שבת ט"ז בכסלו תש"פ 14/12/2019
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

פרשת שבוע

קצרים לשולחן שבת

פרפראות נפלאות מצדיקי הדורות על עניין מחצית השקל, וחשבון בחינת "הקדים שקליהן לשקליו", אלו שקלי מחצית השקל שהפרו מלכתחילה את עצתו של המן הרשע

הרב יוסף סגל, י"ט באדר תש"ע - 05/03/2010 09:14
פרק ל פסוק יג "זה יתנו כל העובר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'".
 
צדקה תציל ממות

יש להבין מדוע ניתן בדווקא שיעור של מחצית השקל, וביאר הגאון מווילנא שהמילה מחצית אותיותיה בתחילתה וסופה הן "מת" ובאמצעיתה "חי" וצ' באמצעה, וביאר שצ' הוא כנגד צדקה וצדקה מצילה ממות כמו שנאמר: (משלי י ב) "צדקה תציל ממוות", וזה נרמז בכך שהאות צ' קרובה לאותיות "חי" ורחוקה מהאותיות "מת" דהיא מקרבת את ה"חי" ומרחיקה את ה"מת".


הקדים שקליהן לשקליו

א. כתוב במסכת מגילה דף יג: "אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו", כלומר דידע הקב"ה שעתיד המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף לאחשורוש (כמבואר באסתר ג ט) ולפיכך הקדים וצוה את ישראל לתת מחצית השקל כדי לפדות את נפשם ולהצילם מהמן.

וכתבו התוספות במגילה דף טז. "שמעתי שעשרה אלפי ככר כסף עולין חצי שקל לכל אחד מישראל שהיו שש מאות אלף כשיצאו ממצרים ואמר שיתן לאחשורוש כל פדיונם ודוק ותשכח".

ובחזקוני בפרשתנו ביאר את החשבון היאך עולים העשרת אלפים ככר כסף כנגד שש מאות אלף ישראל שיצאו ממצרים, וזהו החשבון: נתינת מחצית השקל הייתה מבן עשרים ומעלה כמבואר בפסוק יד, וסתם אדם חי עד גיל שבעים כמו שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה, נמצא שכל אחד נתן מחצית השקל במשך חמישים שנה, שהן סך הכל עשרים וחמשה שקלים כל חייו, וכל שקל הוא ד' דינרי כסף ואם כן נתן כל אחד בימי חייו מאה דינרי כסף, וככר כסף שיעורו הוא שישים מאות של דינרים נמצא ששישים איש מישראל נתנו יחדיו ככר אחת, ואם נכפיל לשש מאות אלף שזה שישים כפול עשר אלף יצא לנו שנתנו יחד כל ישראל עשר אלף כיכרות והוא כסכום שהציע המן לאחשורוש וזהו הקדים שקליהם לשקליו.

ב. ויש להבין הרי בזמן המן היה מספר שונה לעם ישראל ורק בזמן יציאת מצרים היו שש מאות אלף איש, והביאור בזה הוא לפי דברי הרבינו בחיי בבראשית פרק מו שכתב לשון זו "והתבונן מזה מעלתו של יעקב, שנאצלו מכחו שבעים נפש, שמהם יצאו ששים רבוא, כנגד שבעים שמות שנאצלו מן השכינה, שאין מנינם פחות מששים רבוא, והם תכלית כל הדעות. ולכך לא היו ישראל ראוין לקבל את התורה עד שעלו לששים רבוא, כי אז היו כנגד המספר העליון, ואז נתנה התורה בהסכמת הכל, והשכינה אינה שורה בישראל כי אם במנין ששים רבוא שהם שש מאות אלף", ומפורש בדבריו שלעולם אין ישראל פחות משישים רבוא ואין כוונתו מבחינה מציאותית אלא בחלוקת שרשי נשמותיהם של ישראל יש חלוקה של שש מאות אלף.

וכן מבואר בדברי רבי צדוק הכהן מלובלין (ליקו"מ עמו' י) וזה לשונו "ולכך אחזו שער חז"ל בכל מקום למספר ששים ריבוא מספר כללי לדור מישראל כמו מה שאמרו (ברכות נ"ח א) אין אוכלוסא פחות מששים ריבוא וכן בשאר מקומות, והיינו כי מספר זה של דור המדבר הוא מספר כללי של ישראל", וכן מבואר בכל הספרים.

ולהרחבה בענין החשבון של השקלים עי' בהגהות הב"ח על התוס' במגילה טז. ובר' צדוק הכהן מלובלין בליקוטי מאמרים עמוד קיא.

ג. ובתוספות על התורה וכן בספר הגימטריאות לר' יהודה ב"ר שמואל החסיד כתבו ש"שקל" עולה בגימטריה לארבע מאות שלושים והוא כמנין "נפש" כי השקל הוא פדיון וכפרה על הנפש.

ד. איתא בגמרא בבא בתרא י: "א"ר אבהו, אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע, במה תרום קרן ישראל? אמר לו בכי תשא", וביאר ר' שמשון מאוסטרופולי שסופי תיבות של "במה תרום קרן" הן "המן" ופירושו ששאל משה להקב"ה איך ינצלו ישראל מגזירת המן וענה לו הקב"ה שינצלו בכי תשא על ידי שיקדימו שקליהם לשקליו וכמבואר בגמרא מגילה יג: שהבאנו דבריה לעיל.

עוד אמר הר"ש מאוסטרופולי שענין זה שהקדים שקליהן לשקליו נרמז בפסוק ט"ז דכתיב, "והיה לבני ישראל לזיכרון" וסופי התיבות הן בגימטריה המן, כלומר שנתינת מחצית השקל תהיה זיכרון לפני ה' לכפר על עם ישראל ולהינצל מגזירת המן.