מקום או אתר
ביקור במעמקי ההסטוריה- פרק ה'
ביקור ב"עיר דוד" הוא סיור במעמקי ההיסטוריה, המחזירה את המסייר אלפי שנים לאחור ◄ פרק ה'
דוד כץ כ' בתשרי תש"ע - 08/10/2009 09:00
לפרק א' לפרק ב' לפרק ג' לפרק ד'
אנחנו ממשיכים לתוך מנהרה נוספת, היוצאת מבריכת האגירה הגדולה שבמרכז ארבעת הביצורים. מנהרה זו מובילה אל תוך מעיין הגיחון. שאון אדיר של מים מקדם את פנינו. חושך מוחלט. זהו אחד המעיינות השופעים ביותר בהרי יהודה. הגיחון שמו - על שם מימיו שגחו בהפסקות קצובות. נביעת המעיין נמצאת מתחת למדרגות היורדות אל המעיין. בספר מלכים מיוחס מעיין זה למקום בו משח צדוק הכהן את שלמה המלך, וכל העם אמר "יחי המלך שלמה".
אנחנו ממשיכים לתוך מנהרה נוספת, היוצאת מבריכת האגירה הגדולה שבמרכז ארבעת הביצורים. מנהרה זו מובילה אל תוך מעיין הגיחון. שאון אדיר של מים מקדם את פנינו. חושך מוחלט. זהו אחד המעיינות השופעים ביותר בהרי יהודה. הגיחון שמו - על שם מימיו שגחו בהפסקות קצובות. נביעת המעיין נמצאת מתחת למדרגות היורדות אל המעיין. בספר מלכים מיוחס מעיין זה למקום בו משח צדוק הכהן את שלמה המלך, וכל העם אמר "יחי המלך שלמה".
ממקום נביעת המעיין, הולכת ומתגלית ניקבה ארוכה, מנהרה באורך של יותר מחצי קילומטר. זוהי נקבת חזקיהו מלך יהודה. וכך נאמר ב"דברי הימים": "והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וישרם למטה מערבה לעיר דוד". היה זה בימים שבהם צר סנחריב מלך אשור על ירושלים. כחלק מההיערכות להגנת ירושלים מפני המצור, חיזק חזקיהו את ביצורי העיר והקיף בחומה את השכונות החדשות שנבנו בה. בין היתר, היטה חזקיהו את מי הגיחון לבריכה שהיתה בין החומות.
כיצד נעשתה הטיית המים? ממעיין הגיחון נחצבה מנהרה (ניקבה) ארוכה, באורך 533 מטרים, במבצע הנדסי מופלא. אין לאף אחד מהחוקרים מושג איך ניקבה זו נחצבה, ואיך נחצבו גם המנהרות העליונות יותר, שנעשו ביד אומן. רק עדות אחת נשתמרה באותם ימים שבהם נחצבה מינהרה ארוכה זו.
מדובר בכתובת בכתב עברי קדום שנמצאה לפני 125 שנים, כשישה מטרים לפני בריכת השילוח, המעידה יותר מכל גם על היכולות הבלתי-נתפשות בעידן עתיק כל-כך, הרבה לפני שהומצאו מכשירים אלקטרוניים, וגם מהעובדה שאת הניקבה חצבו בני אדם משני צידיה, והחוצבים נפגשו זה עם זה בדיוק במקום הנכון, מתחת לאדמה, בלי אמצעי המדידה שיש כיום.
וכך נכתב על אותה כתובת עתיקה, הנמצאת כיום במוזיאון בטורקיה: "[דבר] הנקבה. וזה היה דבר הנקבה. בעוד [מניפים החוצבים את] הגרזן איש אל רעו ובעוד שלוש אמות להנ[קב, נשמ]ע קול איש קורא אל רעו כי היתה זדה בצור מימין ומ[שמ]אל. וביום הנקבה הכו החוצבים איש לקראת רעו גרזן על [ג]רזן, וילכו המים מן המוצא אל הבריכה במאתיים ואלף אמה ומ[א]ת אמה היה גובה הצור על ראש החוצב[ים]".
מדהים. החוצבים שביצעו את מלאכת החציבה, עמוק-עמוק בתוך האדמה, עסקו בסלילת מנהרה פתלתלה, לא ישרה, ולמרות זאת הצליחו החוצבים להגיע איש לקראת רעהו בדיוק באמצע המנהרה. כיצד, אם כן, חישבו החוצבים את התוואי ואת המפגש ביניהם?
ואם לא די בכך, נשאלת עוד שאלה, הנוגעות לאותם ימים קדומים, לפני כאלפיים שנה, אולי יותר: כיצד חצבו מנהרה צרה כזו, ללא אוויר, ללא חמצן, ללא תאורה? נרות או תאורת שמן לא ניתן היה להדליק תוך כדי העבודה, שכן אלה היו חונקים את טיפת האוויר שעוד נותרה במקום. לכל אורך המנהרה אין זכר לשקעים שעליהם ניתן היה להניח תאורה כלשהי.
תשובות לשאלות הללו אין לחוקרים. נראה שניאלץ להמתין עד שהחוצבים ושולחיהם יקומו בתחיית המתים ויפתרו גם את הקושיה הזו.
ביקור במעמקי ההסטוריה- פרק ד' ביקור ב"עיר דוד" הוא סיור במעמקי ההיסטוריה, המחזירה את המסייר אלפי שנים לאחור ◄ פרק ד'
ביקור במעמקי ההסטוריה- פרק ג' ביקור ב"עיר דוד" הוא סיור במעמקי ההיסטוריה, המחזירה את המסייר אלפי שנים לאחור ◄ פרק ג'
ביקור במעמקי ההסטוריה- פרק ב' ביקור ב"עיר דוד" הוא סיור במעמקי ההיסטוריה, המחזירה את המסייר אלפי שנים לאחור ◄ פרק ב'
-
סדרת כתבות מרתקת
1. מרתק
ירושלמי 17/10/2009 21:07