשית קיץ תש"ג הועברו למחנה זה כ – 2400 יהודים מפולין שהיו בעלי אזרחות זרה, רובם אזרחויות של מדינות שונות באמריקה הלטינית, 1700 יהודים מיהודי קבוצה זו נשלחו כבר בסוף הקיץ למחנה השמדה אושוויץ שם נרצחו כולם. בתחילת חורף תש"ד נשלחה קבוצה נוספת של 350 יהודים לאושוויץ וגם הם נרצחו כולם, מהקבוצה הראשונה שמנתה 2400 איש נותרו במחנה כ – 350 אסירים בלבד, מאסירים אלו היו 266 איש בעלי רישיונות עליה לארץ ישראל 34 נוספים בעלי אזרחות של ארצות הברית ויתר היהודים בעלי אזרחויות דרום אמריקאיות שונות. יהודים אלו בודדו במחנה זה ולא שובצו ביחידות עבודה.

המחנה השלישי היה 'מחנה הניטרליים', מחנה זה החל לפעול בקיץ של שנת תש"ד ובו נכלאו יהודים אשר היו אזרחיהן של מדינות שהיו ניטרליות בעת המלחמה, מחנה זה היה בנוי משני צריפים שבהם שוכנו כ – 350 יהודים, מתוכם 155 יהודים אזרחי ספרד, 105 אזרחי טורקיה, 35 אזרחי ארגנטינה ו – 19 אזרחי פורטוגל. התנאים במחנה זה היו טובים יותר, היהודים הכלואים בו קיבלו מזון סביר והיו פטורים מלעבוד.

המחנה הרביעי והגדול ביותר היה 'מחנה הכוכבים' שם המחנה נקרא כך משום שליהודים הכלואים בו הותר ללכת בבגדיהם הפרטיים ובלבד שיענדו עליהם את סמל הטלאי הצהוב (כוכב צהוב), הכלואים במחנה זה היו מיועדים לחליפין עם שבויים גרמנים ורובם היו יהודים מהולנד, בשמונה משלוחים של יהודי הולנד שיצאו ממחנה וסטרבורק הגיעו לברגן בלזן 3670 יהודים הולנדים, אליהם נוספו כ – 200 יהודים מצפון אפריקה ועוד יהודים מצרפת יוגוסלביה ואלבניה, במפקד שנערך בסוף קיץ תש"ד נספרו במחנה הכוכבים 4100 יהודים שהיו מיועדים לחליפין.

בסוף קיץ תש"ד הוקם המחנה החמישי שנקרא 'מחנה הונגרים', למחנה זה הגיעו 1683 יהודים במסגרת הסכם שהותווה בין ישראל קסטנר ואדולף אייכמן, גם אסירים אלו הורשו ללבוש את בגדיהם כשעליהם ענוד טלאי צהוב.

למרות שסיבת הקמתו של מחנה 'ברגן בלזן' היתה לשם החלפת היהודים הכלואים בו בשבויים גרמנים, רק יהודים מעטים זכו להשתחרר ממנו, ביום י"ט בתמוז תש"ד הגיעו לנמל חיפה 222 יהודים מתוך הקבוצה בעלת רישיונות העלייה לארץ ישראל, לאחר מכן שוחררו לשווייץ כל יהודי קסטנר שהיו עצורים ב'מחנה הונגריה' ואליהם נוספו 136 יהודים שהיו בעלי אזרחות של מדינות אמריקה הלטינית.

יד ושם
שלט שהציבו החיילים האנגלים לאחר שיחרור המחנה צלם

באביב שנת תש"ד החל מחנה 'ברגן בלזן' הופך למחנה ריכוז עבור כל היהודים החולים ותשושים שבמחנות האיזור, המשלוח הראשון היה של 1000 יהודים מ'מחנה דורה' שהיו במצב בריאותי קשה, היהודים נכלאו בחלק חדש של המחנה בתנאים תברואתיים קשים ביותר, החולים לא קיבלו כל טיפול רפואי והמזון שקיבלו לא היה מספיק להזין אפילו אדם בריא, בשל התנאים הקשים שבהם חיו יהודים אלו רובם מתו במהרה, רק 57 איש מכל אותם 1000 חולים שרדו עד ליום שחרור המחנה, לאחר משלוח זה הוסיפו להגיע ל'ברגן בלזן' משלוחים נוספים של חולים אשר הרישומים המדויקים לגביהם הושמדו על ידי הנאצים. רובם של החולים שוכנו ב'מחנה האסירים' בו היו התנאים קשים ביותר ובכל חודש מתו מאות מיהודים אלו, בנוסף לבעיות התברואתיות שבמחנה סבלו האסירים היהודים גם מפושעים גרמנים שנכלאו יחד עימם ושימשו כקאפו במחנה, פושעים אלו היו אכזריים ביותר והתעללו רבות ביהודים.

כרופא המחנה שימש הנאצי קרל יגר ימ"ש שהיה מכריח את האסירים לרוץ ולבצע תרגילי כושר שונים במשך שעות ארוכות בלא להתחשב במצבם הגופני, מאימוני כושר כפויים אלו נהרגו יהודים רבים.

לבד מאסירים שמתו במחלות הרבות שהיו במחנה, במשך הקיץ של שנת תש"ד נרצחו במחנה כ – 200 יהודים נוספים על ידי הזרקת חומר חיטוי מסוג 'פנול', על הזרקת החומר היה אחראי אסיר בשם קרל רוט שמונה על ידי האס. אס. לתפקיד 'אח ראשי' ובפקודתם הוא ביצע את ההרג, מאוחר יותר נשפט קרל רוט במשפט שדה על ידי אסירי המחנה והוצא להורג.

