יום ראשון י"ג בכסלו תשפ"א 29/11/2020
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

מקום או אתר

בית הכנסת הרמב"ן

בית כנסת הרמב"ן הוא בית הכנסת העתיק ביותר שידוע עליו כיום בעיר העתיקה בירושלים, הוא נוסד על ידי הרמב"ן בשנת ה' אלפים כ"ז לערך.

מרדכי זאבי י"ט בניסן תשס"ט - 13/04/2009 12:00
בהיות הרמב"ן כבן ע' שנים הוא נאלץ לברוח מספרד בשל ויכוח שהתנהל בין הנוצרים ליהודים, למרות גילו המופלג בחר הרמב"ן לצאת לדרך קשה והרת סכנות ולעלות לארץ ישראל, כאשר הגיע הרמב"ן לארץ ישראל הוא קבע מושבו בעיר עכו, ביום ט' באלול שנת ה' אלפים כ"ז עבר הרמב"ן לירושלים ודר בה שלש שנים, עם הגיעו לירושלים מצא בה הרמב"ן חורבן והרס, במכתב ששלח למשפחתו כותב הרמב"ן "כי רבה העזובה וגדול השיממון וכללו של דבר כל המקודש מחברו חרב יותר מחברו ירושלים חרבה מן הכל, וארץ יהודה יותר מן הגליל, ועם חורבנה היא טובה מאוד, ויושבים קרוב לאלפים, ונוצרים בתוכם כג' מאות, פליטים מחרב השולטאן, ואין ישראל בתוכה, כי מעת באו התתרים ברחו משם ומהם נהרגו בחרבם".
בירושלים מצא הרמב"ן זוג אחים שהיו מארגנים בשבתות ומועדים תפילות במנין, הרמב"ן עודד אחים אלו וסייע להם בהקמת בית הכנסת, בהמשך מכתבו כותב הרמב"ן על יוזמת הקמת בית הכנסת "והנה זרזנו אותם, ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה, ולקחנו אותו לבית הכנסת, כי העיר הפקר, וכל הרוצה לזכות בחורבות זוכה, והתנדבנו לתיקון הבית. וכבר התחיל בשיפוצו ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו מירושלים, והבריחום שם בבוא התתרים, והנה יציבו בית הכנסת, ושם יתפללו. כי רבים באים לירושלים מדמשק וצובה וארץ מצרים וכל גלילות הארץ, לראות בית המקדש ולבכות עליו".

איגרת הרמב"ן יחיאל

זיהויו של בית הכנסת הקיים כיום כבית הכנסת הרמב"ן נעשה לפני כ-80 שנה על ידי האדריכל יעקב פינקרפלד, על קביעה זו יצאו ערעורים רבים אולם כיום נשתרש שמו של המקום כבית הכנסת של הרמב"ן, מכתביו של ר' עובדיה מברטנורא עולה כי בעת היותו בירושלים הוא ביקר בבית הכנסת של העיר, כיון שבאותה העת בית הכנסת של הרמב"ן היה היחידי בירושלים מסתבר שכוונת הברטנורא לבית הכנסת זה.
ארכיאולוגים שונים טוענים כי בית הכנסת המקורי של הרמב"ן ניצב במרחק של כ-150 מטרים ממיקומו של ביה"כ כיום, ככל הנראה בעקבות סכסוכים שהיו בין היהודים לנוצרים אודות שטח בית הכנסת הוא נעקר ממקומו והועבר למיקומו הנוכחי.
בסמוך לבית הכנסת ניצב מסגד סידנא עומר, לפי עדות רבי עובדיה מברטנורא מסגד זה נבנה על ידי יהודיה מומרת שבכעסה על היהודים-אחיה לשעבר הקימה במקום מסגד, מסגד זה הסב צרות רבות לבית הכנסת, המוסלמים שהיו באים בשעריו הציקו למתפללי בית הכנסת ואף הצליחו לגרום לסגירתו לתקופה של כמעט 100 שנים, לאחר תקופה זו הושב שטח בית הכנסת לידי היהודים אך נאסר עליהם להשתמש בו, לאחר מלחמת ששת הימים שופץ בית הכנסת וחודשה הפעילות בו, כיום המסגד הסמוך לבית הכנסת עומד שמם ואילו בית הכנסת הרמב"ן מלא ביהודים מתפללים.
כיום מבנה בית הכנסת נאה ומשופץ, הוא מחולק לאורכו לשניים על ידי ארבעה עמודים התומכים בתקרת קשתות יפה, כותרות העמודים מקושתות בפיתוחי אבן הדומים לכותרות העמודים מרחוב הקארדו הסמוך. חלל בית הכנסת נמוך ומשערים כי בעבר הייתה רצפת בית הכנסת נמוכה יותר ובמשך השנים התמלאה באבק ואבנים עד שהתמעט גובהו של חלל בית הכנסת, היכל בית הכנסת הוא כמעט וללא חלונות ועל כן בית הכנסת אפלולי ברוב שעות היום, בקיר המזרחי של בית הכנסת קבועים שני ארונות קודש ובהם ספרי תורה.
לאחר מלחמת ששת הימים כאשר שיפצו את בית הכנסת התגלתה במקום כתובת חרותה על אחת מכותרות העמודים ובה כתובים שמותיהם של האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, אין מידע על הזמן המדויק בו נחרטה כתובת זו אולם משערים כי היא לפחות בת חמש מאות שנה.
במגרש הסמוך לבית הכנסת הרמב"ן נמצא בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" וכן בתי כנסיות נוספים.