פרשת שבוע
חומה של תורה
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמר:"
היה דור זה ראשון למקבלי התורה עליו הוטלה משימת הלימוד וההעברה לדורות הבאים, ולשם כך ניתנו לו כל התנאים האופטימליים. לא היה עליהם לעבוד לפרנסתם, שכן המן, אוכל אלוקי, מושלם היה, יורד לפתח ביתם מידי יום ביומו. גם שתיה צמודה היתה להם ע"י בארה של מרים. בעבודות חקלאות ובנין לא עסקו כי היו נעים ונדים. בגדיהם לא בלו ונעליהם לא נקרעו, ולימוד התורה ועיונה מילאה את כל עולמם. כך אומר המדרש: לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן (תנחומא פרשת בשלח).
וכאן בפנינו אחד מהתנאים ההכרחיים ללמוד תורה השונה משאר המדעים והחכמות. על הלומד להתמסר כל כולו ללמוד, ושקיעה והתמסרות זאת היא המנוף העיקרי לעלייתו של אדם בתורה. אמת, גם זמן קצר, גם קביעת עיתים חשובה היא ביותר, אך למעלת השלימות לא תוביל, וזה מביאנו לחיי עולם קיום לעד.
מכאן ניתן להבין את המסגרת המיוחדת לבני תורה גם בדורנו. תפקידן של הישיבות לאפשר לימוד מכסימלי ללא צורך בעיסוק צדדי. הן מעמידות לתלמיד את כל התנאים רק כדי שההתמסרות ללימוד לא תפגם. מעין קיומם של ישראל במדבר וקבלת התורה לדורות.
ואכן רואים אנו כי זכות התורה עומדת לנו לחומה ומגן מפני אויבינו הרבים.
שבת שלום!