יום רביעי י"ז בתשרי תש"פ 16/10/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

אנ"ש

אושפיזין עילאין באבוב: אשרי עין ראתה אלה

הרגשה עילאית והתרוממות הגוף והרוח בחג הסוכות בבאבוב. תיעוד מלא בצילא דמהימנותא יום אחר יום, שעה אחר שעה

יוסף פפר, ניו יורק כ"ו בתשרי תש"ע - 14/10/2009 01:16


המוני חסידי באבוב סיימו זה עתה את ימי החגים - ימי חודש תשרי - באווירה עילאית בצל הקודש של מרן האדמו"ר מבאבוב שליט"א.


כמאז ומקדם, במשך שנים רבות, בחסידות באבוב משקיעים עבודה רבה מאד בהכנת סוכה מפוארת ומיוחדת בתפארתה. עבודה זו כוללת שערים, וכתרים, הנבנים על ידי תלמידי הישיבה בבין הזמנים, ובזמן הפנוי בישיבה. זוהי מסורת בת שנים שהחלה אצל האדמו"ר הראשון לבית באבוב זצוק"ל ולמעלה בקודש מהרה"ק מראפשיץ זצ"ל שדאגו כל השנה למען יופיה של הסוכה. ואכן הסוכה שהתנוססה השנה היתה אכן לשם דבר, כאשר לכל דבר מנוי הסוכה היה משמעות. 

כבר בימים הראשונים החלו להגיע המוני החסידים, כאשר לטיש בליל ב' דסוכות - אז התקיימה שמחת בית השואבה - נהרו ההמונים למעון הקודדש בחצר החסידות. התרגשות גדולה נרשמה כשהאדמו"ר קם לנגן את ניגון 'האדרת והאמונה' בהתלהבות ובשמחה.

בבאבוב נהוג שכל החסידים מכל הגילאים מברכים על ארבעת המינים של האדמו"ר, בסוכתו הגדולה. מדובר במחזה מרהיב במיוחד, כשכל אחת מהקבוצות הגדולות עומדת בתור לברך עם חלק אחר מארבעת המינים של האדמו"ר.

בכל יום מגיעים חסידים רבים לחזות בעבודת הקודש של הנענועים באמירת ההלל, כשלכל פרק מנגנים שיר אחר, בהם מסיים האדמו"ר. עבודת הנענועים אורכת זמן רב מאחר ובאותה שעה מנגנים את כל הניגונים המקובלים מרבותינו הק'. 

מידי ערב בימי חול המועד, פקדו אלפי החסידים את הסוכה הגדולה בעת עריכת השולחנות. פרנצ'ס גבוהים הוקמו כדי להכיל את הציבור שהגיע מכל האזורים החרדים החסידיים ואף אלו המתגוררים מחוץ לעיר.

בתחילת הטיש נהוג בבאבוב שעשרות אברכים ובחורים מתייצבים מאחורי האדמו"ר ושרים בכינורות ניגוני התעוררות ושמחה הנוגעים לאושפיזין, כאשר הקהל כולו שרים יחד איתם. האדמו"ר אמר מדברות קודשו מידי ערב, כאשר הוא מטבל את דבריו בדברי דרוש ורמז עם דברי מוסר המעוררים

במשך ימי החג נהרו עשרות אדמורים ורבנים להשתתף בטיש ופיארו את שולחן הכבוד.

מחזה הוד היו ריקודי הקודש שלאחר הטיש, כאשר כל הקהל פצח בריקודים נלהבים כמו בבאבוב (יד על גב). במשך כל אותו הזמן עמד האדמו"ר על מקומו ועודד את השירה ממקומו.

במספר לילות בחול המועד חילק האדמו"ר פרסים ותעודות, לבחורים שהצטיינו בלימודים, ואף בחנם מסכתות שלמים, ומקצועות בהלכה.
לקראת הימים האחרונים של החג הגיעו חסידים רבים נוספים שבאו להסתופף בצילו של האדמו"ר בחצר הקודש. פעילי הכנסת אורחים ד'באבוב, עמלו שעות נוספות כדי לסדר לכולם אש"ל מלא על צד היותר טוב.

הושענא רבה היה מעמד עילאי בפני עצמו. הערב הזה החל בקריאת משנה תורה, ולאחמ"כ החל הקהל לומר תהילים אותו סיימו במשך הלילה.
עריכת השולחן בליל הושענא רבה נחשב לטיש המרכזי של ימי הסוכות, בו מתמלאת הסוכה עד אפס מקום, על אף השעה המאוחרת. האדמו"ר הופיע לטיש רק בשעה 2 לפנות בוקר.

