המונים השתתפו בהלוויתו של הגאון רבי בצלאל מעיני זצ"ל, נצר למשפחה מפוארת, בן לאביו ר' דוב מעיני זצ"ל, רבה הוותיק של מגדיאל.

אביו היה מתלמידי חברון וממקורבי הסבא מסלבודקה, מפארי גידולי ישיבת סלבודקה-חברון. שמו הלך לפניו כאחד המיוחדים, ולזקני הדור זכורים אותם לילות כאשר ישב עם בחורי הישיבה וזימר משירי ליטא העתיקים. השיר המזוהה עמו ביותר היה 'אל תירא', במנגינה הליטאית הנושנה, וכן השיר המופלא 'אעברה נא' - תחנוני משה רבינו.
 
ר' בצלאל ינק מאביו כישורים אלה, אלא שהתייתם בגיל 7 מאביו, ומאז נצר את מורשתו בלבו. עד ליום בו התמנה לרבנות מגדיאל תחת אביו. למד בישיבת פוניבז' והתקרב לגדולי הדור, שחיבבוהו מאד, רבים ממוקירי זכרו האהוב של אביו הגדול, ראו בו בבואה שלו.
 
כשגדל ר' בצלאל, נישא לבת ר' ישעיה בלוי מירושלים, והחל ללמוד וללמד. הקים את מפעלו הגדול 'רש"י השלם' - במכון אריאל. שנים רבות עמד בראש המפעל, בראש קבוצת תלמידי חכמים שהגיהו, השוו, ובדקו כתבי יד, והוציאו דבר מתוקן מתחת ידיהם. הכל תחת שרביטו הנאמן של ר' בצלאל. כל יודעיו זכרוהו כתלמיד חכם, איש נעים הליכות, מסביר פנים, טוב לשמים וטוב לבריות.
 
לפני 15 שנה עלה על כסא אביו במגדיאל, ומאז החלה תקופת פריחה למושבה הנושנה. הוקמו שיעורי תורה, תפילות ואירועי חגים, בהם נטלו חלק מאות תושבים. 

מאות מתושבי מגדיאל, קרובים ומכרים, באו לחלוק לו כבוד אחרון. מסע ההלויה יצא מבית הכנסת המרכזי, מעון משכן אביו הגדול הגאון רבי דוב זצ"ל, ומשכן שיעוריו של רבי בצלאל בשנים האחרונות. מיטתו הוכנסה לבית הכנסת, וספדו לו בזה אחר זה, רבנים, בנים, חתנים ואנשי מפתח במושבה.

לאחר מכן יצאה ההלוויה לכיוון בית העלמין הישן במגדיאל, מקום שם טמונים אבותיו. הוא נטמן לצד 'אוהל הרב' בו טמונים אביו ואמו, וכן סבו מקדושי השואה, שאביו העלה ארצה בזמנו, ערך לו הלוויה רבת משתתפים, והספידו מרורות. אביו הגאון ר' דוב ביקש להטמן על יד אפר הקדושים, ואכן כך נעשה וסביבם הוקם 'אוהל הרב'. המקום הפך בשנים האחרונות לתל תלפיות לבקשת ישועות, ורבים מספרים כי נושעו בקברו של ר' דוב ממגדיאל.
 
בהלוויתו היום מיררו תושבי מגדיאל בבכי. זקנים לצד צעירים, אשכנזים, תימנים, פועלים קשי יום ופנסיונרים, כולם אהבו את הרב מעיני וחשו כלפיו קשר רגשי מיוחד. ואכן, ר' בצלאל נתן את כל כולו למגדיאל שלו, פרי מעשה ידי אביו הגדול, שהקים אותה מעפר לפני שבעים שנה, והיה אהוב על הכל ומסביר פנים לוותיקים ולעולים חדשים, לחילוניים ולדתיים.
 
ר' בצלאל כתב חידושים רבים, הקדמתו המופלאה לכרך הראשון של 'רש"י השלם' ראויה ללימוד ולעיון. רק לאחרונה השלים חיבור על עניני חנוכה.
בנוסף, כמוהו כאביו, נחון בקול ערב, וכאשר נשא קולו בשיר כולם הקשיבו רוב קשב. לפני כמה שנים, כאשר התגלתה אצלו המחלה, מיהרה אחותו מרת מנוביץ מירושלים, והפיקה דיסק ובו שירי ר' בצלאל, השר משירי ליטא העתיקים שהיה שר אביו ר' דוב. המפעל עורר הדים רבים, בעיקר בקרב וותיקי ישיבת חברון הזוכרים עוד את שירי אביו ר' דוב, בתוכם 'אל תירא' המפורסם. 
 
אתמול (ב') לפנות בוקר השיב ר' בצלאל את נשמתו לבוראו, לצלילי ה'אל תירא' שהשמיעו בניו וחבריו על יד מיטתו. נטמן על פתחו של אוהל אביו, כשומר פתחי אביו, כמי שחי על מפתן אוהלו של אביו במשך כל חייו, כך המשיך את מפעלו, וכך נטמן למרגלותיו.

משא ההספדים [צלם]

[צלם]

[צלם]

חלק מהקהל במסע ההלוויה [צלם]

[צלם]

מגיעים לבית העלמין [צלם]

[צלם]

[צלם]

למרגלות האהל הזה נטמן המנוח [צלם]