יום שישי ח' בכסלו תש"פ 06/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

פרשת שבוע

קצרים לשולחן שבת

הרב יוסף סגל מגיש לגולשי טוג מטעמים לכבוד שבת ל"ג בעומר: "שמן ששון מחבריך": גובהו של דוד המלך 'קפץ' עם המשיחה בשמן המשחה, והפך לגובהו של שאול המלך, השמן עצמו רץ אל ראשו. "טועמיה חיים זכו" - גרסת הדפסה לכבוד שבת

הרב יוסף סגל, ט"ז באייר תש"ע - 30/04/2010 00:44

פרק כ"א פסוק י':  "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה"

א. 

איתא במסכת יומא דף יח. "והתניא, והכהן הגדול מאחיו. שיהא גדול מאחיו בכח, בנוי, בחכמה, ובעושר".
וברמב"ם (הלכות כלי המקדש פ"ה ה"א) הוסיף דבר חמישי שעל הכהן הגדול להיות גדול מאחיו והוא ב"מראה". ובדבריו צריך להבין מהו ההבדל בין "נוי" ל"מראה". וברבינו בחיי בפרשתנו הוסיף בתור דבר חמישי "כבוד" שיהיה מכובד מאחיו.
ובמדרש (רבה ותנחומא) הוסיפו בתור דבר חמישי "שנים" שיהיה גדול בשנים מאחיו הכהנים.
ויש להבין מדוע אמר המדרש שהוא גדול בה' דברים בדווקא ומהיכן לקח מספר זה.
ובבעל הטורים בפרשתנו ביאר שדורשים זאת מלשון הכתוב "ה-גדול" ומפרשים ה' גדול שגדול הוא בה' דברים מאחיו.

ב.

בהמשך דברי הגמ' שם איתא "אחרים אומרים: מנין שאם אין לו שאחיו הכהנים מגדלין אותו? תלמוד לומר והכהן הגדול מ-אחיו גדלהו משל אחיו" והפירוש הוא שהם נותנים לו ממון משלהם.
מדברי הגמרא על פסוק זה למד הרשב"ץ שראוי לציבור לתמוך ברב ובחכמים שיעסקו בתורה אשר לכאו' סותרים בזה את דברי המשנה באבות פ"ד מ"ה האומרת על דברי תורה "רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם".
וביאר שכוונת המשנה באבות למי שכל מטרתו היא להתפרנס מן התורה ואינו לומד לשמה כלל, אבל אדם הלומד לשמה ומתפרנס מן הציבור שלא מתוך כוונה להשתמש בתורה לשם פרנסה אינו בכלל דברי המשנה.
ולמד זאת מדרשה זו שעל הכהנים לגדל את הכהן הגדול ולפרנסו מממונם, וכל שכן שעל הציבור לפרנס תלמיד חכם שגדולה מעלתו ממעלת הכהן הגדול, וכך כתב בספרו מגן אבות לרשב"ץ (אבות ד, ז) "ובספרא ובילמדנו [תנחומא בפרשתנו] אמרו, מעשה בפנחס הסתת שנמנו אחיו הכהנים למנותו כהן גדול ומצאוהו מסתת אבנים ומלאו כל אותו מחצב דינרי זהב. ואם לכהן גדול שהוא היותר חשוב שבכהנים חייבים לגדלו אחיו הכהנים בממונם, כל שכן לתלמיד חכם חשוב, שהרי כתיב 'יקרה היא מפנינים' [משלי ג טו], מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים, כמו שנזכר בהוריות בפרק אחרון [יג א]".
ועי' שם שכתב שהיא גמרא מפורשת בחולין קלד: שדרשה פסוק זה לגבי תלמיד חכם ועי' עוד בדבריו בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קמב ואילך שגם כתב כן והאריך בזה מאוד. ולהרחבת הענין והעמדת המושג הקיים היום של אברכי כוללים יעוי' בשו"ת אגרות משה יו"ד קטז, בקובץ אגרות חזון איש חלק א אגרת פו, ובמשנה ברורה בביאור הלכה תחילת סימן רלא.