במהלך הטיש שרו הכינורות ניגוני הימים נוראים. קשה לתאר את ההתעוררות ששרתה במקום. בסיומו של הטיש השמיע האדמו"ר דברות קודש, ועורר רחמים וחסדים בעד עמך בית ישראל. כמו כן טעם האדמו"ר מספר מאכלים עם כף הכסף של מרן בעל הקדושת ציון זצוק"ל - מהחפצים היחידים ששרדו את השואה.

לאחר אמירת תהילים עם הקהל, חזר האדמו"ר למעונו שם הוא איגד את ההושענות עוד לאור הבוקר.

ביום הושענא רבה, נכנס האדמו"ר לבית מדרש לתפילה מלובש בבגדי כהן גדול, בכיפתם של הרה"ק מצאנז והרה"ק משינאווא זי"ע. את הנענועים ערך האדמו"ר לזמן ארוך, ובמהלכו שרו את התנועה הידועה של תפילת נעילה ד'יו"כ.

תפילות ההושענות נאמרו על ידי האדמו"ר אשר זעק בלהבת אש קודש, כאשר מפעם לפעם קולו נחנק מבכי, וכל הקהל צועק אחריו הושענא...
מהתעוררות לשמחה עברו לפיוטים של קול מבשר ואומר, כאשר האדמו"ר מזמר אותם ורוקד על מקומו, ולאחמ"כ המשיך בקדיש תתקבל ניגון שמחה, וחבטו בערבה.

הטיש ביום הושענא רבה החל בשעה מאוחרת מאוד, אך למרות זאת התאסף קהל רב. במהלך הטיש, שהיה קצר יחסית, זימר האדמו"ר את השירים 'האזורים באהב' ו'תשגב לבדך', כאשר הוא רוקד ומפזז בכל כוחו, והקהל שר ביחד איתו.

לאחר סיום התפילות ועד זמן כניסת החג שמיני עצרת פעלו העסקנים לסדר את את הביהמ"ד לקראת ההקפות. יש לציין כי ביהמ"ד המדובר הינו אחד הגדולים כיום בניו יארק. למרות זאת, המקום היה צר מלהכיל את אלפי החסידים שהגיעו לחזות ולראות בעבודת הקודש של מרן האדמו"ר מבאבוב שליט"א רוקד עם ספר התורה.

הקפות שמיני עצרת ארכו במשך זמן קצר, כאשר לאחר שעה וחצי הסתיימו ההקפות, והציבור מיהר לחזור לטיש, במהלכו שר האדמו"ר את ניגון ההתעוררות המיוחד: "אמונים אשר נאספו".

בבוקרו של יום, כנהוג בחצרות ראפשיץ, רקדו גם ביום הקפות קצרות. בתפילת מוסף תפילת גשם, כיבד האדמו"ר את גיסו הגה"צ אבד"ק באבוב שליט"א. התפילה עברה בהתעוררות גדולה כאשר הקהל מעתיר בתפילה על גשמי הברכה שיירדו עם ההשפעות הטובות מן השמים.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות הופיע האדמו"ר למעמד פרידה מהסוכה. הסוכה התמלאה עם המוני החסידים שלא רצו להפסיד מעמד עילאי זה. האדמו"ר חילק תפוחים אשר כידוע הוא מסוגל לישועות טובות ולזש"ק. לאחמ"כ רקדו זמן רב.

סמוך לחצות החלו להתאסף אלפי חסידי באבוב בבית המדרש הגדול לקראת ההקפות של הערב השני. לאחר תפילת ערבית שרו את הפיוטים של בעל החרדים, ובשעה מאוחרת החלו ההקפות.

מי שלא חווה זאת לעולם לא יבין זאת. ההתרגשות היתה עצומה והמחזה היה מרהיב ביותר, כאשר מסביב היכל ביהמ"ד עומדים צפופים אנשים מכל הגילאים ומכל המעדות השונים: זקנים לצד צעירים, בעה"ב ואברכי כולל, בחורים ונערים, כולם על הפרנצ'ס, וזאת כדי לחזות ולראות בעבודת הקודש ע"י האדמו"ר אשר משקיע כוחות עצומים כשהוא מפזז ומכרכר באמצע הביהמ"ד. שיאו של המעמד היה בעת שהאדמו"ר מסר את הס"ת לאחד מחשובי העדה, ורקד כנגד הס"ת ועודד את השירה בתנועות ידיו. באותה שעה התגברה השירה האדירה וסחפה את כולם לשמחה עילאית.
לאחר כל ההקפה ירדו כל הקהל מהפרצ'ס ורקדו במעגל לכבוד התורה. במשך שעות רקדו במתכונת הזו עד שעות הבוקר. בהקפה השביעית נוהג האדמו"ר לצרף לריקוד גם את גיסו הגה"צ אבד"ק באבוב שליט"א, וגם אז הרקיעה השירה לשחקים.
קרוב לעלות השחר נכנס האדמו"ר לקידוש בעריכת השולחן. גם הטיש הנוכחי היה קצר מאד יחסית, והספיקו לברך ברכת המזון ממש בעלות השחר.
למחרתו של יום, התקיימו התפילות וההקפות באופן קצר אף הן. לאחר מכן הלך הציבור לעשות קידוש שהוכן בהרחבה.
לקראת שעות הצהריים חזר האדמו"ר לביהמ"ד, ולאחר קריאת חתן תורה וחתן בראשית עלה לבמה והחל בשירת הפיוט שישו ושמחו בשמחת תורה, כאשר במספר פסוקים רקד האדמו"ר ופיזז בניגון 'תורה הוא עץ חיים', 'תורה הוא עץ חיים', 'אשריכם ישראל אשריכם ישראל', בעת שכל הקהל מפזזים על מקומם.

