מקום או אתר
בית הכנסת "החורבה"
בית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" נמצא ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים בסמוך לכיכר הרובע, בית הכנסת ידע תהפוכות רבות, נבנה ונהרס מספר פעמים.
בראשית שנת תס"א עלה מפולין לארץ ישראל רבי יהודה החסיד, תחת הנהגתו של רבי יהודה החסיד עלו מאות אנשים מבני הקהילה האשכנזית, העולים התיישבו בעיר העתיקה בירושלים וקנו חלקת אדמה ב"חצר האשכנזים" לצורך בניית בית כנסת, ימים ספורים לאחר שהגיעו לירושלים הכה אסון את חבורת העולים עם פטירת רבם רבי יהודה החסיד.
שחזור בית הכנסת החורבה בימים אלו
יחיאל
לאחר פטירתו של רבי יהודה לא הצליחו בני החבורה למצוא מימון לבניית בית הכנסת ולפריעת החובות שכבר נצברו ועבודות הבניה נעצרו, לצורך גיוס כספים שלחו העולים את רבי גדליה הלוי מסמיאטיץ שיאסוף בעבורם כספים בגולה.
עוד בטרם שב רבי גדליה משליחותו פקעה סבלנותם של הנושים המוסלמים ובשנת תפ"א הסתערו פורעים ערבים על החצר האשכנזית והרסוה כליל, היהודים האשכנזים גורשו מירושלים ונאסר עליהם לשוב אליה, מאז התפרסמה שמה של החצר כ"חורבת רבי יהודה החסיד", את הכספים שנאספו על ידי רבי גדליה באירופה ולא באו לידי שימוש הפקידו בנאמנות אצל רבי שמשון ורטהיימר.
לאחר עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל התיישבו מספר יהודים אשכנזים בירושלים והם החלו במאמצים לפדות את ה"חורבה" ולבנותה, ביום י"ז בניסן תרי"ז הושג הממון הנצרך וכן הרישיונות הנדרשים לצורך הפדיון והחלה מלאכת בניית "החורבה", הבניה נעשתה בחסותם של השר משה מוטיפיורי והברון אלפונס דה רוטשילד (אחיו של אדמונד), דרישת הברון הייתה שבית הכנסת יקרא על שם אביו יעקב ועל כן רשמית נקרא בית הכנסת "בית יעקב" אולם למעשה דבק בו השם "החורבה" ולא עזבו, תורם נכבד נוסף שנדב מהונו לבניית בית הכנסת היה יהודי מבגדד בשם יחזקאל ראובן, לאחר סיום עבודות הבניה נקבע מעל לפתחו של בית הכנסת לוח אבן המשבח את יחזקאל ראובן ומעיד שהוא תרם למעלה מחצי מעלות הבנין.
בית הכנסת 'מנחם ציון'
יחיאל
בנין בית הכנסת "החורבה" הושלם ביום כ"ד באלול תרכ"ד ומעדויות שנכתבו באותה תקופה עולה כי הוא היה מפואר בבנינו מבית ומחוץ, בנוסף לבית הכנסת הוקמו ב"חצר האשכנזית" שתי בתי מדרשות בשם "שערי ציון" ו"מנחם ציון" בבתי מדרש אלו היו ספריות גדולות ובהם ספרי קודש לרוב וחבורות לומדים ישבו בהם במשך כל חלקי היממה, בחצר אף היו תלמוד תורה וישיבת "עץ חיים" וכן בית הכנסת אורחים. מול ישיבת עץ חיים דר רבה של ירושלים הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל.
בית הכנסת "החורבה" עמד על תילו עד למלחמת השחרור בשנת תש"ח, לקראת סוף מלחמת השחרור זיהו הירדנים את "החורבה" כעמדה אסטרטגית של "ההגנה" והפציצו אותו, בית הכנסת המפואר נחרב ונותרו ממנו עמודים אחדים, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור העיר העתיקה שוחזרה אחת מארבע הקשתות של בית הכנסת, קשת זו הפכה לסמלה של ה"חורבה" ושל העיר העתיקה כולה. בסוף שנת תשס"ז החלו בעבודות שיחזור של בנין בית הכנסת וכיום מלאכת הבניה כמעט והושלמה.
בסמוך ל"חורבה" ניצב בנין ישיבת המקובלים "בית א-ל" בשנת תשל"ג שיקם רב המקומות הקדושים הרב יהודה גץ זצ"ל את בנין הישיבה וחידש את הלימוד בה, בסוף שנת תשנ"ה תמו עבודות הבניה באופן סופי ונערכה במקום מסיבת חנוכת הבית, ימים ספורים לאחר חנוכת הבית של בנין הישיבה המחודש הסתלק הרב גץ לעולמו, בניין הישיבה המפואר עומד כיום על תילו והוא מיוחד בדלת מפוארת מצופה מתכת ועליה תחריטים מעשה אמן.