יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

פרשת שבוע

קצרים לשולחן שבת

פנינים לשולחן השבת מתוך פרשת השבוע: מדוע מלאכת ההערה הינה היחידה בעלת איסור בפני עצמו? הדבר נעוץ בשניית הבערת האש בפעם הראשונה בעולם. פרפראות וחידודים לקראת שבת

הרב יוסף סגל, כ"ד באדר תש"ע - 10/03/2010 07:00
פרק ל"ה, פסוק ג': "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"

בשונה מכל מלאכות שבת שנלמדות ממלאכות המשכן בלא שנתפרשו בתורה (מלבד מלאכת הוצאה עי' בתוספות תחילת מסכת שבת) מייחדת מלאכת הבערה איסור לעצמה. ומביא רש"י על הפסוק שנחלקו תנאים בגמרא בשבת דף ע: מדוע נשתנתה הבערה משאר המלאכות. דעת רבי יוסי היא שהבערה "ללאו יצאת" כלומר שאין חייבים על מלאכה זו כרת וסקילה אלא מלקות בלבד כדין כל "לאוין", ודעת רבי נתן ש"לחלק יצאת" ללמד על כל מלאכות שבת שחייבין על כל אחת ואחת, שלולי פירוש מלאכה זו בנפרד הייתי אומר שכל מלאכות השבת הן איסור אחד שלא לעשות מלאכה ואם עבר ועשה מספר מלאכות יחדיו עבר רק עבירה אחת, לכך נתפרשה מלאכה זו בנפרד לומר שכל מלאכה ומלאכה אסורה בפני עצמה.

וביאר האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור זצ"ל שרבי יוסי לשיטתו בגמרא פסחים דף נד, שהאש נבראה במוצאי שבת, וידוע ששביתתנו ממלאכה בשבת היא דוגמת שביתת הקב"ה ביום השביעי ממלאכתו, ואם כן לא הייתה השביתה בשבת בראשית ממלאכת הבערת אש וממילא אין מקום לחייב עליה כרת וסקילה כשאר מלאכות.

והטעם שבכל אופן נחשבת הבערה למלאכה בשבת הוא משום שמלאכות השבת נלמדות ממלאכות המשכן ובמשכן הייתה הבערת אש, אולם מכל מקום קלה היא מלאכת הבערה משאר מלאכות הואיל ולא הייתה במשכן.

פרק ל"ה, פסוק ד': "ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה' לאמר"

מדייק האור החיים הק' מכך שנכפלה תיבת "לאמר", שמשה אמר לעדת בני ישראל שזה הדבר שצוה ה' אתכם לאמר לאחרים, והקשה למי נצטוו לומר דבר זה של נדבת המשכן, וביאר בזה הלשון "ואולי כי לצד שלא ידבר משה עם הנשים והקטנים הגם שיהיו שם וצוה לאמר להם הדברים". כלומר, שמלשון "כל עדת" משמע שכל עם ישראל היו שם רק שמשה לא דיבר אליהם באופן ישיר, ולכך אמר לגברים שה' ציוה לומר לנשים דין זה של הבאת נדבת המשכן.

ויש להסיק מדבריו שהיו צריכים הגברים להודיע ולקבל את הסכמת נשותיהם למה שנתנו לנדבת המשכן, והדברים מפורשים בספר הגימטריאות לר' יהודה ב"ר שמואל החסיד שכתב על הנאמר בפסוק ה' "כל נדיב יביאה את תרומת ה'" ש"אין אדם רשאי להתנדב בלא רשות אשתו, וזהו "כל נדיב לבו יביאה" לבו ולבה לשם ה'".

וכתב עוד שהדברים רמוזים בשתי מקומות בפסוק, א' - מכך ש"יביאה" בגימטריה "הוא (ו)היא" ב' - מכך שסופי התיבות של "כל נדיב לבו יביאה" הן- "ל ב ו ה", שהן תיבות לבו ולבה.

ועל פי זה פירש את הנאמר בפסוק כב "ויבואו האנשים על הנשים" שפירושו הוא 'עם הנשים', כיון שהסכימו הנשים בהבאת הנדבה.
 
 

פרשת פקודי

פרק ל"ח, פסוק כ"א: "אלה פקודי המשכן משכן העדת"

פירש רש"י שנאמרה תיבת משכן בפסוק - "המשכן משכן" - "שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל". ומקור דבריו הוא המדרש שמות רבה נא ג.

וכתב רבינו בחיי שהדברים רמוזים במילים המשכן משכן, שהתיבה הראשונה היא "המשכן" והיא בגימטריה ארבע מאות וחמש עשרה הוסף על זה את חמשת האותיות שיש בתיבת המשכן ויעלה בידך ארבע מאות עשרים, והוא רמז לבית המקדש השני שעמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה. והתיבה השניה היא "משכן" והיא בגימטריה ארבע מאות ועשר והוא רמז לבית המקדש הראשון שעמד על תילו ארבע מאות ועשר שנים.

(והוא כפי שנאמר בחגי ב, ט, גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון עי' גמרא ורש"י בבא בתרא סוף דף ג.).

עוד כתב רבינו בחיי שמילת "העדת" בפסוק נכתבה בכתיב חסר, וביאר ש"העדת" בגימטריה 479, והוא רמז לכך שמזמן יציאתם ממצרים ועד שבנה שלמה המלך את בית המקדש הראשון עברו ארבע מאות ושמונים שנה, ומה שחסר אחד להשלמת המנין הוא כיון שהמשכן נבנה בשנה השניה ליציאתם ממצרים ונמצא שמזמן בנית המשכן עד בנין בית המקדש עברו ארבע מאות שבעים ותשע שנים.

ובא הפסוק לרמוז שמעת זו של בנית המשכן ועד בנין הבית הראשון יעברו ארבע מאות שבעים ותשע שנים והבית הראשון יעמוד ארבע מאות ועשר שנים והבית השני יעמוד ארבע מאות ועשרים שנה. נמצא שפסוק זה כולל בתוכו את כל תקופת השראת השכינה בישראל.