ג.

במדרש (רבה ותנחומא) הובא כאן המעשה בדוד המלך שנענה לכרוז שהוציא שאול והציע את עצמו כדי להלחם בגלית הפלשתי, ולאחר שהסכים שאול לכך הלבישו לדוד את בגדיו של שאול, ושאול הלא היה גבוה משכמו ומעלה מעל כל העם ואף על פי כן התאימו בגדיו לדוד והיו במידתו. כשראה זאת שאול הכניס בדוד עין הרע, דוד ראה זאת שהלבין את פניו של שאול והוריד את הבגדים בתירוץ שהבגדים כבדים עליו.
ומפרש המדרש איך התאימו הבגדים למדתו והרי דוד היה נמוך משאול, ומבאר שמכאן רואים ששמן המשחה שנמשח בו דוד על ידי שמואל האריך אותו, שכשמושחים אדם למלך בשמן המשחה הרי זה מגביה את המלך אפי' אם היה נמוך.
וכן הוא בכהן גדול שהבאנו לעיל שהוא גדול מאחיו בה' דברים בכח בנוי וכו' הפירוש הוא שזה נעשה משום שניצק על ראשו שמן המשחה, וזהו פירוש הפסוק "והכהן הגדול מאחיו" כלומר הכהן הוא גדול מאחיו בה' דברים הללו על ידי "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה".

ד.

תהלים פרק מה, ח "אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך"
במדרש ילקוט שמעוני (תהלים רמז תשנ) ביאר פסוק זה שכשהיו באים למשוח כהן גדול בשמן המשחה, היו מעמידים כהנים בצדדים ושמים את שמן המשחה באמצע, ושמן המשחה היה רץ מעצמו וניצוק על ראש הכהן הגדול, וזהו פירוש המילים שמן "ששון" שהיה השמן שש לקראת הכהן הגדול.
ואז היתה משתנה צורת הכהן הגדול שאם היה נמוך היה מגביה אם היה בעל שער שחור היה שערו מלבין אם היה בעל פנים שאינן נעימות לעין היה מתיפה, וזה פירוש המילה "מחבריך" שהיה נעשה נאה מחבריו על ידי שמן המשחה. ומוסיף המדרש שאל תתפלא שהשמן היה רץ שהרי כך היה אף במעשה משיחת דוד המלך שהשמן מעצמו רץ וניצוק עליו וכמפורש בילקוט שמעוני שמואל א', רמז קכ"ד "כיון שבא דוד ראה השמן רץ מעצמו וניצק בראש דוד אמר ותרם כראים קרני בלותי בשמן רענן".

ה.

על פי מדרש זה ביאר רבי שמשון מאוסטרופולי את המשך הפסוק "ומלא את ידו ללבש את הבגדים" ומשמע הבגדים הקבועים לכהן הגדול, ותמה על זה והרי ישנו דין שיהיה האפוד עד עקבו של הכהן הגדול ואין אדם דומה במידתו למידת חבירו ואיך יוכל כהן אחד ללבוש את בגדי רעהו בעת שמתמנה לכהן גדול.
ותירץ על פי דברי המדרש, שאת זה גופא בא הפסוק להשמיענו, שמשום שנתקיים בו "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה" ונשתנתה קומתו על ידי זה וגבה ונהיה נאה מחבריו ואחיו, שוב יכול הוא לקיים הנאמר "ומלא את ידו ללבש את הבגדים".

ו.

תהלים פרק פט פסוק כ "... הרימותי בחור מעם (פסוק כא) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"
בשו"ת משנה הלכות ביאר פסוק זה לפי המדרש הנ"ל, שהרים הקב"ה את דוד עבדו על ידי שמשחו בשמן המשחה, שעל ידו גבה דוד והתאימה מידתו למידת שאול כך שיכל ללבוש את בגדיו.