יום ראשון י' בכסלו תש"פ 08/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

מקום או אתר

עיר מוקפת חומה

לרגל הפורים, נדרשנו לנושא "ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון". מה זה "מוקף חומה"? ומתי זה בדיוק "ימות יהושע בן נון"? חישוב הסטורי מדוייק ומרתק וניתוח גיאוגרפי. כמובן, מאת יחיאל בראון

יחיאל בראון, י"ד באדר תש"ע - 28/02/2010 09:12
נושא "עיר מוקפת חומה" בארץ ישראל, הוא נושא מעניין בפני עצמו. שהרי בגמרא מופיע שרבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אומר שחלקו כבוד לארץ ישראל שהייתה שוממה בימות אחשוורוש. ארץ ישראל של ימות יהושע בן נון הייתה מלאה בערים מוקפות חומה. כל אחד ממלכי כנען שלט על עיר חומה אחת לפחות. כך אנו מוצאים בדברי המרגלים "והערים בצורות גדולות מאוד". וכך אח"כ אנו נפגשים בחומות יריחו דרך חומות חצור בגליל ש"רק את חצור לבדה שרף באש" (אגב שרידי השריפה הגדולה הזאת נמצאים בחפירות חצור ומתוארכים בדיוק לימות יהושע בן נון) וכן כל הערים שכבשו. לכן נקבע הזמן הזה כזמן הקובע.

ולמה דווקא יהושע ולא בתקופות אחרות ומיושבות יותר של הארץ? רוב המפרשים תולים זאת בכך שבכיבוש יהושע נתקדשה הארץ בקדושה הראשונה, והיא היא הקובעת לענין מקרא מגילה. לפי"ז כיוון שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא, סוברים חלק מהפוסקים שצריך לקרוא מגילה בט"ו רק בעיר שאנו יודעים שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון וגם הייתה מוקפת חומה בימי עזרא הסופר (קדושה שניה, שקדשה לעתיד לבוא).

וזה לשונו של בעל ה"תפארת ישראל" במשניות  ערכין פ"ט מ"ו: "מוקפות חומה מימות יהושע בן נון: אז מיקרי עיר חומה. מיהו צריך נמי שתהיה מוקפת בביאת עזרא, דקודם עזרא כשגלו בטלה קדושת הארץ, דקדושה ראשונה של ארץ ישראל לא קדשה לעתיד לבא". ומה צריך להיות שם היום? מוסיף התפארת ישראל: "אבל כשהיתה מוקפת בימי יהושע וגם כשעלה עזרא, אף שחרבה חומתה בינתיים, וגם השתא אין לה חומה, אפי״ה דינה כערי חומה, מדכתיב אשר לא חומה באל״ף, ואפי״ה צריך הקורא לחשוב בשעה שקורא כאילו כתוב לו בו״ו,  מזה משמע אפילו אין לה עכשיו והיה לה חומה קודם לכן". עכ"ל.

אז למעשה אנחנו בבעיה. אנחנו צריכים שני תאריכים קובעים ימות יהושע בן נון וימות עזרא הסופר התקופה המכונה "שיבת ציון". ולא לשכוח, שאם אנחנו קובעים עיר כ"מוקפת חומה" הרי היא וכל הסמוך ונראה אליה, מקבל את דיניה.

מתי זה "ימות יהושע בן נון"? מתי זה ימות עזרא הסופר? איך סופרים?

האמת, זה הרבה הרבה יותר פשוט, ממה שזה נשמע בפעם הראשונה. כדי לעשות חשבון יש לחלק את ימות העולם לתקופות גדולות וברורות.

אילו עסקנו בתאריכים שבראשית ימות העולם, היינו סופרים את שנותיהם של בני הדורות הראשונים מאדם ועד נח. ומנח ועד אברהם. (זה חשבון פשוט של עשרים תרגילי חבור)
אבל אנחנו מתענינים על תקופות מאוחרות יותר. אז נתחיל כך.

אברהם אבינו ע"ה נולד בשנת 1,948 לבריאת העולם. (וכך בגיל 52 הכיר את בוראו וע"ז אמרו חז"ל אלפיים תוהו, אלפיים תורה וכו') אחרי מאה שנים נולד יצחק. הרי לנו 2,048 לבריאה. אחרי 400 שנה מלידת יצחק, יציאת מצרים. הרי לנו 2,448 לבריאה. (זאת גם שנת מתן תורה) בית ראשון נבנה בשנת 480 ליציאת מצרים מקרא מפורש במלכים. הרי לנו 2,928 לבריאה. בית ראשון עמד 410 שנים, הרי לנו 3338 לבריאת העולם. גלות בבל 70 שנה, הרי לנו 3408 לבריאת העולם. בית שני עמד 420 שנה, הרי לנו 3828 לבריאת העולם. בית שני חרב בשנת 68 לספירה הנוצרית. כך שאנו מורידים מהשנה שמונים הגויים 68 שנה. וכך אנו יודעים כמה זמן עבר מהחורבן. אם כן שנת 2010 פחות 68 הם 1942 לחורבן.

נוסיף לחשבון שלנו 1942  והנה הגענו 5,770 שנה. אלו שנות עולם.

נחזור לעניינינו. ימות יהושע בן נון מתחילות 40 שנה אחרי יציאת מצרים. היינו לפני 3,282 שנה בדיוק. ועכשיו. אם אנחנו מוצאים חומה ישנה ועתיקה. מנין נדע לקבוע את זמנה המדויק ("לתארך אותה" בלשון המקצועית) על דברים אלו התחלנו לכתוב במאמרים "מקום שנהגו  בונים את הכותל" שהתפרסמו כאן באתר.

באופן כללי. יש לבעלי המקצוע. כלים טובים לקבוע תאריכים לפי צורות בניה ולפי ממצאים נוספים שנמצאים באתר החפירות. בעיקר כלים וקטעים כתובים. בתקופה שקדמה לתקופת יהושע בן נון, אע"פ שהכנענים היו דיירי הארץ, המצרים שלטו על רוב האזור והיו כמין 'מלכי על' שכל הפניות וכל התלונות ממלכי כנען ועל מלכי כנען התנקזו למצרים. ישנן מכתבים יפים שנשתמרו מהתקופה הזאת ובה מתלוננים על מלך שכם וכן על זה הדרך.

המלך המצרי הגדול שהלך וכבש כאן בארץ והקים מבצרים לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל, היה מלך מצרי בשם תחותמס השלישי. הוא מלך כמאה שנים לפני יציאת מצרים. תחותמס הלז, לא טמן ידו בכלי המלחמה בלבד. הוא העלה בשבט סופרים את קורותיו, את מלחמותיו ואת מסעותיו ומעלליו. היום מזהים בבירור את שרידי המבצרים שהקים באשדוד, באפק (אנטיפטרוס), במגידו וממש לאחרונה, גם ביפו. יפו היא סמוך ונראה לבני ברק. אבל מאחר והיא עצמה ספק מוקפת חומה. מחמירים רק בה. אך בסמוך והנראה לה, מקילים לרוב הדעות. כמו"כ אין הוכחות לישוב יהודי ביפו בתקופת כיבוש עזרא.

כיוון שהמאמר אינו מאמר הלכתי. נסיים בנקודה הזאת. בתקווה שעוררנו את לב המתעניינים.
אגרת ששלח מלך ירושלים למלך מצרים לפני 3300 שנה []

 [צלם]

השרידים באשדוד []

המצודה המצרית באנטיפטרוס []

השרידים במגידו []

כד משוחזר מחפירות יפו, קשה לתארך []

שרידים מצרים ביפו  []

  []

  []

  []