אתר משולש שוכן ברצועת החוף, המערבית שבין שלוש הרצועות המאפיינות את פניה הגיאוגרפיים של ארץ ישראל.

האתר אינו באמת בצורת משולש, ואפילו אינו מזכיר צורה זו, אך כינינו אותו 'משולש', מפני שקיימים בו שלושה אתרים שונים, אשר משום מה נוהגים לנקוב בשמות שלושתם כאשר רוצים להתייחס לאחד מהם, וכמובן שלא יודעים לאיזה...

שלושת האתרים סמוכים זה לזה: תל אפק - בו 'מבצר אנטיפטרוס', מקורות הירקון ובריכת הנופרים, ואתר השאיבה של חברת מקורות.

משלוש יוצא אחד - תל אפק

במאמר  זה נעסוק בצלע אחת של המשולש, אשר הינו חורבות העיר הקדומה 'תל אפק', המכונה גם כן 'אנטיפטרוס'. המעניין הוא, שקיים אתר נוסף בשם זה, 'תל אפק', והוא שמו של תל ב'עין אפק', שמורת טבע שליד עכו הצפונית. הסיבה לכך הינה הכינוי למקומות בארץ אשר סמוכים לאפיקי מים: 'אפק', כאשר מקור המילה הינו 'אפיק'. ואכן תל אפק הנידון סמוך לנחל האיתן הגדול ברצועת החוף: 'נחל הירקון', גוש דן.

מסיבת הכפילות, נקרא אתר תל אפק שבמרכז גם כ'אפק לשרון', על מנת למנוע את הבלבול שנוצר, אך כפי הנראה, אין שם זה שימושי כל כך.

שמו של האתר מבטא את מהותו. באתר חורבות העיר הקדומה אפק, שהיתה עיר תנ"כית, ונזכרת פעמים רבות בתנ"ך: ביהושע י"ב, י"ח: "מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד", בשמואל א', ד', א': "וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק" כמקום קרב בין עם ישראל לפלשתים, ואחר כך בספר מלכים ב', י"ג, יז": "וְהִכִּיתָ אֶת אֲרָם בַּאֲפֵק עַד כַּלֵּה". האתר שמצוי במרכז הארץ, בגוש דן, שוכן מזרחית לפתח תקווה ומערבית לראש העין, ויש בו עדויות ליישוב רצוף במשך אלפי שנים.

ליד העיר אפק היתה עוברת 'דרך הים', שהיא דרך שחיברה בין מצרים (דרום) לבין דמשק (מסמפטומיה, צפון) שהיא חלק מדרך טבעית במקום. גם כיום, תוואי זה הינו הנוח ביותר לחציית ארץ ישראל לאורכה, ואכן, במקום עובר כביש חוצה ישראל, אשר בשל נחל הירקון, המצוי בתוואו, הוא עובר מזרחית לאפק, מערבית להרי השומרון.

למרגלות התל פרוזדור צר, ברוחב כשני קילומטרים, העובר בין ביצות הירקון ובין הרי השומרון, והינו חלק מדרך הים הקדומה. הפרוזדור היווה נקודה אסטרטגית חשובה ביותר במעבר שבין רצועת מישור החוף לזו ההררית, שדרת ההר המרכזי. במעבר זה נקברו אלפי לוחמים שניסו לחצות את הארץ מערבה.  בקטע של כשני הקילומטרים נפלו לוחמים פרעונים, ולהבדיל, לוחמים מבני ישראל בתקופה המקראית, ושוב, להבדיל, בזמן מלחמת העולם השניה, כאשר הגנרל הבריטי אלנבי חפץ לחצות את הירקון עם הכח שבפיקודו: חיילים אוסטרלים ובריטיים. מי ששלט, אם כן, במקום: בתל אפק ובמבצר אנטיפטרוס שנמצא ממזרח לו, שלט במעבר החיוני בין צפון הארץ לדרומה. לשם כך נבנו במקום המבצרים השונים, על מנת שיוכלו לחלוש עליו.

אחד המבצרים, שנזכר כבר, הינו מבצר 'אנטיפטרוס'.

מבצר אנטיפטרוס

מבצר אנטיפטרוס הינו מבצר שמצוי באתר, בו שרידי העיר שנבנתה על ידי המלך האדומי הורדוס, ונקראה על שם אביו, 'אנטיפטרוס'. 

העיר 'אפק' הקדומה נחרבה, ובמאה ה-9 לספירה נבנתה מחדש על ידי הורדוס, וכונתה 'אנטיפטרוס', כשהערבים מכנים אותה: "אבּוּ בּוּטְרוּס", וכך גם את נחל הירקון אשר בסמוך. בתקופה ההלניסטית נקראה העיר "פגאיי", שם שתרגומו בעברית: מעיינות, על שם מעיינות הירקון, זהו המקור לשם הכפר הערבי המצוי בסמוך: "פג'ה".

העיר שנבנתה בסגנון רומאי, נהרסה ברעידת אדמה בשנת 363 (ד'קכ"ג) ורק חלקים ממנה נבנו מחדש מאוחר יותר.

מבצר אנטיפטרוס שנראה במקום נבנה במאה ה-16 על ידי העות'מנים ששלטו בארץ, על חורבות עתיקות, בנות אלפי שנים, שהארכיאולוגים משייכים אותן לתקופה המצרית. מבצר אנטיפטרוס כונה 'פיאנר באשה' - ראש העין, ושמו הנכון הינו 'מבצר בינאר באשי' (שיבוש ערבי של השם התורכי).

במקום נבנו על חורבות העיר והמבצר אנטיפטרוס ביצורים חדשים, שמטרתם היתה: שמירה על המים, מי נחל הירקון.

מבצר אנטיפטרוס.	יחיאל

בשטח התל ניתן להבחין במבני בטון ובבריכות בטון, שנבנו בתחילת המאה ה-20 (ה'תרצ"ה, 1935) לטובת קו המים ירקון-ירושלים, קו שנועד לספק מים לאוכלוסיה ההולכת וגדלה בעקבות העליות, שהתיישבו בבירת ארץ ישראל, ומקורות מים עצמאיים לא היו לה.

התלות בקו זה, אשר חובל קשות בזמן מלחמת העצמאות של 48 (ה'תש"ח), 'תרמה' למצוקת המים שבירושלים.

אתר 'תל אפק' – 'אנטיפטרוס', הינו גן לאומי, המצוי במרחק קטן מאד מגוש דן, בו שוכנות ערים גדולות, בהן,  העיר החרדית 'בני ברק'.

על צלעותיו האחרות של האתר - אי"ה במאמר הבא.