יום שישי ט"ו בכסלו תש"פ 13/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

פרשת שבוע

סיקול הלב

כאשר רואה האדם מעשה רע שעשהו זולתו, יחשוב הוא בדעתו מפני מה הזמין ה' לפני לראות הדבר הזה, אם לא כי הנגע הזה נוגע בקירות הבית שלי, אלא שמחמת הסתת היצר טחו עיני מראות

הרב חיים ברים ט' באייר תשס"ט - 03/05/2009 00:00
אמרו חכמינו "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו", ביארוהו אבות החסידות: כל נגעי האדם עצמו אינו רואה בגופו, לפי שעיניו טחו מראות את חסרונותיו, הוא מסונוור בהיות אדם קרוב אצל עצמו. אולם פעמים שנתקל הוא בחסרון אצל חבירו, אבל באמת חסרון עצמו רואה הוא כבמראה אצל חבירו. ובזה נפרש: כל הנגעים אדם רואה חוץ - הוא רואה את הנגעים בחוץ אצל הזולת, והכל - מנגעי עצמו.

ומעשה בבעש"ט שראה פעם בשבת אדם מחלל את השבת ואמר, אם ראיתי בעיני דבר שכזה, ודאי שבי בעצמי גם נמצא חסרון שכזה, פשפש עד שגילה שהיה נוכח אי פעם ושמע שביזו תלמיד חכם ולא מיחה, והרי תלמיד חכם בחינת שבת.

משל לכך הובא בדגל מחנה אפרים, לאדם שהיה זוגתו מכוערת ומחמת ריבוי קישוטים שהיתה מתקשטת בהם היתה מדמה כי יפת תואר היא וזחה דעתה עליה. נתן לו חכם אחד מאוהביו עצה, שישים מראה נגד מטתה וכה עשה. ויהי בבוקר ותפעם רוחה בראותה פניה המכוערת, כי אמרה שראתה איזה שד. אמר לה הבעל שזה היא בעצמה בלי לבושין וקשוטין, ומאותו היום והלאה שָׁקטה ולא גבהה את עצמה.

והנמשל, בכל מה שאדם רואה איזה דבר שאינו הגון חלילה, יבין שבודאי מן השמים הראו לו הדבר שיש בו שמץ ממנו ויפשפש במעשיו וישבר לבו לפני הבורא ברוך הוא, הכל לפי הענין. ומי שנותן לב על זה יבין גם כן מזה לעורר עצמו לבורא ברוך הוא לבל ישכחנו בטרדת הבלי הזמן הבוגד.

בפרשתינו מסופר ענינו של המקלל שנצטוו להוציאו מחוץ למחנה ולסקלו באבנים. (פרק כד יד) "הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל הַשֹּׁמְעִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה". לכאורה יש להבין, אם עונשו בסקילה – יסקלוהו בית דין, אבל מפני מה צריכים דוקא השומעים לעשות זאת? ההסבר נעוץ באשר אמרנו לעיל. אותו אדם שהיה עד שמיעה לדבריו הנבזים של המקלל, ודאי יש גם בקרבו מאבק אותו חטא, לפיכך מוטל עליו לשרש את המקלל מקרב ישראל ועל ידי שיעשה זאת תתחזק בלבו ההרגשה וההחלטה להיות סר מרע.

"תניא, רבי אומר: למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". תמה על כך ב"פרי הארץ", הלא זה שראה את גודל הקלקול יודע כמה רע המעשה, אם כן לשם מה עליו להזיר עצמו מן היין, הלא אין כלל ספק שיזהר וישמור עצמו מכך? ומתרץ, שראיית מעשה עבירה, אף שיודע רעתה, גורם קרירות מה בלבו שלא להזדעזע מכך, מפני כן עליו להזיר עצמו מן היין כי הראיה פעלה בו אפשרות של קבלת מעשה שכזה, ומכאן הדרך פתוחה שיעשה הוא עצמו כזאת.

נוסף לכך, כאשר רואה האדם מעשה רע שעשהו זולתו, יחשוב הוא בדעתו מפני מה הזמין ה' לפני לראות הדבר הזה, אם לא כי הנגע הזה נוגע בקירות הבית שלי, אלא שמחמת הסתת היצר טחו עיני מראות. וישוב אל ה' וירחמהו, ובזה יגרום לעורר לבו בתשובה.