מקום או אתר
בית הכנסת אברהם אבינו
בית הכנסת "אברהם אבינו" בחברון, נבנה לפני כחמש מאות שנה, נחרב במאורעות תרפ"ט והוקם מחדש רק לאחר התחדשות היישוב היהודי בחברון.
לפני כחמש מאות שנה הגיעו יהודים ממגורשי ספרד לחברון בהנהגת הרב מלכיאל אשכנזי. הם קנו את אדמת הרובע ועליה הקימו שכונה הבנויה כחצר גדולה וסגורה, אשר במרכזה הוקם בית הכנסת אברהם אבינו.
על שמו של בית הכנסת ומדוע נקרא כך מספר המעשה הבא, אשר הובא בספר חברון "עמק המלך" שחובר ע"י ר' נפתלי ב"ר יעקב כץ:
"אודיע לכם, מה שנעשה בחברון דבר פלא ביום הכיפורים. כל תושבי חברון הם מחסידי עליון. ויהי בערב יום הכיפורים, לא היו בחברון רק תשעה אנשים, והמתינו על בני הכפרים שיבואו. ולא בא איש מהם, כי הלכו כולם לירושלים עיה"ק, והיו תשעה האנשים בצער גדול שיתפללו ביום הכיפורים "ביחיד" ובכו הרבה בכי. והשמש כבר נטה והיום ירד. הם נושאים את עיניהם והנה איש זקן בא לקראתם, ושמחו כנגדו שמחה גדולה, וכשבא אליהם נתנו לפניו לאכול סעודה המפסקת. וברך אותם ואמר שכבר אכל בדרך. ובכן התפללו במניין ביום הקדוש וכבדו את האיש כבוד גדול. במוצאי יוה"כ התחילו מדיינים זה עם זה, כי כל אחד רצה להביא את האורח לביתו. נתפשרו בגורל ונפל הגורל על החזן, שהיה איש חסיד והגיד נפלאות בחלומות ובחזיוני לילה. והלך החזן לביתו והאורח אחריו. וכשהגיע סמוך לבית, פנה החזן לאחוריו לכבוד האורח לילך ראשון לביתו, וירא והנה איננו. וביקשו אותו ולא מצאוהו בכל החצר שלהם. והיו כולם בצער גדול, כי חשבו שהלך בלילה לדרכו, כי לא רצה ליהנות מהם. ובזאת הלילה בא הזקן בחלום לחזן ואמר לו, שהוא היה אברהם אבינו ע"ה, שבא אליהם להשלים המניין, כי ראה אותם בצער גדול, כי יתפללו ביחידים ושמחו שמחה גדולה וברכו את ד' ".
במאורעות תרפ"ט בהם עונו ונרצחו באכזריות היהודים תושבי הרובע ע"י שכניהם הערבים, והרובע נבזז ונשדד, הרסו הערבים גם את בית הכנסת. לאחר הכיבוש הירדני בשנת תש"ח, הקימו במתחם שירותים ציבוריים, מזבלה ודיר עיזים וחמורים.
לאחר שחרור חברון בשנת תשכ"ז החל חידוש היישוב היהודי בחברון. שנים ספורות לאחר מכן, בשנת תשל"א במסגרת סיור מודרך באיזור, הגיע פרופסור בן ציון טבגר ז"ל עולה חדש מבריה"מ לחברון. כשהגיעו לדיר החזירים ושמע את המדריך מספר שבמקום עמד בית תפילה מפואר אשר נחרב וחולל, הוא השתומם ושאל: "עיזים מהלכות ומזהמות במקום הקדוש ששימש כמקום תפילה במשך 400 שנה?! והשלטון היהודי עומד מנגד ומושך בכתפיו?".
מאז אותו היום החל להיאבק בעקשנות בכדי לגאול את בית הכנסת מחרפתו. אל פרופ' טבגר הצטרפו מתנדבים רבים, אולם עבודתם לא הייתה פשוטה וכשהחלו לעבוד במקום נעצרו פעם אחר פעם ע"י המשטרה בעוון השגת גבול, כיון שהשטח הושכר לבעל הדיר הערבי. פרופ' טבגר וחבריו לא נכנעו ובשלב מסוים מאמציהם נשאו פרי וראש הממשלה דאז מר יצחק רבין ושר הביטחון מר שמעון פרס התירו להם לפנות את גלי הטינופת מהמקום, אך עדיין לא הוקם בית הכנסת מחדש.
בשנת תשמ"א - 1981 קיבלה הממשלה החלטה לחדש את היישוב היהודי בחברון, ורק אז הותר לבנות את בית הכנסת מחדש ע"ג השרידים. והמאמצים הוכתרו סוף סוף בהצלחה.
פרופ' טבגר המשיך ופעל לשיקום בית הכנסת, כמו כן הוא פעל גם לשיקומו של בית העלמין היהודי של חברון שאף הוא נהרס וחולל על ידי הערבים אחרי הטבח בתרפ"ט.
בית הכנסת 'אברהם אבינו' שוחזר ע"פ תמונות וזיכרונות של ניצולים ממאורעות תרפ"ט ונבנה מחדש כמבנה כליל יופי. בנוסף, הוחזרו לבית הכנסת ספרי תורה עתיקים שנלקחו ממנו לירושלים לאחר הטבח בתרפ"ט.
כיום בית הכנסת שוקק חיים ומתקיימים בו מניני תפילה ושיעורים כסדרם.
יחיאל
 |
|
| יחיאל | |
 |
|
| יחיאל | |
 |
|
| יחיאל | |
 |
|
| יחיאל | |
 |
|
| יחיאל | |
 |
|
| יחיאל | |
תל ירמות אילו ממצאים ההסטוריים עלולים לעכב משמעותית את הבנייה המדוברת ברמת ב"ש ג'? על החומה מימי יהושע בן נון ועוד כמה עובדות על שרידי העיר ירמות, לא הרחק מבית שמש, על גבי גבעה החולשת על האיזור. שרידיה של אחת הערים העתיקות ביותר בישראל
העיר העתיקה אמאוס אמאוס המצויה על אם הדרך לירושלים, הינה עיר קדומה עוד מתקופת החשמונאים, ואף מוזכרת כעירו ומקום מושבו של התנא רבי אלעזר בן ערך. במקום עדיין מצויים שרידים מרשימים מתקופת בית שני
מקום שנהגו - פרק 2: בניות מתקופות שונות בפרק זה נעסוק בעיר בית שערים מתקופת המשנה וכן בשרידי היישוב הקדום מגידו