בסוף קיץ תש"ד נבנה חלק חדש במחנה ובו 12 צריפים, חלק זה של המחנה נועד להיות 'מחנה נשים', אל מחנה זה הובאו כ – 4000 נשים רובן מהונגריה, הן שהו במחנה זמן קצר ולאחריו הועברו לעבודות כפיה ב'מחנה בוכנוולד', זמן קצר לאחר ההעברה ל'בוכנוולד' שבו אותן אסירות ל'ברגן בלזן' בשל מצבן הרפואי הקשה, בתחילת שנת תש"ה הוסיפו להגיע משלוחים של יהודים ויהודיות למחנה ברגן בלזן, המשלוחים הגיעו מ'מחנה פלשוב' ומ'אושוויץ', בין האסירות שהגיעו באותה עת הייתה מחברת היומן הנערה אנה פרנק ואחותה מרגוט ששהו במחנה עד שמתו בו ממחלת הטיפוס.

באמצע החורף של שנת תש"ה הוחלף מפקד המחנה ובמקום אדולף האס התמנה למפקד האופטשטורמפירר יוזף קרמר ימ"ש, עם כניסתו לתפקיד נערך מפקד האסירים ובו נמנו 15,257 אסירים כאשר למעלה ממחציתם הם נשים, יוזף קרמר הפך את מחנה 'ברגן בלזן' למחנה ריכוז לכל דבר ושלל את הזכויות האחרונות שעדיין היו בידי האסירים, המצב במחנה הלך והחמיר כאשר החלו צעדות המוות בהן צעדו עשרות אלפי יהודים לכיוון גרמניה בעקבות הכיבושים של הצבא הרוסי ממזרח, הגיעו אל מחנה 'ברגן בלזן' אלפי יהודים, תחילה הגיעו כ – 20,000 נשים שצעדו בצעדת המוות שיצאה מ'אושוויץ' ולאחר מכן הגיעו גם גברים מצעדות המוות של מחנות 'בוכנוולד' ו'זקסנהאוזן', הגרמנים לא נקטו בכל פעולה על מנת לקלוט כמויות עצומות כאלו של אסירים ורוב האסירים שוכנו תחת כיפת השמים ללא אוכל שתייה או מזון כלשהו.

עד מהרה פרצו במחנה מגפות ומחלות ובכל חודש מתו למעלה מעשרת אלפים איש, כאשר הקרמטוריום שהיה במחנה לא עמד בקצב שריפת הגופות החלו הנאצים לארגן שריפות של גופות במדורות עצים, כ – 2000 גופות נוספות נקברו בקבר אחים בסמוך למחנה, למרות כל מאמצי הנאצים לטשטש את היקף ההרג במחנה, גבר קצב המתים על קצב חיסול הגופות ומשחררי המחנה מצאו בו מלבד הניצולים אלפי גופות פזורות בכל המחנה.
ביום ב' באייר שנת תש"ה שוחרר מחנה 'ברגן בלזן' על ידי האנגלים, למרות מנהגם של הנאצים לפנות את המחנות מהם הם נסוגו, מחנה 'ברגן בלזן' נותר על תילו, פינויו נמנע מחמת המחלות הרבות שקיננו בו.

החיילים האנגלים ששחררו את המחנה מצאו בו כ – 60,000 יהודים במצב בריאותי חמור כאשר סביבם פזורות אלפי גופות של יהודים שמתו מהמחלות השונות. החיילים המשחררים היו בהלם למראה מצב האסירים והגופות הרבות, קצין רפואה אנגלי בשם גיליו יוז תאר את שראו עיניו בבואו למחנה וכך הוא כתב "...התנאים במחנה לא היו ניתנים לתיאור, שום תיאור או תמונה לא יוכלו לתאר את הזוועה ששררה שם בחוץ, אך מה שנגלה לעינינו בפנים היה גרוע עוד יותר. ערימות עצומות של גופות היו פזורות על כל רוחב המחנה במספר עצום מלספור..., חלקם נערמו בחוץ וחלקם בתוך הצריפים, בביבים על הדרגשים... ליד הקרמטוריום היה קבר עצום מחציתו מלאה בגופות... צריף הנשים היה מלא בחולי טיפוס, לא היו דרגשים, החולים שכבו על הרצפה והיו כל כך חלשים עד שבקושי יכלו לזוז, ברי המזל מתוכם ישבו על מזרונים דקים אחרים שכבו על הרצפה. לאחדים היו שמיכות ולאחדים אף זה לא היה...."

האנגלים שלא ציפו להיקף נפגעים רב שכזה לא היו ערוכים להגיש סיוע לכל הניצולים, כך שבחמשת הימים הראשונים לשחרור מתו עוד 14,000 איש ובשבועות שלאחר מכן סכום דומה.

יום למחרת השחרור הגיעו הבריטים בכוח גדול אל המחנה והחלו בפעולות הצלה, חיילי אס. אס. לשעבר גויסו לפינוי הגופות והבריטים החלו מפנים ניצולים מהמחנה אל בתי חולים צבאיים שהוקמו באזור, הפינוי ארך למעלה מחודש וביום ט' בסיוון תש"ה הועלה מחנה ברגן בלזן באש ונעלם מעל פני האדמה, בסמוך למחנה, במקום שעמד בעבר מחנה שריון גרמני הוקם על ידי הבריטים מחנה עקורים בו השתכנו ניצולים יהודים מכל רחבי אירופה.
כיום במקום בו עמד המחנה הוקם פארק פורח ובו מרכז מבקרים המנציח את המחנה ואת הזוועות שנעשו בו לאלו שעוונם היחיד היה היותם יהודים.

ה' יקום דמם.