לאחר יציאת החג החל מעמד נעילת החג. במשך שעות רצופות עמדו אלפי החסידים ושרו ניגוני החג, כשבסופם פצח הקהל בריקוד בראשותו של האדמו"ר.

מיד לאחר תפילת ערבית, בבחינת 'ויו"ט היו עושים בצאתו מן הקודש' התאספו אלפי החסידים מחוץ לבית מדרשו למעמד הבאגלייטן. בשירה אדירה ליוו את האדמו"ר לאורך שדרת 15 עד לביתו נאוה קודש, שם יצא לברך את הקהל בברכת קדשו. האדמו"ר ביקש מהבחורים והאברכים 'מ'זאל זיך צוריק זעצן צו די גמרא' (שיחזרו לגמרא), ובכך באה אל סיומה שרשרת החגים המפוארת בחצר הקודש באבוב.

אתרוג
החסידים מנגנים בכינורות כמנהג בית צאנז [צלם]
אתרוג
בשולחן האושפיזין [צלם]
אתרוג
הקהל בשולחן בחול המועד [צלם]
אתרוג
בשוה"ט - נראים האדמו"רים מציעשנוב, בעלעד ובייטש [צלם]
אתרוג
האדמו"ר מברך את קהל עדתו בלחיים טובים ולשלום [צלם]
אתרוג
האדמו"ר מבאבוב בריקודים לאחר השולחן הטהור[צלם]
אתרוג
הקהל בריקוד המיוחד אחרי השולחן הטהור [צלם]
אתרוג
חסידי באבוב עוברים לברך על הד' מינים של האדמו"ר  [צלם]
אתרוג
האדמו"ר מבאבוב בשולחן ליל הושענא רבה [צלם]
אתרוג
האדמו"ר מבאבוב באגודת ההושענות בליל הו"ר [צלם]
אתרוג
בתפילה ביום הושענא רבה [צלם]
אתרוג
הקהל בתפילת יום הושענא רבה [צלם]
אתרוג
בריקוד הניגון 'תשגב לבד' ביום הושענא רבה[צלם]
אתרוג
השולחן הטהור בנעילת החג [צלם]
אתרוג
ילדי הת"ת באבוב מחזיקים לפידים בהמתנתם ללוות את כ"ק האדמו"ר מבאבוב שליט"א  [צלם]
אתרוג
הקהל הקדוש במוצאי יום הקדש בחזית בית האדמו"ר שליט"א - מקבלים את ברכת הקודש [צלם]
אתרוג
האדמו"ר מברך בברכת הקודש, את קהל האלפים [צלם]

  1. 5. הייתי אצל רבי שלמה מבאבוב לא היה כזה עולם
    ברוך מרדכי היהודי 15/10/2009 09:03
    אני הייתי אצל זיקנו רבי שלמה מבאבוב ז"ל בטיש חול המועד סוכות, זה היה מרשים מאד ויפה כמו תמיד אצלו, אך נדהמתי לראות פה שלנכדו יש עולם פי כמה, קע"ה.
    נראה שבאבוב אכן גדל מהר.
  2. 4. תגובה
    מנחם 14/10/2009 13:14
    יוסלע פלאי פלאים מחיל אל חיל
  3. 3. ר' שמעון גולדברגר גם נכח
    מעכילי' וואסערטרינקער 14/10/2009 11:58
    אני מבחין בתמונות שהרב שמעון גולדברגר גם היה אצל בן דודו האדמו"ר מבאבוב. הוא חתנו של הג"מ רב קהילת כתב סופר ערלויא בבני ברק ונכדו של האדמו"ר ר' שלמה מבאבוב זצ"ל. זוהי לכאורה הפעם הראשונה בו דרכה כף רגלו במפתן בן דודו המדובר.
  4. 2. מרגש לראות [לל"ת]
    זרח 14/10/2009 10:52
  5. 1. מלך ביופיו
    הערשי 14/10/2009 07:25
    איזה כיף לראות את האדמו"רים בראש צאן מרעיתם, להבחין באהבה הצרופה של החסידים לרבם ולהיפך, אשריכם ישראל