לרגל ל"ג בעומר שבנו אל ההסטוריה הייחודית על ציונו של רשב"י, עם סקירה מאלפת על אתרים לא פחות הסטוריים, כמו בית הכנסת העתיק והאגדות שסובבות את המקום
ל"ג בעומר. זה הזמן לדבר על רבי שמעון בר יוחאי. מדברי חז"ל על רשב"י אפשר ללמוד הרבה על חייו ותקופתו. למשל מהסיפור המפורסם בו מביע רשב"י את דעתו השלילית על הרומאים, לומדים גם על מעשי הרומאים באותה תקופה: "תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות". זה משפט שצריך לו כתבה נפרדת על הרומאים ובנייתם, על אהבת המים והמרחצאות שהיו אצלם חלק עיקרי בחיים.
רבי שמעון בר יוחאי חי במערה בפקיעין ונקבר בכפר מירון. לנו יש היום שלושה מוקדים עיקריים שעליהם אנו יכולים לדבר בהקשר של ל"ג בעומר.
הראשון והידוע והמוכר זה מקום קבורתו של רשב"י בכפר מירון. הבנין העתיק שעובר בימים אלו שינויים מרחיקי לכת ובו ציון התנא רשב"י וציון בנו רבי אלעזר, וכמובן קברי התנאים שמסביב, ממערת הלל הזקן ממזרח, וציון מקום קבורתו של רבי יוחנן הסנדלר במערב ועד ממש בכניסה למבנה, ציונו של התנא רבי ייבא סבא.
רק מעט מרבבות העולים מירונה בכל ימות השנה ובפרט ביום ההילולא, מכירים את האתר השני, הוא בית הכנסת העתיק של מירון. בית הכנסת נמצא מעל לחניון האוטובוסים שנמצא ממערב לציון הרשב"י. מהחניה, עליה קצרה בשביל עפר עד לבית הכנסת העומד עדיין על תילו, לפחות חלק מדפנותיו.
אגדות רבות נרקמו סביב המבנה הזה. ישנם אנשים שלא מוותרים על תפילה במקום. לטענתם, אם יש במירון, מקום שאולי התפלל בו רבי שמעון בר יוחאי, זה בית הכנסת הזה. תלמידי הגאון רבי אשר פריינד זצ"ל אנשי "יד עזרא" המגיעים לשבות במירון מדי שבת מברכין, מתפללים את תפילת ליל שבת בבית הכנסת העתיק, כך על פי הוראת רבם זצ"ל.
המקום השלישי הוא הכפר פקיעין. פקיעין, שבה נמצאת מערת רבי שמעון בר יוחאי, המעין ועץ החרוב ממנו נתפרנסו רשב"י ובנו. פקיעין של משפחת זינאתי. פקיעין שבה קברו של רבי הושעיה איש טבריא ושל רבי יוסי דמן פקיעין.
בפקיעין של היום גרים בעיקר מוסלמים ודרוזים, פעם הייתה פקיעין כפר של ארבע הדתות ובה גרו זה לצד זה בשכנות טובה יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים.
היישוב היהודי כלל כמה משפחות שהמפורסמת ביותר היא משפחת זינאתי שלפי המסורת, לא עזבה את הכפר מאז חורבן בית שני. היישוב היהודי התפורר במהלך מאה השנים האחרונות וכרגע נשארה בכפר רק בת אחת למשפחת זינאתי. שני אחים לה, אחד גר במעלות הסמוכה ואחד הדרים הרחק למרכז הארץ.
היה נסיון של קבוצת בוגרים מישיבת ההסדר במעלות להתיישב בכפר. שמונה משפחות באו לגור במקום בשכירות ואף קנו שם דירות אך במהומות שהיו לפני כשנתיים, התפורר הגרעין הזה לחלוטין.
מה נשאר בכפר? נשאר בית הכנסת העתיק, נשארו בתי יהודים שעליהם כתובות בלשון הקודש,
נשאר קברו של רבי יוסי דמן פקיעין ונשארו המערה והמעין. מי המעין מובלים היום בתוך צינור ממקום הנביעה הסמוך למערה והם נשפכים לתוך בריכה בכיכר במרכז הכפר.
כדאי לברר את המצב בשטח עם גורמי הביטחון לפני הגעה לביקור בכפר. בדרך כלל שקט ורגוע, המקומיים מסבירים פנים וחפצים בביקור תיירים, אבל שנאת העולם לעם עולם פורצת מפעם לפעם.
אם אתם עולים ברכבכם למירון בל"ג בעומר, כדאי לשקול את הביקור בפקיעין.
בכפר נמצאת גם חנות המפעל של "סבתא ג'מילא" - דרוזית קשישה שהפכה את השימוש בצמחי המרפא המסורתיים של הדרוזים, לעסק משגשג. הביקור שם מענין וריחני. לקנות? על אחריותכם.
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |