מערכת המסתור שימשה את הלוחמים כמקלט בעת מצוקה וכבסיס תת קרקעי, באיזור פזורות שפע של מערכות מסתור.
מ. שורק מקור המעיינות כ"ה בסיון תשס"ט - 17/06/2009 07:36
חורבת מדרס היא כינוי לשרידיו של יישוב חקלאי קדום בשפלת יהודה, החורבה נחשבת לאחת הגדולות בין אתרי השפלה מימי בית שני, המשנה והתלמוד.
חורבת מדרס נמצאת ליד היישוב צפרירים שבשפלת יהודה, במקום נמצאים שרידי עיר עתיקה שעמדה מימי אמצע בית שני ועד כמאה שנה אחרי החורבן. שטחה של העיר היה למעלה מ- 250 דונמים ובה עשרות מערות, בורות תת- קרקעיים ובמקביל בנייה נרחבת על פני השטח.
שמו של המקום
השם בערבית "חרבת דרוסייה", מבוסס על השם העברי מדרס. הרומאים כינו את המקום "דרוסיס". ויש אומרים, שהליסטים המפורסם "בן דרוסאי" (שהיה מבשל את מאכלו רק שליש מזמנו) היה תושב העיר הזו.
מיקום העיר הוא על גבעה לא רמה, אך היא נמצאת בדרך ראשית השולטת על הדרכים היורדות מהרי ירושלים והרי חברון לכיוון עמק האלה ולדרום.
ההיסטוריה של המקום והמבנים
ייסודו של המקום היה בתקופה ההלניסטית, קרוב לודאי במאה השנייה לפנה"ס. לתקופה זו יש לייחס את מערות הקולומבריום (מערות הנראות כחורים רבים החצובים בסלע) הקדומים שנחצבו באתר וכמוהם את בורות המים ומתקנים תת - קרקעיים נוספים.
היהודים התישבו במקום מאמצע בית שני, והמשיכו את קיומו גם לאחר חורבן בית המקדש.
מחקר שנערך על מערכות המסתור והמחילות שהתגלו בחורבת מדרס וכן בכל איזור השפלה, מצביע על כך שאלו הותקנו בעיקרן סמוך למרד בר-כוכבא.
מערכת המסתור היא למעשה אוסף של חדרים לשימושים שונים אשר חוברו על ידי מחילות.
מערכת המסתור שימשה את הלוחמים כמקלט בעת מצוקה וכבסיס תת קרקעי. באזור פזורות שפע של מערכות מסתור בהם ניתן למצוא גם מחסנים רבים למזון, שמן ומים.
ייחוסן של המערכות לימי מרד בר כוכבא מתבסס בעיקר על עדותו של ההיסטוריון הרומי דיוקסיוס, המספר על המורדים היהודים: "משהתרחק (הדריינוס) פשעו (ברומאים) בגלוי: הם לא העזו לצאת כנגד הרומאים במערכה גלויה בשדה הקרב, אלו שתפסו את העמדות בעלות היתרון במדינה, וביצרום במחילות ובחומות, כדי שיהיו בידיהם מקומות מקלט בשעת הצורך, וגם כדי שיוכלו להתאגד בהסתר מתחת פני האדמה. במחילות תת -קרקעיות אלה נקבו, במרחקים שונים, פירים על פני האדמה, כדי שיחדור בעדם האוויר והאור". בימי מרד בר כוכבא חרבה העיר ונותרה שוממה.
כשלוש מאות שנה לאחר מכן בתקופה הביזנטית,התיישבה במקום קבוצה קטנה של נוצרים. יישוב שהיה קיים כמאה שנה. שרידי תקופה זו בשטח מורים כי היה זה ישוב קטן יותר בהשתרעותו מהעיירה של ימי בית שני.
מערת הקברים הביזנטית הנמצאת באתר מיוחסת לתקופה זו.
מערת הקבורה היא מערכת קבר מפוארת חצובה בסלע שהכניסה אליה הייתה דרך חצר ריבועית. למערה היו נכנסים מבעד לפתח שהדלת שלו היה אבן גולל - אבן שנעה על מסילה ואפשרה לסגור ולהגן על הקבר. בתוך הקבר שני חדרי קבורה. הקבורה נעשתה על ידי קבורה ראשונית – קבר בו הונח הנפטר, וקבורה משנית, בה לאחר מספר חודשים (שבהם הגופה נאכלה) הוציאו את העצמות והניחו אותם בגלוסקמאות (ארונות קבורה קטנים). ניתן לראות כי אורך הגלוסקמה הוא כאורך עצם הירך, העצם הארוכה ביותר בגוף. בתוך חדרי המערה ניתן לראות את הגלוסקמאות.
|
|
צלם |
|
|
צלם |
|
רקפות במדרס |
צלם |
|
פתח מערת קבורה |
צלם |
|
הפריצה של שודדי הקברים |
צלם |
|
דודאים במדרס |
צלם |